התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

בעולם

אובמה ופוטין בארץ הפליטים
מאת: רן פרידמן | פורסם: 29.10.2015 12:20
מדוע לקיחת המושכות של פוטין בסוריה דווקא טובה לאובמה ולארה"ב? האם רוסיה נכנסה לסוריה רק כדי לעזור לאסד? ומה ישאר, אם בכלל, מהמדינה הסורית



פוטין ואסד בקרמלין: שליט סוריה כבר מתחיל להתנהג כבובה רוסיתפוטין ואסד בקרמלין: שליט סוריה כבר מתחיל להתנהג כבובה רוסית

המלחמה בסוריה תציין במרץ הקרוב 5 שנים. מה שהתחיל כמרי אזרחי, חלק מן ה"אביב הערבי", התפתח למלחמת פלגים חמושים שהובילה למימדי הרס חסרי תקדים במדינה שבעבר הייתה אחת הדומיננטיות במזרח התיכון: מעל 200,000 הרוגים, 4 מיליון פליטים, 7 מיליון עקורים והיד עוד נטויה.

לאחרונה נראה שאנחנו עדים לתפנית חשובה בסיפור, כזו שעלולה לשנות את עתיד הזירה לחלוטין: החלטתו של נשיא רוסיה, ולאדימיר פוטין, לשלוח כוחות צבא רוסים אל עומק סוריה, כסיוע למשטרו של בשאר אסד.

התערבות זו, יחד עם היעדר הפעולה הזמני מצד האמריקאים, מצביעה על כך שלפוטין יש כוונה רצינית לקחת את ההובלה מידיו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בכל הנוגע לעיצוב עתידה של המדינה הסורית המתפוררת.

גם בעולם המוסלמי אינטרסים קודמים לעקרונות

תקציר האירועים עד כה:

משפחת אסד העלוואית (כת קטנה המייחסת את עצמה לאסלאם השיעי, אך נחשבת ככופרת גם בעיני השיעה וגם בעיני הסונה) שולטת בסוריה ביד ברמה כ-45 שנים. העם מורד בשנת 2011 כנגד שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד עקב הנפוטיזם והשחיתות הנפוצים בממשלה, ועקב העוני והאבטלה הנפוצים בקרב האוכלוסייה הלא-עלוואית שמהווה את הרוב הגדול במדינה.

המרד הופך לאלים וכאוטי. המורדים מתגבשים לידי מספר ארגוני אופוזיציה חילוניים (באופן יחסי) בעזרת עריקים מנוסים מצבאו של אסד עצמו. במקביל, ובהתאם לתסריט שראינו כבר במקומות אחרים בעקבות ה"אביב ערבי", הצטרפו למערכה גם כוחות אסלאמיים סוניים קיצוניים, כגון דאע"ש ושלוחות שונות של אל-קאעידה אשר כבר מזמן רצו להפיל את ההגמוניה העלוואית של משפחת אסד.

הם מצליחים לנגוס בחלקים משמעותיים משטח המדינה הסורית, כשמטרתם היא לכונן בסוריה (א-שאם בפיהם) ח'ליפוּת אסלאמית.

משטר אסד נתמך כלכלית וצבאית זה שנים על ידי איראן השיעית. נכון, בהתחלה צוין שהשיעה רואה בעלוואים כופרים, אך הפלא ופלא- גם בעולם המוסלמי אינטרסים קודמים לעקרונות. לאיראנים אין  כוונה להתבונן מהצד בזמן שבן טיפוחיהם מתרסק וגווע. לכן שלחו האיראנים כוחות צבאיים משלהם אל עבר סוריה, יחד עם מספר גדול של לוחמים מכלב השמירה האיראני בלבנון - ארגון חיזבאללה.

לסלט הערבי הזה נכנסים גם הכורדים, מיעוט אתני שחי בצפון סוריה ועוסק כרגע בעיקר בלחימה בדאע"ש, וגם מדינות נוספות- ירדן שתקפה את דאע"ש, טורקיה שתקפה את הכורדים ואת דאע"ש, ישראל שתקפה את צבא אסד, ארה"ב שאיימה לתקוף את צבא אסד אך בסוף תקפה את דאע"ש, ולסיום סיומת (לעת עתה)- רוסיה, המכוונת את פעולותיה כנגד דאע"ש והמורדים הסורים.

מבעד לכוונת: סלט ערבי בסוריה

מבעד לכוונת: סלט ערבי בסוריה

אובמה הבטיח ולא קיים

המעורבות האמריקאית בביצה הסורית הייתה הססנית לכל אורך הדרך, ולוותה בעיקר בליווי כספי וסיפוק אמצעי לחימה עבור הכורדים וכוחות המורדים. לאחר שנפוצו דיווחים על שימוש בנשק כימי מצד צבא אסד, הבהיר אובמה באוגוסט 2012, כי שימוש בנשק זה הינו בבחינת "קו אדום", ובהינתן הוכחות שאסד אכן עשה בו שימוש, ארה"ב תתקוף את צבאו בעצמה ובכל הכוח.

הצהרתו של אובמה חייבה תגובה מצידם של הרוסים; אסד הוא לקוח חשוב של אמצעי לחימה מתוצרתם, ובמסגרת שיתוף הפעולה עימו אף נבנו בסוריה בסיסים של הצבא הרוסי. זהו אינטרס רוסי מובהק לשמור עליו בשלטון ולא לתת לכוח שובר-שוויון כמו ארה"ב להציב קוים אדומים לתקיפתו.

התגובה מהקרמלין הגיעה כהליך דיפלומטי בשיתוף משטרו של אסד, שמטרתו פירוק סוריה מנשק כימי בעזרת כוח משימה בינלאומי. מעצמות העולם הסכימו, אסד חתם על ההסכם ואכן הנשק הכימי פורק.

מהלך זה התברר כמשתלם במיוחד עבור פוטין. הוא ביסס את מעמדו כאוטוריטה מובילת מהלכים בכל הנוגע למלחמה בסוריה, ובמקביל גרם לאובמה להיראות כהססן חסר מדיניות ברורה, שכן הבטחתו לתקיפת צבא אסד לא התממשה על אף שמניין ההרוגים כתוצאה מהתקיפות הכימיות של הרודן הסורי עמד כבר על מעל 1,000 בעת תחילת ההליך הדיפלומטי.

לקיחת המושכות של פוטין היא התפתחות מאוד נוחה עבור אובמה. העם האמריקאי לא היה תומך בשילוח נוסף של חיילים למדינה שכוחת אל במזרח התיכון, ואובמה ידע שמהלך שכזה יגרור הוצאות כספיות נרחבות בנוסף לאבדות בנפש של חיילים אמריקאים, ולכן התעכב בתגובתו. בהיעדר דרישה מהעם ובהתחשב בהשלכות שצויינו, התערבות צבאית בסוריה היא סיכון עבור אובמה, שעלול לסיים את תקופת כהונתו הארוכה כנשיא באקורד צורם ומיותר.

פוטין בא כדי להישאר

המהלך הדיפלומטי המוצלח של פוטין היה לא יותר מאשר יריית הפתיחה עבור מבצע רוסי רחב-היקף בסוריה.

אוקטובר התחיל בירי מאסיבי של טילי שיוט מן הים על יעדי דאע"ש, המשיך בתקיפות אינטנסיביות מן האוויר - ולאחרונה אנו עדים לכניסת כוחות רגליים של ממש, לרבות טנקים וארטילריה. בזמן שארה"ב השתיקה את תותחיה 3 ימים רצופים, רוסיה הספיקה לבצע למעלה מ-90 תקיפות ביממה אחת בלבד!

אך האם פוטין נכנס לסוריה רק כדי לעזור לאסד ואז לעזוב? האם הוא הקוזאק על הסוס הלבן שלו אסד פילל?

מבט זריז לקונפליקטים האחרונים של רוסיה בקווקז ובאוקראינה ילמד אותנו כי היא איננה דוגלת בדוקטרינות המערביות שלהן התרגלנו. רוסיה לא נכנסת לעימותים צבאיים באמתלה של דאגה הומניטארית לאוכלוסיה זרה או הנחלת דמוקרטיה במדינה נכשלת. היא נכנסת לעימות כי היא רוצה שטחי השפעה, פרוטקטורטים שיהיו חייבים לה כל כך הרבה, עד שרוסיה תוכל לבצע בשטחם ככל העולה על רוחה.

בשאר אל-אסד מכר את נשמתו לפוטין, ועתידו להיות שליט בובה מטעמו על מה שיישאר, אם בכלל, מהמדינה הסורית.

רן פרידמן כותב ל-IsraeliLifeUSA.com על נושאי ביטחון, ערבים והעולם המוסלמי, שאותם הוא לומד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא משמש גם כדובר התא האוניברסיטאי של "התנועה לאיכות השלטון בישראל". הוא ישתלם בנושאים אלו בקרוב בזכות מילגה שקיבל באוניברסיטת ניו יורק.

לכל הכתבות החדשות

צילומי מסך מיו טיוב

הוסף תגובה חדשה