התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

יהדות עכשיו

פרשת השבוע: כי תבוא - האיש והחזון
מאת: יהונתן גרילק, מיוחד ל ILUSA | פורסם: 23.09.2016 12:17
איך משה כובל את עצמו בהבטחות שאין בידי בשר ודם לקיימן, ומה ההבדל של היהדות משאר הדתות? פרשת השבוע

 

"והיה אם שמוע תשמע בקול ה'... ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך... יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך" (דברים כ"ח, א'-ח').

 

משה רבינו מסיים את נאומו המשתרע על פני ספר "דברים". הוא גמר להציב לפניהם את האתגר הלאומי הגדול: להקים בארץ ישראל, שאליה יכנסו בקרוב, את חברת המופת העברית...

ואז, ברגעי הסיום, הוא כבל את עצמו באזיקי הבטחות, שהוא, כבן אנוש, אינו יכול לקיימן.

שמעו את דבריו.

אם נפשט את הפסוקים הללו, נמצא, שאמר להם כדברים הבאים:

הנה דרשתי מכם, בנאומי הארוך, לקיים לעד את תרי"ג מצוות התורה.

מדובר כאן בתכנית אלוקית. כהוכחה, שאמת בפי, אני כובל את עצמי בהבטחות, שאין בידי בשר ודם לקיימן. אני מודיע לכם כבר עכשיו, שעתידה הפיסי-ארצי של מדינתכם, תלוי בקיום מצוות אלו. אני מדבר על הקיום הפיסי, פשוטו כמשמעו".

משה מגיש את שטר הבטחותיו לפרעון בעולם הזה. פה, כאן ועכשיו. "נסו אותי", אומר להם האיש, "נסו אותי! ואם יתקיימו דברי, תהיה זו הוכחה, שהצדק איתי ודבר אלוקים בפי".

"יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלווית גויים רבים ואתה לא תלווה" (שם, י"ב).

אנו מנסים להבין מדוע לא הסתתר מאחורי המגן הנוח של ההבטחות לעולם הבא, כפי שנהגו, להבדיל, יוצרי כל הדתות ללא יוצא מן הכלל? מדוע החליט להמר בנטילת סיכונים כה גבוהים על עצמו? כלום היה נוהג כך לולא ידע בבטחון מוחלט, שהאמת האלוקית יצוקה בדבריו?

ועם זאת, עמד משה במבחן ההבטחות, וגם אנו, לצערנו הגדול, מסוגלים להעיד, כי התקיימו דבריו עד תומם. כי משה מגיש לנו בפרשה זו עוד תסריט אפשרי של עתיד העם. זהו תסריט חיים שחור ומלא אימה, במקרה ויזנחו חלילה את דרך התורה. גם כאן כבל משה את עצמו בהבטחות בחיזויו את העתיד הצפוי, עד לפרטים קטנים, שאם יתגשמו, ישמשו הוכחה לאמיתות חזונו ונבואתו.

הוסף תגובה חדשה