התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

יהדות עכשיו

פרשת השבוע: פרימטיביות במיטבה
מאת: יהונתן גרילק, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 18.03.2016 12:34
בן דורנו הנבעת למקרא עבודת הקורבנות, אינו מבין כי המעשה הבהמי משרת היטב את האדם המשתוקק לתקן את עצמו ולהכיר בבהמיותו שלו. פרשת ויקרא ופישרה

בן דורנו אנין הטעם נבעת למקרא עבודת הקורבנות. תיאורי הפולחן וחובותיו שייכים, לדעתו, לתקופה הפרימיטיבית בחיי העם. למעשה, בכל הדורות ידעו שעבודת הקורבנות היא עיקר גדול וחשוב בתורת ישראל, שמוטל עלינו לבאר את תוכנו.

כבר במושג "קורבן" עצמו טמון משהו מן הפתרון. שורש מילה זו הוא האותיות קרב. כלומר, להיות קרוב, להתקרב.

מושג זה עומד בניגוד גמור למושג קורבן בשפות אחרות, שבהן משמעות המילה היא (בשפות לטיניות לפחות, למשל, באנגלית ‪OFERING‬) הגשת מנחה, מתנה או תקרובת.

אין זה רק ניגוד מילים, כי אם ניגוד של תפיסות עולם.

האידיאה הישראלית ביטלה את הערכת הפולחן כערך מוחלט ועליון, כפי שמעריכה אותו האלילות. בפולחן האלילי תלוי גורל חיי האלוהות.

ואילו לפי אמונת ישראל אין לפולחן שום ערך על אלוקי, ואין "גורל" האל תלוי בו בשום בחינה. הוא אינו אלא גילוי החסד האלוקי כלפי בני האדם. אין לאל "צורך" בו.

אולם ישאל השואל המודרני: כלום זו באמת הדרך הראויה להתקרב לאלוקים!? על ידי שחיטת כבשים?!

האדם מתקרב אל האלוקים תוך כדי התמודדות קשה ומתמדת עם הכוחות המנוגדים, הסוערים בלבו. כל שלב של התגברות על אינסטינקטים ועל יצרים אלו, באמצעות עשיית הטוב, הצדק, היושר ומערך המצוות כולו - מוסיף נדבך של שלמות ושל אחדות לאישיותנו. זוהי אחדות השואבת מאחדותו של האלוקים עצמו.

כאשר האדם חוטא, נפרם אריג אחדות עדין זה. החטא הוא החטאת המטרה. הוא מעשה שנעשה שלא בהתאם להכרת האדם. למענו נוצר הקרבן, באמצעותו יש ביכולתו לזכות להתקרבות מחודשת.

מול מעשה מעמידים מעשה. מול מעשה החטא, שכל אישיותו של האדם השתתפה בו, מעמידים כתגובה מעשה מתקן. מעשה שכל חלקי אישיותו של האדם יטלו בו חלק. זהו מעשה הקרבן, המשרת היטב את האדם המשתוקק לתקן את האחדות שנפגמה.

זעזוע ההקרבה יעורר את דמיון האדם להכיר בבהמיות המעשה. המעשה שנעשה בניגוד להכרה. זהו, איפוא, התהליך המטהר של האישיות. זהו מסע אל פנים האדם המשתקם והולך.



לכל הכתבות החדשות

איור באדיבות www.galim.org.il

הוסף תגובה חדשה