התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

יהדות עכשיו

פרשת השבוע: החטא ועונשו
מאת: יהונתן גרילק, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 25.02.2016 18:53
מדוע משה שאחרי מעשה העגל אינו אותו משה שהיה קודם לכן וכיצד הוא מתעלה לאיכויות שלא שיערום. פרשת כי תשא ופישרה

פרשת כי תשא

עם עצוב ומבויש, שאינו יודע לאן יוליך את חרפתו, עמד עתה למרגלות הר סיני. עם שעננת החטא אפפה אותו מכל עבר. עם שבזעם שחלחל בקרבו, לא הצליח להבין הכיצד נכשל? מדוע התפתה? כיצד נסוג אל בערוּת הסגידה למעשה ידיו - לעגל שיצר? בכאב לב הוא חש כיצד הסיר מעל עצמו את אמיתות מעמד הר סיני שרכש אך שבועות מספר קודם לכן.

גם משה הניצב מולם, אינו אותו משה שהכירו קודם לכן. עתה הוא מוכיח איכויות שלא שיערום. מנהיג שמסוגל, למען האמת המוחלטת, לשבור ולנתץ את לוחות הברית, מעשה ידי האלוקים, ובאותה שעה עצמה הוא מגונן על העם כולו; מודיע הוא לאלוקים, שאם בדעתו לכלות את עם ישראל בעקבות החטא הכבד: "מחני נא מספרך אשר כתבת". אין הוא רוצה שיוזכר שמו בספר התורה אם ייענש העם באופן כה קשה.

למרות החטא הנורא, קובע משה: אני חלק מן העם! אם התמורה הינה אובדנו של עם ישראל, המתבוסס עתה בחטא הבגידה בבורא, משה אינו מעוניין להיבנות מכך ולהשאר לבדו.

העם מלא הערצה, מודע לכך וחש את הדברים. הוא רואה עין בעין את מסירות נפשו של משה למענם. העם נוכח גם בגובה מדרגתו של מנהיגם הדגול שעמד במבחן, בעוד הם נכשלו כה מהר: "והיה כצאת משה אל האהל, יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה, עד בואו האהלה... וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האהל, וקם כל העם והשתחוו...".

האור הנאצל של הרוחניות

משה שב אל האלוקים, האומר לו: "סלחתי כדבריך". לאחר 40 יום נוספים הוא יורד מהר סיני ובידו לוחות הברית השניים. אך עתה אירע מאורע מאוד משמעותי: "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו".

בפניו הקורנות של משה, השתקף עתה האור הנאצל של הרוחניות. היה זה האור שנברא עם בריאת העולם, אך הבריאה הגשמית לא היה ביכולתה להכילו. גנזו איפוא האלוקים לצדיקים לעתיד לבוא (רש"י בראשית א', ד').

דרשו חכמי המדרש: "כמה גדול כוח העוון! עד שלא חטאו ישראל, נאמר עליהם: 'ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר', וישראל לא הזדעזעו. וכשחטאו, אפילו את פניו של משה לא היה ביכולתם לראות, שנאמר: "ויראו מגשת אליו".

מכירים אנו תחושה מעין זו. למשל, כאשר בן משקר לאביו הידוע כאיש שונא שקר ורודף אמת - אין ביכולת הבן להרים את ראשו אל אביו ולהישיר אליו מבט, והוא יתחמק מעיני האב הנוקבות.

במצב הנוכחי לא עמד בבני ישראל העוז להישיר מבט, להתבונן כמימים ימימה. הבושה וייסורי המצפון מנעו זאת מהם. זהו איפוא מחיר החטא.

לכל הכתבות החדשות

איור באדיבות galim.org.il

הוסף תגובה חדשה