התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Terminator: Genisys
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 13.11.2015 15:12
האם ארנולד שוורצנגר עדיין רלוונטי למרות הקמטים, שיער השיבה והשרירים שרפסו ואחרי שהפך ממכונת קטל לסבא מאפיר שמדי פעם חורק וסוחב בקושי בעלייה + 2 אזהרות



ארנולד שוורצנגר ואמיליה קלארק ב"טרמינטור: שליחות קטלנית"ארנולד שוורצנגר ואמיליה קלארק ב"טרמינטור: שליחות קטלנית"

Terminator: Genisys (שליחות קטלנית: ג'נסיס)... ז'אנר: פעולה, מדע בדיוני... במאי: אלן טיילור... שחקנים: ארנולד שוורצנגר, אמיליה קלארק, ג'יי קורטני, ג'ייסון קלארק, ג'יי.קיי סימונס... זמן: 126 דקות

31 שנים חלפו מאז הפך הסרט Terminator (שליחות קטלנית) את הבמאי ג'יימס קמרון והשחקן הראשי ארנולד שוורצנגר לכוכבי על, והוליווד שנתה מאז את פניה ללא הכר. שוורצנגר הפך לכוכב האקשן הגדול בעולם, ואז התחיל לדעוך ועשה פניית פרסה כושלת לפוליטיקה. את השנים האחרונות הוא מקדיש לניסיונות לככב שוב בלהיט קופתי, ומיותר לציין שבינתיים זה לא ממש מצליח (בלשון המעטה).

Terminator: Genisys היה סרט קיץ עם תקציב ענק (155 מיליון דולר) שנולד מניסיון נואש לסחוט עוד כמה טיפות מיץ מפרי מיובש שהיה פעם אבן דרך קולנועית.

כדי לעמוד ביעד, שהיה מראש כמעט בלתי אפשרי, יוצרי הסרט עשו טעות טרגית והפכו על פיהן כמה מאבני היסוד עליהן נבנה הפרנצ'ייז ובזכותן רכש את מיליוני מעריציו.

כאשר אתה לוקח את הגיבור הטוב, ג'ון קונור, מנהיג המחתרת העתידנית המוביל את המין האנושי במלחמתו נגד המכונות שהשתלטו על העולם, והופך אותו לאיש הרע רק כדי שיהיה לך עוד סרט למכור, אתה יורה לעצמך ברגל - ושום שוורצנגר לא יעזור.

Terminator: Genisys, כקודמיו, נשען על רעיון המסע בזמן וההשלכות שלו על יצירת עתיד אלטרנטיבי.

תחזיקו חזק!תחזיקו חזק!

הסלוגן החדש: "אני זקן - לא מיושן"

בתחילת הסרט נשלח קייל ריס (ג'יי קורטני המגלם את הדמות בחוסר חשק בולט), בחזרה לשנת 1984 במה שנראה כמשימתו המקורית: למצוא את שרה קונור, אמו של ג'ון, ולהגן עליה מהרובוט המבקש לחסלה בדמי ימיה כדי שתוכל להביא לעולם במועד את מושיע האנושות.

בפועל, במקום מלצרית חסרת אונים הוא מוצא צעירה לוחמנית (אמיליה קלארק) הממתינה לבואו. ההסבר אותו ממציא התסריט לשינוי הדרסטי הזה לא רק מגוחך, הוא פשוט לא קיים. מתברר שמישהו כבר שלח רובוט מהעתיד להציל את שרה ולהגן עליה כשהייתה בת 9, ואותו מחסל שהיא מכנה Pops (מילת חיבה ל"סבא") אף גידל אותה ולימד אותה את רזי ההישרדות.

מיהו אותו קולגה מהעתיד? לאף אחד אין מושג. לא לתסריטאים, בטח לא לצופים.

בין לבין יש עוד ניסיון לעצור במועד את יום הדין בו השתלטו המכונות על העולם, הפעם דרך תוכנת שיתוף קבצים בשם "ג'נסיס" העומדת בפני השקתה העולמית. וכאמור, ג'ון קונור (ג'ייסון קלארק, גם הוא מתנהל כאילו בא רק לקחת צ'ק וללכת) מצטרף לחגיגה כמשרתם הטרי של כוחות הרשע. מישהו כבר אומר "נו, באמת"?

אגב, בארצות הברית הסרט גרף 90 מיליון בלבד בהקרנות מסחריות בבתי הקולנוע, ומה שהציל אותו כלכלית הייתה הצלחתו המפתיעה ב... סין.

אלן טיילור, במאי טלוויזיה (הסדרה "משחקי הכס") שעבר לקולנוע ("ת'ור: העולם האפל"), יודע להנדס סצינות אקשן מורכבות ולשמור על קצב בעריכה, רק שכאן הוא בעיקר מנסה לשרוד בין עוד מירדף מכוניות לעוד בניין מתפוצץ.

אמיליה קלארק (חאליסי ב"משחקי הכס"), עושה כמיטב יכולתה, אבל היופי והכריזמה שלה מתקשים לעבור בהצלחה מהמסך הקטן למסך הגדול.

רק שוורצנגר נראה, עדיין, כמי שנהנה מכל רגע בתפקיד הרובוט שהפך ממכונת קטל משומנת לסבא מאפיר וחביב שמדי פעם חורק וסוחב בקושי בעלייה.

הסלוגן החדש, "אני זקן - לא מיושן", הוא כמובן הצהרת כוונות לגבי מצב הקריירה שלו. ניסיון לשכנע את הקהל שפעם סגד לו שהוא עדיין רלוונטי למרות הקמטים, שיער השיבה והשרירים שרפסו. לזכותו יאמר שמודעות עצמית תמיד הייתה הצד החזק שלו.

לסיכום: בקולנוע זה היה פאתטי, אבל בצפייה ביתית בדי.וי.די הסרט יספק אקשן לא מחייב לשעתיים.

עוד השבוע בדי.וי.די:

Trainwreck (אסון מהלך).

כותב שורות אלה מתעב את פועלו של הבמאי-תסריטאי-מפיק ג'אד אפאטו. הוא אמנם היוצר הקומי הבולט ביותר בהוליווד בעשור החולף, אך סרטיו מותירים ניחוח חריף של צביעות, והנוסחאות שלו חוזרות על עצמן שוב ושוב. אפאטו מציג גיבורים פגומים המנבלים פיהם ללא הרף, ומאמין בלב שלם שזה מה שיהפוך את סרטיו לחתרנים ונועזים, כאשר בפועל מדובר בדרמות משפחתיות ו/או קומדיות רומנטיות סטנדרטיות.

כזה הוא Trainwreck, בו חבר אפאטו לקומיקאית המצליחה איימי שומר בניסיון הראשון שלה לעבור מהמסך הקטן לגדול. אז נכון, הסרט היה הצלחה (תקציב של 35 מיליון דולר והכנסות של 110 מיליון מהקרנות מסחריות בארצות הברית), אבל עדיין הוא לוקה בכל המחלות המאפיינות את סרטיו של ג'אד אפאטו (כולל העובדה שהוא ארוך בלפחות חצי שעה מהנדרש).

שומר מגלמת כתבת במגזין נשים יוקרתי החרדה ממונוגמיה, ומסתירה את הנוירוטיות שלה מאחורי לילות רצופים של שתייה לשכרה וסקס מזדמן. במילים אחרות, הגיבורה הנשית נכסה לעצמה את המאפיינים הקלאסיים של דמות הגבר. מובן שאהבת האמת תבוא גם אליה בדמותו של ארון (ביל האדר), רופא המתמחה בטיפול באתלטים בכלל ושחקני כדורסל בפרט.

איימי שומר היא אושיה קומית לוהטת, אבל הנוכחות שלה על המסך הגדול בעיקר מעצבנת. אין לה גרם סקס-אפיל או חן (נכון, זה עניין של טעם אישי), והסצינות בהן גברים אומרים לה כמה היא יפה הן המצחיקות ביותר בסרט ולא בכוונה. עדיין, הסיבה הטובה ביותר לצפות ב Trainwreck, היא הופעתו הקורעת של כוכב הכדורסל לברון ג'יימס המגלם את עצמו. מעבר להומור עצמי על קמצנותו הכרונית, האיש פשוט מצחיק בטירוף.

לסיכום: מי שזה מצחיק אותו, שיהיה לו לבריאות.

Self/less (חי פעמיים).

הבמאי ההודי טרזם סינג מנהל קריירה לא אחידה הנעה בין כישלונות והצלחות ("התא", "בני אלמוות", "מראה מראה"), אבל איש לא ייקח ממנו את הויזואליות המרשימה המאפיינת את סרטיו. הפרט הבולט מיד לעין במותחן המדע בדיוני האחרון (והכושל) שלו הוא הרישול. הסרט פשוט לא נראה טוב, כאילו כל המעורבים בו היו עסוקים במקביל במשהו אחר שהיה חשוב להם יותר.

וזה חבל, כי הרעיון מאחורי Self/less מבטיח וקורץ ללא מעט סיפורים בתקשורת בשנים האחרונות, על מיליארדרים המשקיעים את הונם במטרה להביס את המוות. כזה הוא דמיאן (בן קינגסלי), ארכיטקט עשיר כקורח הגוסס מסרטן ונענה להצעה להשתיל את הווייתו בגוף חדש, צעיר ובריא. הוא אכן מתעורר כחתיך אתלטי גדוש טסטוסטרון (ריאן ריינולדס), אך מהר מאוד מתברר לו שהעסקה לה התחייב אינה פשוטה, והוא אינו הדייר המקורי של הגוף בו הוא שוכן. כאמור, התסריט המבטיח סובל מבימוי עייף ומשחק משועמם, ומה שיכול היה להיות שילוב מרתק של אקשן ופילוסופיה נשאר קירח משני הצדדים.

לסיכום: רק אם אין משהו יותר מעניין בטלוויזיה.

לעוד ביקורות סרטים חדשים בקולנוע ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה