התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Crimson Peak
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 28.10.2015 18:25
מי שמחפש רוחות רפאים המאיימות ישירות על הגיבורים טעה בסרט. כנאמר בסצינה בתחילתו, רוחות הן רק מטאפורה וגם נראות ממש אטרקטיביות על הפוסטר בכניסה

Crimson Peak (קרימסון פיק)... ז'אנר: דרמה, פנטזיה, אימה... במאי: גיירמו דל טורו... שחקנים: מיה ווסיקובסקה, ג'סיקה צ'סטיין, טום הידלסטון, צ'רלי האנאם, ג'ים ביבר... זמן: 119 דקות

כעשר דקות לתוך הסרט מגיעה סצינה בה מנסה אידית קושינג (מיה ווסיקובסקה), חובבת מושבעת של ספרות אנגלית גותית, למכור נובלה פרי עטה למו"ל נחשב.

הוא, מצידו, דוחה את כתב היד בטענה שמדובר בסיפור על רוחות רפאים וממליץ לה לכתוב רומן רומנטי.

היא מסבירה: "זה לא סיפור על רוחות רפאים, זה סיפור אהבה שיש בו רוח רפאים. הרוח היא רק מטאפורה לעבר".

הנה, כבר על הספתח, הבעיה העיקרית של הסרט "קרימסון פיק" מפוענחת. וזה קורה דקות ספורות אחרי סצינה מצמררת, בה מופיעה רוח רפאים בחדרה של ילדה מבוהלת.

הבמאי גיירמו דל טורו ("הל בוי", "המבוך של פן", "פסיפיק רים") נמשך תמיד אל המיסטי והעל טבעי, אך נגע ישירות בעולם רוחות הרפאים רק בסרט אחד בו היה מעורב כמפיק בפועל: "מאמא" בו כיכבה ג'סיקה צ'סטיין, המובילה גם את הסרט הנוכחי.

"קרימסון פיק" משלב שלל השפעות מהספרים הגותיים שדמותה של אידית קושינג כה מחבבת, אבל גם מרשימה ארוכה של סרטי קולנוע ויצירות ספרותיות עכשוויות יותר.

הבית הרדוף דומה להפליא לבית מ"אל תפחדי מהחושך" (עוד סרט שדל טורו היה שותף בהפקתו)... רוחות הרפאים זהות בעיצובן לרוח המאיימת מ"מאמא" (גם אלמנט הפרפרים מהסרט ההוא שב ומופיע)... חדר העבודה בעליית הגג קורץ ל"פרנקנשטיין" של מארי שלי (סופרת שאידית מעריצה)... ומיקום חלקו השני של הסרט בלב אדמות הבור הקודרות באנגליה הוא מחווה ל"אנקת גבהים" של אמילי ברונטה וכמובן "כלבם של בני בסקרוויל" של ארתור קונן דויל.

בנוסף, יש סיפור רקע המתכתב עם רב המכר "פרחים בעליית הגג" מאת וירג'יניה אנדרוס - אח והאחות ששנות ילדותם עברו עליהם כשהם כלואים בעליית גג תחת שלטון אימה של אם מעורערת, ובהדרגה נוצר ביניהם קשר תלותי אובססיבי.

מכאן שדל טורו קצת התבלבל בין "מקורי" ובין "לקוח מהרבה מקורות". מצד שני, הוא היה ועודו אשף האווירה, וכמו כל סרטיו גם "קרימסון פיק" נראה מדהים, החל בתפאורה וכלה בתלבושות.

המפלצת האמיתית

כאן מתחילה הבעיה. הסרט משווק כסיפור אימה על רוחות רפאים, אבל בפועל זוהי דרמה רומנטית תקופתית עם אלמנטים של מותחן אפל. השיקול המסחרי של המפיקים, שבכל זאת השקיעו 55 מיליון דולר בפרויקט, מובן. קהל, במיוחד צעיר, יעדיף תמיד אימה על רומנטיקה.

זה לא משנה את העובדה ש"קרימסון פיק" מבטיח סחורה אחת ומספק סחורה אחרת.

בעיה נוספת היא עיצוב הדמות הראשית. אידית קושינג מוצגת כצעירה חזקה ועצמאית, השואפת להפוך לסופרת מצליחה ולא ממהרת לחפש חתן מבוסס שיפרנס אותה, למרות חיזוריו הברורים של רופא צעיר ונאה בשם אלן מק'מייקל (צ'רלי האנאם).

ואולם, ברגע בו היא פוגשת את תומאס ולוסיל שארפ (טום הידלטון וג'סיקה צ'סטיין), אח ואחות אנגלים עם תוארי אצולה ומינוס גדול בבנק, היא הופכת לסמרטוט רצפה סנטימנטלי.

תומאס שארפ מחפש ברחבי העולם מימון למכונה שהמציא, המייצרת לבני בטון חזקות במיוחד, בניסיון להשיב את הונו המשפחתי שאבד. יש לו מבטא בריטי, עיניים נוגות, נימוסים מושלמים וארומה של מסתורין כאילו יצא היישר מדפי אחד הספרים שאידית מכורה להם.

אחותו, לוסיל, נראית ומדברת כאילו סיימה זה עתה אודישן לתפקיד מורטישה אדאמס, יש לה חיוך מקפיא דם והיא גם מפליאה לנגן בפסנתר.

כך, למרות התנגדותו הנחרצת של אביה (שישלם מחיר כבד על סרבנותו בסצינה אלימה במיוחד), אידית מתאהבת בתומאס, נישאת לו ועוברת להתגורר באחוזה המבודדת באנגליה תוך שהיא משאירה מאחור את הרומן שהיא כותבת ואת עמוד השדרה שלה.

זהו ההסבר היחיד לכך שהיא לא נמלטת בבעתה אחרי חמש דקות מהבית הענק עם החור בגג, צינורות המים החורקים, הדיוקנאות המשפחתיים המאיימים על הקירות וכמובן לוסיל כשותפה לדירה. בנוסף, היא מוכנה להעביר את כל רכושה לחשבון הבנק של בעלה הטרי.

אגב, התסריט לא ממש מסביר איך בשלב מסוים בסרט היא חולה כל כך שאינה מסוגלת לעמוד על רגליה, אך כמה דקות אחרי היא כבר רצה במסדרונות עם סכין ונאבקת על חייה כנמרה.

טום הידלטון נוטש את הקסם השטני-הומוריסטי בו גילם את לוקי בשני סרטי "ת'ור" של חברת "מארוול" ובשובר הקופות "הנוקמים", ובעזרתו גנב בקלילות את ההצגה - ולוקח את עצמו הפעם ברצינות תהומית ולא ממש מוצדקת.

ג'סיקה צ'סטיין היא שחקנית נפלאה, אבל ב"קרימסון פיק" היא מוותרת מראש על בניה הדרגתית של דמות והולכת על פול ווליום מהסצינה הראשונה ועד הסיום. לא מדובר בספוילר. כל צופה בר דעת יבין מיד שלוסיל, ולא רוחות הרפאים המרחפות באחוזה המתפוררת, היא המפלצת האמיתית בסרט.

צללים מבעיתים של מעשי זוועה

אז מהו בכל זאת הסיפור של רוחות הרפאים?

מתברר שאידית קושינג ניחנה בחוש מיוחד ("הניצוץ" מאת סטיבן קינג פוגש את "החוש השישי" של אם. נייט שאמאלאן) המאפשר לה לראות ולשמוע דמויות מעולם המתים.

זה מתחיל באמה שמתה כשהייתה ילדה, וחזרה לביקור כמה לילות אחרי - וצובר תאוצה כשהיא מגיעה לביתה החדש ומגלה בו צללים מבעיתים של מעשי הזוועה שהתרחשו במקום בעבר ואותם תחשוף בהדרגה.

מי שמחפש רוחות רפאים המעורבות ישירות בעלילה, מאיימות ישירות על הגיבורים או מושמדות בסיום טעה בסרט. כנאמר באותה סצינה בתחילתו, רוחות הן רק מטאפורה לעבר וגם נראות ממש אטרקטיביות על הפוסטר בכניסה לאולם הקולנוע.

לסיכום: עיצוב מדהים וניסיון מעניין ליצור אגדה גותית, אך בהחלט לא פסגת יצירתו של גיירמו דל טורו.

קולנוע ישראלי בהוליווד: 23 ימים, 27 סרטים חדשים, 3 אולמות קולנוע, פניגשטיין אחד... על רקע גל הטרור המתחולל בישראל, יוצא בלוס אנג'לס פסטיבל הסרטים הישראלי, במהלכו יוקרנו במשך כ-3 שבועות גלריה מגוונת של בכורות קולנוע ישראליות מרתקות

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה