התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

יהדות עכשיו

פרשת השבוע: משכן החיים
מאת: יהונתן גרילק, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 12.02.2016 13:35
לאיזו מידה מסתכמות מספרי מידות המזבח שניצב במשכן? ומדוע נרותיה של מנורת המקדש פונים אל הנר האמצעי? פרשת תרומה ופישרה

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, ח')

החיד"א (רבי יוסף חיים אזולאי, מגדולי התורה וממנהיגי הישוב בארץ ישראל לפני למעלה מ-200 שנה), מוצא הקבלה נפלאה בין פרטי המשכן לבין העבודה הרוחנית הפרטית של כל אדם מישראל בכל הדורות.

הפסוק שלמעלה מחזק את משמעותה של קבלה זו. עשיית המקדש (או המשכן) תביא להשראת השכינה "בתוכם", בתוככי ליבו של כל אדם.

במשכן עמד מזבח הנחושת, ועליו דלקה אש תמיד, להורות על ההתלהבות התמידית הרצויה בעבודת ה' 0 תפילות נרגשות, לימוד תורה בחשק רב ועשיית מצוות מתוך שמחה יוקדת.

על המזבח ירדה אש מן השמים, אולם עם זאת מצווה להביא אש משלנו ולהזינה בעצים. ללמד, שאמנם בכל יהודי טמונה נקודה זכה וצרופה, נשמה טהורה ועליונה הלוהטת מעצמה, אולם אין להסתפק בכך. עלינו לעורר את עצמנו לעבודת ה' ולהזין את ההתלהבות על ידי שמיעת דברי התעוררות ולימוד ספרי קודש.

מידות המזבח הן 5 אמות אורך, 5 אמות רוחב ו-3 אמות גובה. המספרים מצטרפים ל-13, כמניין "אחד". להורות שתהיה כל כוונתנו ל"ה' אחד" לבדו!

לנקוט דרך אמצעית

על המזבח מקריבים קורבנות, מלשון קירבה. לרמוז לנו שמוטל גם עלינו לקרב בריות לתורה ולהאהיב עליהן את האמונה והמצוות.

בכל יום היה עולה כהן למזבח ומסיר את הדשן, כלומר את האפר שהצטבר מאש הקורבנות. להורות שהיצר הרע פועל באדם ומעלה בו הרהורים רעים. לכן, האדם חייב ללחום כנגדם ולהסירם מלבו מדי יום ביומו בעקביות ובמסירות.

בקודש הקודשים, שהוא המקום הפנימי ביותר, היה מונח ארון הברית ובתוכו לוחות הברית, לרמוז שישתדל האדם להשריש בלבו פנימה את התורה הקדושה ולהרבות בלימודה ככל יכולתו.

על הכפורת שעל ארון הברית ניצבו הכרובים, ופני פעוטות להם. לרמוז שמעשי האדם יהיו זכים כמלאכים וכתינוקות שלא חטאו.

הכרובים פורשים את כנפיהם, להורות שישתדל האדם לסוכך בכנפיו על בני משפחתו, ללמדם, להשפיע עליהם טובה ולקדמם ברוחניות. 

בארון הברית היו קבועים בדי הארון (המוטות) שבאמצעותם נשאו אותו. הם רומזים לתומכי התורה ומורים לאדם שישתדל לתמוך בלומדי התורה ולסייע להם. בזכות מצוה זו יקויים בו הפסוק: "לא יסורו ממנו" (שמות כ"ה, ט"ו), פסוק שנאמר על המוטות. משמעות הרמז היא, שגם לעתיד לבוא יהיה חלקו של תומך התורה צמוד לחלקם של הלומדים, והוא יזכה יחד עמם לעתיד לבוא בכל הטוב הצפון לצדיקים שהוא תמך בהם.

לזכך בעמל תמידי

המנורה המאירה היא רמז למידות הנפש הנעלות. 6 נרותיה משני צידיה פונים אל הנר האמצעי, לרמוז שעל האדם לנקוט דרך אמצעית, בלי לנטות במידותיו לכיוון הקיצוני.

גם את המנורה מצוה לדשן ולהיטיב את נרותיה. הדבר מורה שגם את המידות יש לזכך בעמל תמידי.

השולחן עמד לנוכח המנורה. מידותיו של האדם ניכרות ביתר שאת בשבתו ליד שולחנו. שם נבחנים מידותיו ונימוסיו. על השולחן ניצב לחם הפנים, לרמוז שגם לחמנו יהיה כולו קודש, לחם שהושג ביושר וראוי להגישו לפני ה'.

במשכן עמד מזבח הקטורת. מובא בתלמוד שלא היו צריכים להתבשם בבשמים בכל שטחה של ירושלים, כי ניחוח הקטרת הגיע לכל מקום, וחשו בו עד יריחו. להורות שעל האדם לנהוג בשלמות המידות ובהתנהגות נאותה, עד שהכל יהנו ממנו, יתבשמו מריחו, יקלסוהו וישבחוהו. בזכות זאת הוא יקדש שם שמים בהליכותיו, ושם שמים יתאהב על ידו.

מי הכיור שימשו לרחצה ולטהרה. מכאן ילמד האדם שעליו להשפיע על זולתו חסד והטבה, טהרה וקדושה, שנמשלו למים חיים. על האדם להיות מקור טובה וברכה עבור הסובבים אותו.

אם כה יעשה האדם וכך ינהג, הוא יהיה בעצמו מעין משכן להשראת השכינה, ויתקיים בו הפסוק: "ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם".

לכל הכתבות החדשות


איור באדיבות: www.galim.org.il

הוסף תגובה חדשה