התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראל

סיפור של עלייה לישראל שלא הצליחה
מאת: ג'קי כהן, "פוסטה" | פורסם: 13.01.2016 13:55
סיפורו של צעיר יהודי-אמריקני שעשה עלייה לארץ ועל הדרך עקץ 63,000 ש"ח מכרטיסי אשראי. אחרי שהורשע ונכלא קיבל שחרור מוקדם ויחזור אל משפחתו בארה"ב

עוקץ כרטיסי אשראי (צילום אילוסטרציה)אופס, עקצתי כרטיסי אשראי (צילום אילוסטרציה)

הכתבה באדיבות "פוסטה - הבלוג של אמיר זוהר" לחברה, חוק ומשפט בישראל

ועדת השחרורים בישראל, במקום מושבה בכלא שיטה, עמדה בשבוע שעבר בפני דילמה: אסיר צעיר המרצה מאסר על עבירות גניבה ומרמה, ביקש לנכות שליש ממאסרו.

לכאורה, דילמה שכיחה, אלא שבמקרה הזה האסיר ביקש להעביר את תקופת התנאי שלו ב... ארצות הברית, שם מתגוררים בני משפחתו.

מייקל (שם בדוי), צעיר בן 30 אשר התגורר בחיפה, נולד למשפחה משכילה בארה"ב. אביו מרצה בכיר באוניברסיטאות שונות באמריקה. לדבריו, כדי להשתחרר מההשפעה הטוטאלית עליו של אביו עליו, כנכד לניצול שואה וגם מטעמי ציונות, הוא החליט לעלות בגפו לישראל ולהתגייס לצה"ל. הוא הותיר מאחוריו את הוריו ואת אחותו, שעדיין מתגוררים בארה"ב, וכעולה חדש וחייל בודד שירת בישראל שנתיים בצבא.

עם שחרורו הוא פנה לכיוון האקדמיה, ונרשם ללימודים בטכניון, שם השיג תואר שני במדעי המחשב. 

דכדוך עמוק בכלא

אבל לצד הצדדים החיוביים בחייו, התברר שלמייקל יש גם בעיות התנהגותיות שאובחנו כבר בילדותו בארצות הברית. בישראל, בהיעדר טיפול מתאים, הוא הסתבך בעקבותיהן גם בעבירות פליליות. הוא נעצר על ידי המשטרה לאחר שביצע כ-20 עבירות בכרטיס חיוב. למעשה, הוא גנב כ-63,000 ש"ח מבעלי כרטיסי אשראי שונים, וכתב האישום נגדו הביא 58 עדי תביעה שונים.

אלה לא נאלצו לעלות על דוכן העדים, משום שהצעיר הציוני מארה"ב הודה במיוחס לו, הורשע ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל, כמו גם למאסר על תנאי. בנוסף, בית המשפט חייב אותו לשלם פיצוי לקורבנותיו - אותם אנשים שאת כרטיסי האשראי שלהם הוא "עקץ".

מיד לאחר שמייקל החל לרצות את עונשו, הבעיות הפסיכולוגיות שלו הביאו אותו לדכדוך עמוק. מפגשים עם פסיכיאטרית במסגרת הכלא שיפרו במשהו את מצבו. אבל לדברי פרקליטיו, עורכי הדין מיכאל כרמל ודן אסלנוב ממשרדו, הבעיות הנפשיות הן שהביאו אותו מלכתחילה לבצע את העבירות.

לאחרונה, לאחר שריצה שני שליש ממאסרו, פרקליטיו של מייקל הגישו בקשה לקיצור עונשו. אביו, אותו מרצה בכיר מארה"ב, היפנה לוועדה מכתב, בו ביקש לאפשר לבנו להגיע בהקדם לארצות הברית ולעבור בקירבת משפחתו את התוכנית הטיפולית המתחייבת כפועל יוצא משחרור מוקדם. האב אף התחייב להיות אחראי לביצוע כל אשר הוועדה תחליט.

הוועדה התלבטה: האם לשחרר את האסיר שגנב 63 אלף ש"ח מקורבנות תמימים ולאפשר לו לעבור במדינה אחרת את התוכנית הטיפולית המתחייבת כפועל יוצא משחרור מוקדם, הקצר מאוד ממילא... ואם הוועדה תורה על שחרורו, האין מדובר בתקדים "מסוכן" שיביא גם אסירים אחרים לבקש בקשות דומות?

לאורך ההיסטוריה של ועדות השחרורים נרשמו מקרים בודדים בלבד שבהם אישרה הוועדה לאסירים ברישיון שזכו לשחרור מוקדם, לרצות את את תקופת התנאי במדינות אחרות, למעט כמה מפורסמים בשנים עברו - כמו שמעיה אנג'ל, גד שץ פלום ויצחק אברג'ל, שנשלחו לרצות את השליש בחו"ל והסתבכו שם באינספור עבירות פליליות חמורות, ובעיקר סחר בסמים.

סובל מתסמונת הקשת האוטיסטית

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפני הוועדה, נציגי המדינה, עו"ד אור לרנר והמתמחה ניסים סוויסה, התנגדו בתקיפות לשחרורו המוקדם של מייקל. "שחרור על תנאי אינו קיצור עונש, משמעו שחרור הנאשם לצורך פיקוח ושיקום", הם טענו, "שליחתו של אסיר ברישיון למדינה אחרת, לא משנה באיזו מדינה מדובר, חוטאת למטרה של חוק שחרור על תנאי ומהווה קיצור עונש ולא פיקוח ושיקום על אסיר ברישיון. לא בכדי קובע החוק (שחרור על תנאי, ג"כ) שצו עיכוב יציאה מהארץ הוא תנאי קבוע, גם אם הוועדה לא קובעת אותו. מדינת ישראל אינה מייצאת עבריינים למדינות אחרות".

נציגי המדינה הוסיפו וציינו, כי בעוד שמייקל מלין בפני גורמי הטיפול בכלא כי אביו שולט בחייו, באותה נשימה הוא גם מבקש לעזוב לארצות הברית ולחזור להיות תחת "אותה שליטה". הוא גם ציין שהאסיר לא השלים טיפול בכלא ולא הציג תוכנית שיקומית בישראל ליום שלאחר שחרורו על תנאי - אם ישוחרר. טענה נוספת של נציגי המדינה היתה, כי שני האנשים שהוצעו כמפקחים על מייקל עד אשר יעזוב לארה"ב - שניהם בעלי עבר פלילי.

עו"ד אסלנוב הציג לוועדה לא רק את מכתבו של האב, אלא גם קלסר עב כרס שכלל בין היתר מכתבים ממטפליו של מייקל בארצות הברית - עשרות עמודים מפורטים עם כל הטיפולים שעבר בעודו ילד, ובין היתר את אבחונו כסובל מ"אספרגר" - תסמונת הקשת האוטיסטית, המתבטאת בין היתר בקשיים בהבנת סיטואציות חברתיות והבעות פנים של אחרים.

עו"ד אסלנוב ביקש לאפשר לאסיר הצעיר לעזוב לחו"ל, שם כבר ישנם מטפלים שמכירים אותו מקרוב, ויוכלו לטפל בו טוב יותר, מה גם שהטיפול דורש נוכחות של בני המשפחה, המתגוררים כאמור בארה"ב. "נכון, אביו שלט בחייו", התייחס עו"ד אסלנוב לטיעוני המדינה נגד השחרור, "אבל זה לא אומר שהוא לא מתגעגע אליו".

באשר לשאלה האם לא יהא מדובר בתקדים "מסוכן", עו"ד אסלנוב הציג לוועדה שתי החלטות של ועדות שחרורים מהעבר לגבי שני אסירים שונים: האחד שוחרר על תנאי וטס באישור הוועדה לתוכנית טיפולית ברוסיה. השני הרחיק עד לסין כאסיר ברישיון.

עו"ד אסלנוב הוסיף גם לגבי מצבו החברתי של מייקל בכלא. "מהיום ששמו אזיקים על האסיר, קשה לו, לועגים לו, הוא עושה הכל כדי שאנשים יחבבו אותו. הוא מלווה לאנשים כסף כדי שיחבבו אותו, ואלו הם הדברים שגרמו לו לבצע את העבירה". לבסוף ציין, כי האסיר אמנם גנב, אבל הוא גם חסך מבית המשפט 58 עדי תביעה, ואף שילם חלק נכבד מהפיצויים שנקבעו לקורבנותיו.

"אני חי בפחד, אני חלש ולא יודע לטפל עם אנשים", אמר מייקל בפני הוועדה. "אני מנסה להסתדר, אבל אנשים מוצאים אותי כפראייר. אני כל הזמן עוזר לאחרים. אני מאוד מתגעגע למשפחה שלי. אין לילה שאני לא חושב עליהם. אין לי אהבה. ארבעה וחצי חודשים לא דיברתי עם אמא שלי פעם אחת, אחותי היא היחידה שבקשר איתי".

החלטה חריגה

חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס אהרן מלמד, החליטה להיענות לבקשת האסיר הצעיר ולאפשר לו לעבור תוכנית טיפולית בארצות הברית. הם ציינו בהחלטתם, כי קיבלו החלטה זו לאחר התלבטויות משמעותיות, והוסיפו כי יתכן והאסיר יצטרך להגיע ארצה כדי להתייצב בפני הוועדה שוב לצורך מעקב. את השחרור המוקדם התנו בכך שתוצג בישראל תוכנית טיפולית מקיפה על ידי המטפלים האמריקאים.

"הננו לציין שהחלטה זו הינה חריגה ולא תהווה תקדים לאסירים אחרים", הדגישה הוועדה בהחלטתה.

לכל הכתבות החדשות

Photo by David Castillo Dominici / freedigitalphotos.net

הוסף תגובה חדשה