התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Spy
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 30.09.2015 13:22
מליסה מק'קרתי מספקת מנה ראויה של צחוקים בטוויסט כפול על ז'אנר סרטי הריגול בסרט לכל המשפחה + בונוס: מאיזה סרטים חדשים כדאי להזהר

Spy (מרגלת)... ז'אנר: קומדיה, פעולה... במאי: פול פייג... שחקנים: מליסה מק'קרתי, רוז ביירן, ג'ייסון סטתהאם, ג'וד לאו, מירנדה הארט... זמן: 119 דקות

אפתח בווידוי. בפרץ של נוסטלגיה, כותב שורות אלה מכור בימים אלה לצפייה חוזרת במארז ה-DVD המלא לכל 7 העונות של סדרת הטלוויזיה "בנות גילמור".

בכנות? לו הייתי נדרש בזמן אמת להמר מי מכוכביה יפתח את הקריירה המשגשגת ביותר, מליסה מק'קרתי (שגילמה את השפית סוקי סנט ג'יימס) הייתה בתחתית הרשימה.

אך נסתרות דרכי הוליווד, ו-3 שנים אחרי סיום צילומי "בנות גילמור" זכה הרזומה המקצועי של מק'קרתי לשתי פגיעות בול במטרה: תפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה "מייק ומולי", ותפקיד משנה גונב הצגה ומצחיק עד דמעות בקומדיית הלהיט "מסיבת רווקות". מאז, המניות שלה במגמת עלייה מתמדת, וגם כשהיא נכשלת (הקומדיה "תמי", לה כתבה את התסריט) אף אולפן עדיין לא הפסיד מהשקעה בפרויקט בו היא נוטלת חלק.

הציפיות מ"מרגלת" היו גבוהות במיוחד.

מק'קרתי שבה לשתף פעולה עם הבמאי פול פייג, האחראי לשתי הצלחותיה הגדולות ביותר: "מסיבת רווקות" ו"עצבניות אש" (עם סנדרה בולוק).

בנוסף, הסרט הוצג כטוויסט כפול על ז'אנר סרטי הריגול. הפקיד האפור שמעולם לא יצא לשטח נכנס לנעלי הסוכן המיומן, ובמקרה זה הוא גם אישה עבת גוף שאיש לא ידמיין כגיבורת אקשן שתציל את העולם.

מצד שני, מק'קרתי נוטשת בסרט הנוכחי את דמות האישה האסרטיבית המנופפת בגאווה במשמניה ובוולגריות שלה, כמו גם במיניות שלה, וכנגד כל הסיכויים כובשת את לב שותפיה על המסך וצופיה באולם הקולנוע.


נשק גרעיני לידיים הלא נכונות

סוזן קופר, הדמות שהיא מגלמת ב"מרגלת", היא ההיפך הגמור מכל אלה: חניכה מצטיינת במחנה האימונים של ה CIA, שהתגלגלה לעמדת פקידה אפורה במרתף שורץ עכברושים ממנו היא משדרת הוראות לאהוב ליבה, סוכן העל השרמנטי ברדלי פיין (ג'וד לאו בחיקוי משועשע של ג'יימס בונד). האחרון אינו מודע, כמובן, לרגשותיה ורואה בה כלי עזר בלבד להצלחותיו בשטח.

תפנית מצערת בעלילה מחייבת את סוזן לצאת, לראשונה בחייה, למשימה אמיתית בה מעורבת הארכי-נבלית ריינה בויאנוב (רוז ביירן בהופעה עמוסת קלישאות ריץ' ביץ'), המאיימת למכור נשק גרעיני לידיים הלא נכונות.

כמו בסרטים קודמים של מליסה מק'קרתי, גם ב"מרגלת" הבסיס ההומוריסטי נשען ברובו על חילופי מין והצבת נשים בתפקידים שהיו שמורים בעיקר לגברים.

כאשר סוזן קופר יוצאת לשטח, הצופה אמור לצחוק בעיקר משלל התחפושות והזהויות הבדויות ההזויות הנכפות עליה... וכמובן השלומיאליות שלה כאשר היא נאלצת לאחוז לראשונה באקדח, לרוץ ברחובות אחרי הרעים, להילחם פיזית על חייה או לנהל מירדף על אופנוע.

בפועל, וזו אחת המגרעות הבולטות של הסרט, קופר/מק'קרתי צוברת ביטחון עצמי במהירות מסחררת, משילה את מעטה הנוירוטיות, והופכת לבהמה אגרסיבית שאוי למי שיעז להתעסק איתה. במילים אחרות, המגרש הביתי המוכר של מליסה מק'קרתי.

כסוג של אפליה מתקנת משתלבת דמותו של הסוכן ריק פורד (ג'ייסון סטתהאם), פרודיה מבריקה על ה'סייד קיק' של הגיבור בסרטי פעולה סטנדרטיים. סטתהאם מעז, באומץ רב, ללעוג לכל השטיקים של הגבר-גבר שהוא עצמו שיכלל בשורה ארוכה של סרטי פעולה בהם כיכב בעשור החולף, ומגלם 'סייד קיק' המשוכנע לחלוטין שהוא הגיבור.

העובדה שהסוכן ורד לא יוצלח מושלם, המותיר אחריו הרס וחורבן בכל אשר יפנה, מאזנת היטב את תהליך הפיכתה של סוזן קופר למכונת לחימה המחסלת במו ידיה כנופיה שלמה של שכירי חרב רגע לפני שהיא נתלית בחירוף נפש על מסוק ממריא.

"מרגלת" היה, בסופו של דבר, הצלחה מסחרית נאה גם אם לא מסחררת (תקציב של 65 מיליון דולר, והכנסות של 112 מיליון בארצות הברית).

כקומדיה, הוא מספק מנה ראויה של צחוקים, גם אם הוא יעיל פחות מ"עצבניות אש" ונוגע ללב הרבה פחות מ"מסיבת רווקות".

לסיכום: חמש דקות אחרי כותרות הסיום תשכחו על מה היה הסרט, אבל עדיין בחירה ראויה לערב משפחתי מול המסך הביתי.

ועוד השבוע בבלו ריי ודי.וי.די:

* Poltergeist (פולטרגייסט):

עיבוד מחודש ואנמי לסרט אימה על טבעי מצליח משנת 82' בו השתתף סטיבן שפילברג בכתיבת התסריט. גיל קיינן ("מפלצת של בית", "עיר האמבר") ביים, וסם רוקוול ורוזמרי דה וויט מככבים כזוג נשוי העובר עם שלושת ילדיו לפרברים. מהר מאוד מתברר שהבית אליו עברו הוא שער למימד על-טבעי, דרכו פולשות ישויות חורשות רעה דרך מסך הטלוויזיה. ההתמודדות עם האיום מחייבת את המשפחה המפולגת (האב מובטל, הבן פחדן כרוני, הבת הגדולה מתבגרת אנוכית) לאחד כוחות ולהילחם כיחידה מגובשת. התוצאה היא מותחן אימה סטנדרטי, ולרוב לא מפחיד, שרוב השחקנים בו נראים כאילו הגיעו לסט הצילומים כדי לקחת צ'ק וללכת הביתה. לסיכום: רק אם אין משהו יותר ראוי לצפייה, ותמיד יש.

* Entourage (הפמליה):

עיבוד קולנועי מיותר לסדרת הטלוויזיה המצליחה שהגיעה לסוף דרכה לפני כמה שנים ותיארה את קורותיו של וינסנט צ'ייס (אדריאן גריינר), צעיר נאה וכריזמטי אך נטול כל כישרון, המגיע להוליווד והופך כוכב ענק. בדרך לפסגה הוא לא שוכח את חברי ילדותו, אריק וטרטל, ואחיו הבכור השחקן הכושל ג'וני דרמה, ההופכים לפמליה המלווה אותו בכל אשר יפנה. הסרט ממשיך, בפועל, מהנקודה בה הסתיימה הסדרה. במילים אחרות, מי שלא צפה בה לא יבין כלום - ומי שצפה בה לא יקבל ערך מוסף חדש בעקבות המעבר למסך הגדול. אז מה הטעם? יש גם סוג של עלילה, בה וינסנט צ'ייס מחליט לראשונה בקריירה שלו לביים סרט. מובן שהתקציב יוצא משליטה, ומחייב את מנהל האולפנים ארי גולד (ג'רמי פיבן, הדמות היחידה הראויה לצפייה חוזרת) לעשות את כל השטיקים הפסיכוטיים שלו כדי להציל את המצב. לסיכום: לוותר בכל מחיר.

לעוד ביקורת סרטים חדשים, בקולנוע ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה