התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Mission Impossible 5 ו-Fantastic Four
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 15.12.2015 18:03
אקשן מהנה במיטבו עם טום קרוז בסרט החמישי בסדרת "משימה בלתי אפשרית", ו-4 גיבורי-על ממשפחת Marvel שלא מצליחים להתרומם משום מה בקולנוע

Mission Impossible 5: Rouge Nation (משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים)

Mission Impossible 5: Rouge Nation (משימה בלתי אפשרית 5: אומת הנוכלים)

אפשר לאהוב או לשנוא את טום קרוז, אבל אין עוררין על העובדה שבגיל 53 הוא כוכב הקולנוע האמיתי האחרון ששרד בהוליווד ולא במקרה. האיש מקצוען בכל רמ"ח אבריו, וכשהוא מושקע בפרויקט הצופה יודע שיקבל את הקרם-דה-לה-קרם. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסדרת סרטי הפעולה-ריגול שקרוז מוביל כבר 20 שנה.

קרוז חוזר לגלם את הסוכן החשאי איתן האנט, היוצא הפעם בעקבות ארגון חשאי המכונה "סינדיקט", מאין גרסה אפלה לשירות החשאי שמטרתה לזרוע הרס ופאניקה ברחבי העולם.

מעריצי הסדרה כבר יודעים למה לצפות, וקרוז ומרעיו מספקים את הסחורה בשפע. סצנות אקשן מסחררות באתרי צילום אקזוטיים ברחבי העולם, הומור סרקסטי, נשים יפהפיות, ועלילה שאף אחד לא יזכור אחרי כותרות הסיום אבל היא תספק לקרוז הזדמנויות לבצע בעצמו פעלולים מטורפים כמו להיתלות על מטוס ממריא (מבחוץ) בסצינת הפתיחה.

לסיכום: אקשן מהנה במיטבו, מישהו חשב אחרת?

Fantastic Four (ארבעה מופלאים)

Fantastic Four (ארבעה מופלאים)

יש סרטים שצפייה חוזרת בהם בפורמט ביתי עושה איתם חסד, ומגלה שמה שהותיר רושם שלילי על המסך הגדול נראה כנסבל ואפילו חביב על המסך הקטן. Tomorrowland, הפלופ של אולפני וולט דיסני בכיכובו של ג'ורג' קלוני, הוא דוגמה עכשווית מצוינת לסרט שהפורמט הביתי גילה מחדש. Fantastic Four, הניסיון הרביעי ברציפות של אולפן הוליוודי גדול לעבד לקולנוע את סדרת הקומיקס הוותיקה ביותר מבית היוצר של חברת "מארוול", אינו כזה.

הוא היה נוראי בקולנוע, ונשאר כזה גם בדי.וי.די וב-בלו ריי. אם כבר, מעט הזמן שעבר מאז התרסקותו בהקרנות מסחריות (הכנסות של 58 מיליון בארצות הברית) אפשר בעיקר לאסוף נתונים ולנתח את התהוותו של האסון הידוע מראש.

העלילה הנוכחית שינתה מעט פרטים לעומת המקור של מארוול, למרות שזו לא הסיבה למחדל. בגלגול הנוכחי, הגיבורים הם לא אסטרונאוטים מנוסים אלא ילדי פלא, עילויים אינטלקטואלים צעירים, המגויסים לבניית מתקן שישגר את המין האנושי לא לחלל אלא למימד מקביל.

שם, מקווים פרנסי הפרויקט, ימצאו מחצבים לא מוכרים שיפתרו את משבר האנרגיה והמשאבים האוזלים של כדור הארץ. זמן קצר אחרי שהקבוצה מגיעה ליעד מתרחשת תאונה, והם חוזרים בעור שיניהם לעולמנו מצוידים בכוחות על.

ריד ריצ'רדס (מיילס טלר) הופך למסטיק אנושי, סו סטורם (קייט מארה) לבלתי נראית, אחיה ג'וני (מייקל בי. ג'ורדן) ללפיד מעופף, ובן גרים (ג'יימי בל) לגוש סלעים אימתני.

בעוד הם מנסים לתקן את שהתעוות, הם נאלצים לאחד שוב כוחות ולהביס את החבר החמישי בקבוצה המקורית, ויקטור ואן דום (טובי  קבל), שהפך לכוח טבע הרסני של איש אחד ומטרתו, איך לא, להשמיד את העולם.

זה נשמע סתמי אפילו כרעיון על הנייר, ועדיין חוברות הקומיקס של מארוול בהשתתפות 4 המופלאים נחשבות קלאסיקה בז'אנר. איך קרה שאיירון מן, ספיידרמן, הענק הירוק, ת'ור, קפטן אמריקה ושות' הפכו לספקי שוברי קופות בשרשרת, בעוד ש-Fantastic Four מסתמנים כקללה קולנועית שכל מי שניסה לגעת בה נשרף?

בשבוע שעבר סוקר במדור זה הסרט Ant-Man, עוד גיבור על של מארוול שעובד השנה לקולנוע. בהפקה ההיא הוחלף ברגע האחרון הבמאי המיועד אדגר רייט בעקבות חילוקי דעות אמנותיים עם ההפקה. גם בסרט הנוכחי, הבמאי הצעיר ג'וש טראנק ומנהלי האולפנים לא ראו עין בעין את הכיוון המיועד של הסרט, אבל טראנק נשאר עד הסוף המר תרתי משמע.

האם זו אשמת המפיקים, שהעניקו תקציב של 120 מיליון דולר לבמאי שמעולם לא עבד בהפקה בסדר גודל כזה? נכון, הימורים כאלה מצליחים לפעמים (ראה מקרה קולין טרברו האלמוני שהפך את "עולם היורה" לשלאגר הגדול של קיץ 2015). אבל לפעמים זה לא תמיד. מה שידוע הוא שבשלב מסוים משיכת החבל לכיוונים מנוגדים הסתיימה בקרע.

על פי השמועות, ההפקה הדיחה את טראנק מהפרויקט ושכרה עורך חיצוני שהדביק את הסצינות המצולמות בלעדיו. לידיעה זו אין אישור רשמי, אבל ידוע שבסוף השבוע בו יצא הסרט לבתי הקולנוע צייץ טראנק בחשבון הטוויטר שלו הצהרה לפיה ביים סרט ייחודי ומרתק, רק שלצערו הקהל לעולם לא יזכה לצפות בו. אותו ציוץ הוסר מהרשת אחרי שעתיים אך הספיק להכות גלים.

היה או לא היה, Fantastic Four אכן נראה כשמיכת טלאים שמישהו הדביק ברישול מפיסות בד שהקשר ביניהן רופף. זהו אסון קולנועי במיטבו. סרט נטול כל עלילה הגיונית, דמויות שאכפת מה יעלה בגורלן, נבל שמישהו מבין מה הוא רוצה ולמה, כימיה בין השחקנים, הומור ואפילו פעולה. מתוך קצת יותר משעה וחצי של סרט (לא כולל כותרות) יש אולי עשר דקות בהן קורה משהו. התוצאה היא פרויקט שכל מי שהיה מעורב בו רוצה כרגע רק לשכוח שזה קרה.

לסיכום: להתרחק, להפיק לקחים, למזער נזקים ולהמשיך הלאה.

Ted 2 (טד 2)

לפני 3 שנים דילג הבמאי-תסריטאי סת מק'פרלן בהצלחה מהמסך הקטן (סדרת האנימציה Family guy) למסך הגדול עם Ted. מהתלה על דוב צעצוע שקם לתחייה בעקבות משאלה של ילד בודד בשם ג'ון בנט.

שלוש שנים אחרי, ג'ון (מארק וולברג) וטד (אותו מדבב מק'פרלן) הם עדיין החברים הכי טובים רק שטד מעשן סמים, רודף נשים, מקלל והולך מכות כ redneck לכל דבר. בסרט הנוכחי דוב הצעצוע המדבר (בלי הפסקה) נושא לאישה את אהובתו תמי לין, רק שהחידוש המרענן מהסרט הראשון נמוג. בנוסף, יוצר קומי כותב לרוב עלילה ואז משבץ בה כמה שיותר בדיחות מוצלחות. מק'פרלן כותב כמה שיותר בדיחות, ואז בונה סביבן תירוץ לעלילה, והתוצאה היא סצינות רבות נטולות קשר לסיפור (בראשן הופעת אורח הזויה של ליאם ניסן) הקיימות רק כדי לסחוט עוד גיחוך. וכן, יש מעין סיפור מסגרת על החלטת בית המשפט להכריז על טד כרכוש ולא כאדם, והוא שוכר את שירותיה של סמנתה ג'קסון (אמנדה סייפרייד המתוקה), עורכת דין סטלנית המערערת על רוע הגזרה.

לסיכום: עוד מאותו הדבר. נקווה שלא יהיה סרט שלישי.

לעוד ביקורות קולנוע וכתבות תרבות מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה