התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

סגנון חיים - רוחניות

מלכודת הנקמה
מאת: רותי יודוביץ | פורסם: 25.07.2013 18:42
מה אנחנו מקבלים מזה שאנחנו פוגעים במי שפגע בנו? מה נשיג בכך שנתאכזר לזה שהתאכזר אלינו? על הזאב הטוב והזאב הרע

נקמה

 

"עולם ללא חסד הוא עולם מת"

 

פעמים רבות בחיינו אנו מתמודדים עם הדילמה איך לנהוג במישהו שלא היה נחמד אלינו, שאיכזב אותנו, שהתייחס אלינו בגסות, שהיה חסר התחשבות, מעליב, מעצבן, מרגיז... קיבלתם את הרעיון.

סביר להניח שהתגובה המיידית שלנו היא להתנקם, "להראות" לו, ללמד אותו לקח, לנזוף בו, למתוח ביקורת ולעולם לא לדבר איתו שוב; להמשיך לשנוא אותו, לא להתקרב אליו ולהתעלם ממנו כמה שרק אפשר.

אבל מה אנחנו מקבלים מזה שאנחנו פוגעים במי שפגע בנו? מה נשיג בכך שנתאכזר לזה שהתאכזר אלינו?

כאשר אנחנו מתנקמים, אנחנו בסופו של דבר מרעילים את עצמנו, מעכירים את עולמנו והמצב רק ילך ויחמיר.

האם אתם זוכרים כשהיינו ילדים ונלחמנו באחינו ואחיותינו? הם הלשינו עלינו, ולמחרת אנחנו הלשנו עליהם, ואז הם היכו אותנו, ואנחנו רצנו לבכות לאמא, ואז אמא גערה בנו, ואז הוא היכה קצת יותר ושבר אחד מהצעצועים היקרים לנו ביותר, אז הכינו אותו בחזרה, ולאחר מכן אבא התערב. דרמה!

מה לא בסדר בתמונה הזאת? אחיך פתח לנו דלת שהביאה אותנו למקום חשוך ונפלנו בפח. נכנסנו פנימה והמשכנו ללכת עמוק יותר ויותר לתוך מקום אפל יותר.

והדרך הנכונה? להתייחס להתנהגויות או גישות שליליות של אחרים כפעולות של פתיון - פעולות שיפתו אותנו לעשות שגיאות, או יגרמו לנו להזיק לאחרים. זוהי  מלכודת. הזמנה להיכשל. היזהר! אם ניפול לתוכה, נהפוך לאדם שאנחנו בסופו של דבר לא נאהב. ומי יהיה החבר הטוב והחשוב ביותר שלנו אם לא אנחנו?

 

הזאב שאנו מאכילים

הנה סיפור עממי שממחיש את המסר:

צ'ירוקי זקן אמר לנכדו, "בני, יש בתוך כל אחד ואחד מאיתנו 2 זאבים הנאבקים זה בזה. האחד הוא הרשע: זהו הכעס, הקנאה, החמדנות, הטינה, הנחיתות, השקרים והאגו.. . האחר הוא הטוב: זוהי השמחה, השלום, האהבה, התקווה, הענווה, טוב הלב, האמפתיה והאמת".

הילד חשב על זה ושאל: "סבא, איזה זאב מנצח?"

האיש הזקן ענה בשקט, "את זה שאתה מאכיל".

הדבר הקשה והמאתגר ביותר הוא להמשיך לאהוב אדם למרות התנהגותו המחפירה. מאוד קל להיות נחמד ואדיב לאנשים שנחמדים אליך. זה נתון ברור. אך להמשיך להיות נחמד לזה שהינו מר-לב, אכזר, נרגן, כעסן... זה כבר אתגר, לא משהו "טבעי" שקל לנו לעשות. אבל דווקא פה אנו עומדים בפני האתגר האמיתי שהוא להמשיך לאהוב מישהו שפגע בנו.

זה נשמע אולי אבסורדי לחלוטין, אבל כאשר אנו מתמודדים עם הדילמה 'להיות אדיב או לא', כמובן שהתשובה היא: להיות אדיב. כשאתה בוחר להיות אדיב אתה מונע מעצמך להיכנס לתוך מקומות אפלים ובכך שומר שסביבתך וידייך יהיו נקיות;אתה מאכיל את הזאב טוב.

לפעמים להיות אדיב או טוב לב נתפס כחולשה - במיוחד בזמנים בהם אחרים נהגו בך ברשעות. זוהי טעות. האדם שיכול להמשיך להיות נחמד ואדיב למרות ואף על פי, הוא חזק יותר מכל אחד אחר בסביבה שבוחר את דרך הנקמה.

אני לא אומרת שאם מישהו סוטר לך בפרצוף, עליך להפנות את הלחי השנייה. להיפך: אם מישהו סוטר לך, אתה צריך להגן על עצמך ואם זה אומר להחזיר מלחמה שערה, עשה זאת ומהר. בואו לא נבלבל בין מצבים שבהם אנו נמצאים בסכנה לבין מצבים שהם פשוט 'לא נעימים'.

מצד שני - להיות נחמד זה לא אומר שאתה צריך להמשיך להיות חבר עם מי שנהג בך קשות. זו תמיד הבחירה שלך באם אתה רוצה להישאר ידיד או להיות בקשר עם אדם כלשהו. אתה יכול לסיים את הקשר הזה, אם על פי שיקולך הדבר קיומי יותר עבורך. אתה יכול להחליט להתנתק ועדיין להמשיך להיות אדיב, מבלי להיסחף לתוך המאורות החשוכות של הנקמה.

אם נפתח את דלתנו ליותר אדיבות וחסד - נאכיל את הזאב הטוב.

 

רותי יודוביץ הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה I Hate to Say  Goodbye, הטרגדיה שהביאה אותי לאמריקה., המבוסס על שנותיה הראשונות בישראל. למידע נוסף ולקריאת פרק מהספר הקליקו כאן

 

עוד מאמרים של רותי יודוביץ:

כנסו למכונית וסעו קדימה: אין זה משנה מי אתה או מה שעשית, תמיד יהיה מישהו שלא "יקבל אותך". מה טעם לחיות את חיינו בניסיון לרצות את כולם, ולמה לא לחכות שאחרים יסיעו אותנו

 

האם דברים קורים במקרה?... כל מה שצריך לעשות זה להסתכל על האנשים שאנחנו פוגשים, או שאנחנו מכירים - ולמצוא לפחות מטרה אחת טובה לכך שפגשנו אותו

 

עשו לנו like בעמוד הפייסבוק שלנו

 

לעמוד הראשי

 

צילום: freedigitalphotos.net
 

הוסף תגובה חדשה