התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Mr. Holmes
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 05.11.2015 14:52
אם יש צדק בעולם איאן מק'קלן יהיה מועמד מוביל לזכייה בפרס האוסקר על גילום הבלש האגדי כפנסיונר מתבודד בן 93 ששיטיון מכלה את מוחו + 2 אזהרות חמורות

Mr. Holmes

Mr. Holmes (מר הולמס)... ז'אנר: דרמה... במאי: ביל קונדון... שחקנים: איאן מק'קלן, לורה ליני, מיילו פרקר, הירוקי סנדה, הטי מורגן, פטריק קנדי... זמן: 104 דקות

ביל קונדון הוא אחד הבמאים-תסריטאים הבודדים המשלבים בהצלחה פעילות במיינסטרים ההוליוודי לצד סרטי אינדי אינטימיים ואיכותיים. הרזומה שלו כולל בין השאר את המחזמר "נערות החלומות", שני סרטי "שחר מפציע" שחתמו את סאגת "דמדומים", וגם עיבוד חדש לאגדת "היפה והחיה" שיהיה סרטו הבא. מצד שני, הוא מתפנה ליצירות מורכבות ועמוקות (גם אם מצליחות הרבה פחות מסחרית) כמו "אלים ומפלצות", "קינסי", "הרשות החמישית", ובשנה האחרונה Mr. Holmes המבוסס על ספרו של מיטש קאלן.

הסרט הציב במרכזו דמות ספרותית קלאסית, הבלש שרלוק הולמס, פרי דמיונו של הסופר ארתור קונן דויל, והשתעשע ב"מה היה קורה אילו" הולמס היה איש אמיתי, שחייו שימשו השראה לחברו הקרוב, ד"ר ג'ון ווטסון, שהפך אותו לאגדה בזכות הסיפורים הרבים שחיבר ופירסם אודותיו.

זהו קו עלילה נאמן למקור הספרותי של דויל (כזכור, כל ספרי שרלוק הולמס נכתבו בגוף ראשון כאשר ווטסון הוא המספר), ו-Mr. Holmes משתמש בו כנקודת פתיחה מבריקה לדיון על מציאות ודמיון והאדם שביניהם.

עלילת הסרט מתרחשת בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה. הולמס (איאן מק'קלן) הוא כבר פנסיונר בן 93 החי בחווה בצפון אנגליה ומתמסר לתחביבו ככוורן. מלבד מנהלת משק הבית שלו, גברת מונרו (לורה ליני הבוראת דמות מרשימה כמעט יש מאין), ובנה רוג'ר הרואה בו מאין תחליף לאב שאיבד במלחמת העולם השנייה (הילד מיילו פרקר), חייו אפורים וריקים מתוכן. הוא מעולם לא נישא והקים משפחה, רעו ד"ר ווטסון הלך לעולמו וכמוהו גם אחיו פרוקטור. בנוסף, הולמס סובל מתסמינים של שיטיון ומתקשה לזכור אנשים ואירועים.

זהו מהלך עלילתי מהסוג האהוב על קונדון, שרוב סרטיו עוסקים בדמות ראשית שהיא לכאורה נעלה מהסובבים אותה באינטלקט שלה ובהבנתה את הטבע האנושי, ואז מפרקים אותה לגורמים וחושפים את פגיעותה וחולשותיה.

Mr. Holmes

בחיפוש אחר צמח נדיר ביפן

ב"מר הולמס" לוקח התסריט את האיש שכל הווייתו נשענת על מוחו המבריק, ואז נוטל ממנו בהדרגה אותה מתת אלוה.

לתוך המסגרת הזו יוצק Mr. Holmes לא פחות משלושה סיפורים מקבילים שהסרט מזגזג ביניהם, ונע קדימה ואחורה הן בציר הזמן והן במיקום הגיאוגרפי.

עלילה אחת מתרחשת בחווה בצפון אנגליה, ומתארת את חייו של הולמס כקשיש מתבודד שחברו היחיד הוא נער סקרן ההופך לבן טיפוחיו.

עלילה שנייה מתארת ביקור של הולמס ביפן, בניסיון לאתר צמח נדיר ממנו ירקח שיקוי שיסייע לו לעצור את השיטיון המכלה את מוחו.

עלילה שלישית חוזרת 30 שנה אחורה, ומתמקדת בחקירה האחרונה אותה ניהל הולמס לפני שפרש. זהו הציר החשוב מכולם, היות והולמס אינו מסוגל לזכור מדוע דווקא התיק השגרתי לכאורה על בעל החושד שאשתו זוממת נגדו, הוביל להחלטתו לנטוש את מפעל חייו כבלש.

בין שלוש עלילות אלה מתקיים, ברקע, סיפור רביעי כמעט סמוי, בו מנסה הולמס לכתוב לראשונה בעצמו סיפור על חייו.

ביל קונדון ביים את הסרט בתקציב צנוע של 4 מיליון דולר, והסרט גרף במפתיע 18 מיליון דולר מהקרנות מסחריות בארצות הברית בלבד; תעודת הוקרה לצופי הקולנוע שאינם נרתעים מדרמה מורכבת ורבת תפניות, המחייבת ריכוז ותשומת לב מלאה לפרטים הקטנים.

הופעתו של מק'קלן, הנושא את הסרט על כתפיו, היא לא פחות ממופתית. עבודת איפור עדינה מוסיפה לגילו 20 שנים נוספות, ויכולת ההבעה העילאית שלו עושה את השאר והופכת את הולמס בן ה-93 לקשיש נרגן, אך גם נוגע ללב ומעורר רחמים בו זמנית.

לסיכום: אחד מסרטי האינדי הטובים של השנים האחרונות, ואם יש צדק בעולם מק'קלן יהיה מועמד מוביל לזכייה בפרס האוסקר.

עוד השבוע בדי.וי.די:

* Vacation (חופשה)

אם תהיתם מהו סרט הקיץ הגרוע ביותר של 2015, והתחרות הייתה קשה, הנה הוא מגיע לצפייה ביתית.

בשנת 1983 יצא הסרט National Lampoon's Vacation , בו כיכב הקומיקאי הלוהט (דאז) צ'בי צ'ייס כקלארק גריזוולד. אב במשפחה כל אמריקאית ממוצעת המחליט לקחת את אשתו, בנו ובתו לפארק שעשועים בשם "וולי וורלד" (מאין דיסנילנד לעניים). בדרך ליעד כל מה שיכול להשתבש אכן משתבש, מה שלא מונע מהמשפחה הלא מתפקדת לסיים את המסע כשהם אוהבים ומחוברים מתמיד. Vacation חוזר 30 שנה אחרי לדמות משנה מהסרט ההוא, הבן רסטי גריזוולד (אד הלמס), המגלה שמשפחתו שלו לוקה באותם סימפטומים ומחליט שהפיתרון הוא שחזור אותה נסיעה לאותו פארק שעשועים.

לוקח בערך 3 דקות להבין שרסטי הוא האיש המעצבן בתבל, וכל תחלואי המשפחה קשורים ישירות לחוסר היכולת שלו לתפקד כאב וכבעל. מובן שגם ה'רוד טריפ' מודל 2015 יהיה סיוט מתחילתו ועד סופו. למרבה הצער, זה הופך גם לסיוט של הצופים, פרט לאלה שעדיין חושבים שכמות בלתי נתפסת של הפרשות גוף על המסך (מהקאות ועד שחייה בבריכת ביוב) אמורה להצחיק. מבזה במיוחד השפלתם של כריסטינה אפלגייט - פעם הפנטזיה הלוהטת של מיליוני מתבגרים, בדמות המטומטמת האולטימטיבית קלי בנדי בסדרה "נשואים פלוס", שהפכה כאן לעקרת בית תפוחה ונטולת גרם סקס אפיל, ובעיקר כריס המסוורת (ת'ור מסרטי "הנוקמים") שאין לדעת מה שיכנע אותו להשתתף בתפקיד אורח שהמילה "מביך" לא מתחילה לתאר.

לסיכום: יש משפחות שאסור להכיר.

* The End of the Tour (סוף הסיור)

דרמה המבוססת על ספרו של העיתונאי דייויד ליפסקי, שבשנת 1996 בילה 5 ימים בדרכים לצד דייויד פוסטר וואלאס זמן קצר אחרי שהרומן פרי עטו Infinite Jest, אפוס בן למעלה מאלף עמודים (שמעולם לא תורגם לעברית), הוכתר כאחת היצירות הספרותיות הגדולות של המאה העשרים.

הסרט נפתח בידיעה על מותו של וואלאס, שהיה בין השאר מרצה לכתיבה יוצרת, סבל מדיכאונות, אושפז כמה פעמים ובסופו של דבר שם קץ לחייו. מנקודה זו בזמן הסרט חוזר למפגש הראשון בין וואלאס, ילד פגיע ונוירוטי כלוא בגוף של גבר מגודל, וליפסקי (אז כתב במגזין "רולינג סטון") שהיה ספק מעריץ ספק סופר כושל ואכול קנאה בפרסומו ובשליטתו הטוטאלית של המרואיין שלו במילה הכתובה.

למרות נוכחותן של כמה דמויות משנה, זהו בעיקר סרט מסע המתנהל כמחזה לשניים. רוב הזמן ליפסקי (ג'סי אייזנברג) ופוסטר וואלאס (הקומיקאי ג'ייסון סגל המפתיע בהופעה דרמטית), אוכלים ג'אנק פוד בדיינרים זולים, יושבים בדירות ישנות ובבתי מלון דהויים, או נוהגים במכונית מקרטעת תוך שהם מברברים את עצמם לדעת על כתיבה, התמכרויות, דיכאונות והחיים בכלל. אין קו עלילה ממשי, רק הררי מלל. השניים לא נועדו להפוך חברים או אויבים, וברור שוואלאס לא יצלח בשלום את הפיכתו לסלבריטאי. למרבה האירוניה, במשפט "גאוני אך מתיש" השתמשו בעבר רוב מבקרי הספרות גם לתיאור חווית הקריאה בספריו של וואלאס.

לסיכום: סופרים וחובבי כתיבה ייהנו מהתסריט והמשחק מעולה של ג'ייסון סגל. השאר יוותרו.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה