התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - ישראלים בחדשות

איך ההורים שלי נהיו אושיות פייסבוק וסלבס הסיליקון ואלי?
מאת: טל גולדשטיין | פורסם: 01.12.2015 00:06
טל גולדשטיין, כמו שאבא שלה אומר, היא אלופת הפקה-פקה. אבל גם הוא נדהם לגלות שבסאניוול אין מי שלא זיהה אותו ברחובות והכיר אותו מקרוב ובאופן אישי ביותר

עכשיו - משנדמו תרועות הפסטיבלים וההורים שלי חזרו לטייל ברחבי ישראל אני יכולה להתרפק על הביקור החולף ולנסות להבין איך ההורים שלי, בני שבעים ושבעים פלוס פלוס ועוד כמה פלוסים, נהיו כוכבי רשת סוערים.

זה הכל בגלל הרוח...

הכל התחיל בקטנה. פוסט פה, פוסט שם, קפיצות בין עמק הסיליקון לישראל במהלך השנים, ביקורי פתע מפתיעים וחוויות מרגשות.

אם חשבתי שאמא שלי יכולה להתחבר ולקשקש עם כל אדם שזז, אז כנראה שזה כאין וכאפס לעומת האנשים שאני הכרתי במהלך השנים בין מדינות שונות ( אני מניחה שיש לי חברים כמעט בכל יבשת) ובין מרחבי האינסוף של הרשת - מטורף שאת כמה וכמה מחברי הטובים הכרתי בפייסבוק.

את תכונת קשקשנות היתר אני מניחה שירשתי ממנה, או כמו שאבא שלי טוען תמיד - את אליפות הפקה פקה.

אליפות זו מעוגנת היטב בלימודי 5 יחידות בספרות ובמדעי החברה והמדינה, ותואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בספרות ופילוסופיה (כי בת של מנהלת בית ספר חייבת תואר ממוסד אקדמי ידוע ולא חלילה איזו מכללה שאין איש מכיר את שמה).

צילמה: מירי אקשטיין

הרומני הכשר למהדרין שבתוך אבי זעק גוולעד כשהבין שהבת שלו לא תתמחה בלימודי פיסיקה, כימייה, מתימטיקה, מחשבים או מינימום שבמינימום לימודי ביולוגיה (הצחקתם אותי). כי כמו שידוע לכולם, יש היררכיה במגמות הלימוד בבית ספר עיוני ומגמה הומנית נמצאת די בתחתית הטבלה, ואבוי לבת המוצלחת שתלמד מדעי הרוח.

מזל שלימודי אומנות כלל לא באו בחשבון בנצרת עלית של שנות ה-80-90 של המאה הקודמת, מכיוון שיש גבול לכל תעלול ומכיוון שפשוט נצרת עלית היא לא תל אביב ואין בה חיה כזאת שנקראת לימודי אומנות... גוולעד כפול ומכופל, שאבוי, גם הוא הגיע בשלב מאוחר יותר בחיים כשהפכתי למעצבת ואומנית. 

ביקור הפתעה ליומולדת 70 של אמא

פלטפורמת הפייסבוק הובילה לכתיבה ונצירת זכרונות משמעותיים בכל אספקט של חיי. כי זאת אני - כותבת, משתפת, הכתיבה חזקה ממני. לאט לאט התווספו החברים, ואיתם עוד ועוד זכרונות וחוויות שעברנו בחיים מקבילים או בחיים שהצטלבו להם בנקודה כזו או אחרת בדרך המפותלת בין יבשות ושנים.

הם מכירים את חיי היום יום שלי ואני את שלהם (חוץ מהחברים השקטים בפייסבוק שהם כמו דני דין - רואים ובלתי נראים, אבל מידי פעם זורקים משפט או שניים שמשמחים אותי מאוד כי אני יודעת שהם שם).

הם מכירים את הילדים שלי, את האחד שלי - ומסתבר שהם מכירים מצוין גם את ההורים שלי. שמחים איתנו על ביקור ההפתעה ליומולדת 70 של אמא, וצוחקים מרגעים קטנים עם אבא.

בביקור האחרון של הורי, לכל מקום אליו הם הגיעו - מיד פנו אליהם בשמחה, חיוך וחיבוק.

אמא שלי - חסרת הפייסבוק, אי מייל, או כל כלי תקשורת טכנולוגי אחר, ואבא שלי האלוף - בעל חשבון הפייסבוק, אי מייל וסקייפ שעדיין מנסה בעקשנות מעוררת הערצה - אבל ללא הצלחה יתרה, ללמוד כל יום איך מתפעלים את הדברים האלה, לא ממש הבינו איך העסק עובד.

הם היו חוזרים מטיולי היום יום בסאניוול עם ד״שים חמים מחברים וחברות, ואין מי שלא זיהה אותם ברחובות והכיר אותם מקרוב ובאופן אישי ביותר (למרות שהם לא הכירו חזרה, אבל זרמו בכיף עם העניין... ככה זה סלבס). 

״אדם צובר זכרונות כמו נמלים
בחודשי הקיץ 
בחודשי הקיץ כמו חגב 
ובעת הקיץ ויש שאדם שר
והחגב בחורף שר לפתחים
לטעום מזיכרונות העונה
העונה האהובה שבשירו
ממנו חמקה״ (יונה וולך)

מה הייתי עושה עם לימודי מחשבים בסיליקון וואלי

אני לא רוצה ששום עונה או חוויה תחמוק מבין האצבעות אז אני צוברת זכרונות בחודשי הקיץ ובחודשי החורף. עם הזכרונות מגיעים הסיפורים היישר אל עמוד הפייסבוק הפקה פקה שלי.

כך זכו ההורים שלי בגילם להיות סלבס הוואלי ומרחבי הפייסבוק - והכל בגלל הרוח הסוררת בתוכי, בדמי ובנשמתי (בהכל היא אשמה). הסיפורים כולם אותנטיים לגמרי. ואיזה כיף לי שכולם מכירים את האנשים המופלאים האלה. הם סלבס חיי.

מחשבים????... הצחקתם אותי, מה הייתי עושה עם לימודי מחשבים? ועוד בסיליקון וואלי???

נו, בסדר, מודה. מחשבים זה אחלה, מזל שיש לי את האחד שלי שמתעסק בנושא וכנראה עוד כמה צאצאים בדרך לשם, אבל כמה טוב שיש מי שיכתוב עליהם סיפורים.

ובנימת חג ההודיה מודה אני - להורי ולמשפחתי שמפיחים בי את הרוח בכל יום בכל שעה והיא בעורקיי בזכותם. אבא, אמא שלי- אמרתי לכם שמשהו ייצא ממנה... מהרוח הקשקשנית הזאת, המרחפת, המציירת, שרואה את העולם בצבעים שונים ומשונים והיא כמו החגב של יונה וולך, שרה לפתחים לטעום מזכרונות העונה.  

זכרונות מתוקים!!!!!

טל גולדשטיין (בתצלום מימין), ישראלית-אמריקנית החיה בסיליקון ואלי, היא מעצבת בתים, ציירת אבסטרקטית ומתמחה בצביעת רהיטים. צפו בעבודותיה 

 

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה