התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Room
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 19.11.2015 15:13
ג'ייקוב טרמבליי עושה את הלא יאמן באחת ההופעות המרשימות בכל הזמנים של ילד על המסך הגדול, המועמד הצעיר בהיסטוריה לקטגוריית השחקן הראשי באוסקר הבא

Room (חדר)... ז'אנר: דרמה... במאי: לני אברהמסון ... שחקנים: ברי לרסון, ג'ייקוב טרמבליי, ג'ואן אלן, טום מק'קמוס, שון ברידג'ס... זמן: 118 דקות

עונת סתיו 2015 הופכת לאסון טבע במימדים חסרי תקדים עבור אולפני הוליווד, הסופגים מדי סוף שבוע עוד ועוד מפלות כלכליות כאשר סרטים עתירי תקציב וכוכבים מותירים את הקהל הרחב אדיש לחלוטין.

מצד שני, זוהי שעתם היפה של הסרטים העצמאיים האינטימיים והאיכותיים ו-Room, המבוסס על ספרה רב המכר של אמה דונהיו, הוא אולי הבולט בהם.

לני אברהמסון, למרות הגנטיקה היהודית, הוא במאי אירי עם רזומה הכולל בעיקר סרטים קצרים ופרקים לסדרות טלוויזיה. לפני שנתיים פרץ לתודעה העולמית עם "פרנק", סרט מוזר על הרכב רוק אוונגרדי אותו מנהיג סולן וכותב שירים המסתתר מאחורי מסכת ראש ענק.

Room, ניסיונו הראשון של אברהמסון לביים דרמה כמעט סטנדרטית, ממשיך לפתח אותו קו רעיוני, ועוסק באדם המנסה להתמודד לראשונה עם העולם ללא מעטה ההגנה שהפך לחלק בלתי נפרד ממנו.

הפעם הגיבור הוא ילד בן 5 בשם ג'ק, ובמקום מסכה יש לו חדר בגודל 10 מטר מרובע, בו עוברות עליו חמש השנים הראשונות לחייו כאשר הקשר האנושי היחיד שלו הוא אמו החולקת איתו את החלל הצר.

את האם, שמאוחר יותר מתברר ששמה הוא ג'וי (כמה אירוני), מגלמת ברי לרסון. שחקנית שברזומה שלה כמעט 50 תפקידי משנה בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, אבל כאן קיבלה לראשונה הזדמנות להפגין את מלוא כשרונה. לרסון מנצלת עד תום את המומנטום, ויוצרת דמות הנעה מרגעי חוסן נפשי ותושייה בלתי נתפסת לשבריריות ודיכאוניות על גבול הטירוף.

אברהמסון הפקיד את כתיבת התסריט בידיה של מחברת הספר, אמה דונהיו, והחלטה זו מתגלה כהברקה.

העלילה מתרחשת ברובה בתוך חללים סגורים, עם מספר מוגבל של דמויות בכל סצינה, מה שהופך את Room לכמעט תיאטרון מצולם. קשה לדמיין כותב חיצוני משמר את האווירה הזו בנאמנות כה רבה, מה גם שדונהיו משאירה את האלמנט היעיל ביותר של המקור הספרותי: הילד ג'ק בתפקיד המספר.

הצופה יודע רק מה שג'ק יודע, רואה רק מה שג'ק רואה. ולכן, בחצי השעה הראשונה של הסרט, אין לו מושג מדוע האישה הצעירה והילד ארוך השיער חיים בחלל זערורי ואטום ואינם יוצאים לעולם החוצה, ומיהו "ניק הזקן" המגיע לעיתים להביא מצרכים.

זוהי סיטואציה המחייבת את הצופה לקבל את המציאות המוצגת בפניו כפי שג'ק מקבל אותה. זהו העולם היחיד שהוא מכיר, ולכן אין לו צורך לחקור במופלא ממנו, כלומר איך הגיע לשם והאם קיימת מציאות אלטרנטיבית.

האמת האיומה מאחורי החיים בחדר נחשפת בהדרגה, ואז היא מזכירה במידה רבה את הסרט "החיים יפים" של רוברטו בניני, שגם בו מנסה האב לגונן על בנו מאימת החיים במחנה השמדה נאצי בכך שהוא הופך את המציאות למשחק ב"כאילו".

אלא שב-Room ג'ק אינו זוכה לפריבילגיה של בורות נינוחה עד סוף הסרט, ובשלב מוקדם יחסית נדרש להתמודד עם הנורא מכל עבורו: יציאה אל העולם המאיים מחוץ לחדר.

Room

לבנות תא משפחתי הרוס

בשלב זה מתברר שהסרט מחולק לשניים. אחרי שחציו הראשון תיאר את האם ובנה, החיים שנה אחר שנה בחלל זעיר ואטום ויוצרים לעצמם עולם קסום שכולו שלהם - החצי השני חושף את ג'ק לעולם הגדול הממתין בחוץ, מכניס דמויות נוספות ומגלה את הנסיבות הנוראות שהביאו את ג'וי לחדר ואת ג'ק לעולם.

כאן גם יתפצלו, לראשונה, דרכיהם של הילד ואמו. בעוד הוא מסתגל בהדרגה, היא אינה מסוגלת לשוב לתפקוד נורמאלי. ככל שהוא נפתח לעולם, היא מסתגרת ממנו. בשלב מסוים ג'ק יאלץ להציל את אמו פעם נוספת, הפעם מעצמה.

פתיחתו של הסרט היא עשייה קולנועית מופתית. אברהמסון מדלג בקלילות מעל כל המכשולים הטכניים, בראשם צילום בחלל סגור מינימליסטי ושמירה על מתח עלילתי בלי להסביר מהי בעצם העלילה.

החצי השני דורש בימוי סטנדרטי בהרבה, ובולטים בו בעיקר שחקני המשנה - ובראשם ג'ואן אלן כננסי, סבתו של ג'ק, עליה נופל עול הרכבתו מחדש של התא המשפחתי ההרוס. אברהמסון מתגלה בסצינות אלה כבמאי מאופק ועדין שאינו מפריז בלחיצות על בלוטות הדמע ונותן לתסריט ולמשחק להוביל את הצופה בביטחה לסצינת סיום שהיא קתרזיס טהור.

אי אפשר בלי מילה על הכוכב האמיתי של Room: ג'ייקוב טרמבליי המגלם את ג'ק. על פניו, מדובר בליהוק בלתי אפשרי של ילד קטן לתפקיד הדורש מטען דרמטי ויכולות ששחקנים מבוגרים יתקשו להתמודד איתם. טרמבליי בן ה-9 נבחר, בין השאר, בגלל מבנה גופו הצנום והזערורי שאיפשר לו לעבור מסך כבן 5 אותנטי. אחרי שהשתתף בכמה סרטי ילדים במשקל נוצה (הבולט בהם היה "הדרדסים 2"), טרמבליי עשה את הלא יאמן באחת ההופעות המרשימות בכל הזמנים של ילד על המסך הגדול.

בהתאם, שמו כבר נלחש מפה לאוזן כמועמד הצעיר בהיסטוריה לקטגוריית השחקן הראשי בטקס פרסי האוסקר הבא.

לסיכום: מהלך במיומנות על הקו הדק בין יצירה עצמאית קשה לעיכול ודרמה משפחתית הוליוודית, וסופו שהוא כובש צופים משני צידי המתרס.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה