התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Concussion
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 06.01.2016 16:35
למה רוב מוחלט של אמריקנים רוצים להמשיך לצפות במשחקי הפטבול מבלי לתהות על גורלם המר של הכוכבים כתוצאה משנים של חבטות אדירות בגולגולת ביום שאחרי פרישתם

Concussion

Concussion (זעזוע מוח)... ז'אנר: דרמה, ספורט... במאי: פיטר לנדסמן... שחקנים: וויל סמית, אלק בולדווין, אלברט ברוקס, גוג'ו מבטה-רואו, דייויד מורס, לוק ווילסון... זמן: 123 דקות

זה לא סוד שהקריירה של וויל סמית בצרות.

מי שהיה עד לפני פחות מעשור השחקן המוביל בהוליווד עשה פניה לא נכונה מהנתיב המהיר, ומאז לא מצליח לחזור אליו. במילים אחרות, הוא לא מצליח לשכנע את הקהל ללכת לראות סרט רק בגלל שהוא מופיע בו. אפשר היה לנסות ולמזער נזקים לו סמית היה מוכן להשתלב בסרט אטרקטיבי בתפקיד משנה קטן וגונב הצגה - ודרכו לזנק מחדש בעליה.

טום קרוז עשה את זה לפני כמה שנים, כאשר הקריירה שלו הייתה בשפל חסר תקדים ואז הגיח בהופעת אורח הזויה ומצחיקה עד דמעות כמפיק העל הרתחן לס גרוסמן בקומדיה "רעם טרופי" שביים בן סטילר, וזכה מיד לקונצנזוס ביקורות נלהבות. לא רק על הביצוע הקומי המופתי, אלא בעיקר הנכונות שלו לצחוק על עצמו.

וויל סמית לא מוכן לצחוק על עצמו. האגו שלו גדול מדי, והוא לוקח את מעמדו כסופר-סטאר ברצינות רבה מדי. אחרי הכול, מדובר בשחקן שדחה הצעה לככב בסרט "ג'נגו ללא מעצורים" של קוונטין טרנטינו, פרויקט שבדיעבד יכול היה להיות קאמבק מושלם עבורו, בטענה שתפקיד העבד המשוחרר ההופך צייד ראשים אינו בולט מספיק לעומת הדמויות האחרות. "אני חייב להיות התפקיד הראשי", הסביר אז בראיון שלא ממש הותיר לו גלגלי הצלה נוספים.

עכשיו יש לוויל סמית סרט חדש, והוא אכן בתפקיד הראשי. עד כדי כך שגם ההופעות של שחקנים דרמטיים מצויינים - כמו אלק בולדווין ואלברט ברוקס, לא מותירות בו שום חותם.

"אלוהים לא ברא אותנו כדי שנשחק פוטבול"

Concussion מבוסס על סיפורו האמיתי של ד"ר בנט אומאלו, מהגר מניגריה שעבד כפתולוג בעיר פיטסבורג. אומאלו חקר את מותו של כוכב הפוטבול לשעבר מייק וובסטר, שהפך להומלס הנתון להתקפי זעם ופרנויה בלתי נשלטים, ואחרי שהתעקש על שרשרת בדיקות יסודיות גילה את התסמונת שזכתה לשם CTE - טראומה מוחית ממנה סובלים שחקני פוטבול כתוצאה משנים של חבטות אדירות לאיזור הגולגולת, ההופכת אותם בהדרגה מאתלטים נערצים לשברי כלי.

אומאלו, האפריקני שחלם מילדות להפוך אזרח מעצמת העל בה כל חלום הופך למציאות, החליט לצאת נגד הספורט הלאומי של אותה מעצמה. "אלוהים לא ברא אותנו כדי שנשחק פוטבול", הוא אמר, ומצפה בתמימות בלתי נתפסת שבכירי ה-NFL יקבלו את תגליתו בזרועות פתוחות ויאמצו את מסקנות הדו"ח הרפואי שלו, ולא ייצאו למאבק איתנים נגדו שכל תכליתו להכפיש ולמחוץ את היתוש המזמזם להם באוזן.

"אני לא מבין למה", הוא אומר בסצינת 'נו, באמת' אחת מיני רבות בסרט, "חשבתי שהם יהיו אסירי תודה".

זו רק אחת הבעיות הבולטות של התסריט, אותו כתב הבמאי פיטר לנדסמן בהשראת המאמר הרפואי Game Brain שהוקדש למחקר של אומאלו.

לנדסמן הוא תסריטאי ובמאי שסרטו הקודם היחיד באורך מלא היה הדרמה דלת התקציב Parkland, שהתרחשה בעיר דאלאס ביממה שאחרי רצח קנדי. זה היה סרט מהודק ומסקרן שבהחלט השאיר טעם של עוד.

אך מתברר שלנדסמן עדיין לא בנוי להתמודד עם הפקה גדולה, מה גם שבכירי ה-NFL יצאו נגד Concussion עוד בשלבי הפקתו ואיימו בתביעות דיבה.

כתוצאה מכך, התסריט שוכתב כמה פעמים ונדרשה עריכה חוזרת של סצינות. התוצאה נידונה מראש לכשלון, שהרי אי אפשר להפיק סרט המנסה לתאר את אחד מתאגידי הספורט החזקים בארצות הברית כבית מטבחיים, השולח במודע את מיטב אנשיו להרוג עצמם במגרש - ומצד שני ללטף בפיוס את ראשו של אותו ארגון.

Concussion מתאר את ד"ר בנט אומאלו כגיבור הוליוודי קלאסי. הגבר השקט, שאינו מצטיין בלשון המעטה בתקשורת (הוא נוהג לשוחח עם הגוויות אותן הוא מנתח), אך עקשן ועשוי ללא חת, המגלה שחיתות איתה הוא לא מסוגל לחיות בשלום ומוכן להרחיק לכת עד סיכון עבודתו, משפחתו ואפילו חלום חייו (בשלב מסוים נאמר לו במפורש שמעמד המהגר החוקי שלו עשוי להישלל) למען חשיפת האמת.

זהו בסיס ששימש בעבר בהצלחה עשרות דרמות הוליוודיות על ניצחון האיש הקטן מול התאגיד הגדול.

המיליונים לא מהווים פיצוי לנזק הפיזי 

הבעיה היא שבסרט הנוכחי אין נצחון כזה. לא מדובר בספוילר; הרי כל מי שחי בארצות הברית יודע שהפוטבול נשאר תעשיית ענק, הממשיכה להזרים מיליארדי דולרים מדי שנה.

ד"ר בנט אומאלו עצמו זכה בשנה החולפת לאזרחות אמריקאית, הוא עדיין מרצה מבוקש על נזקי ה- CTE, אך בסופו של דבר מאבקו, הרואי ומוסרי ככל שהיה, לא שינה כלום.

היחידים שיש ביכולתם לחולל מהפך כזה הם השחקנים, ולמרות שבשנים האחרונות היו כמה מיקרים של כוכבי פוטבול שפרשו בשיא הקריירה בטענה שהמיליונים שהם מרוויחים לא מהווים פיצוי לנזק הפיזי הנגרם להם, אלו רק טיפות בים.

וויל סמית היה, ועודו, שחקן מצוין וכריזמטי. הוא בהחלט יכול לשאת על כתפיו דרמה חזקה בצורה אמינה ומשכנעת, גם עם מבטא ניגרי. הבעיה היא שגם בסרט הנוכחי, הצורך שלו לעמוד במרכזה של כל סצינה הופך לחרב פיפיות. הרי אומאלו האמיתי לא הוביל את המאבק לבדו, ובהחלט יתכן שתסריט רוחבי המבוסס על יותר דמויות, הפועלות יחד לחשיפת האמת, היה מוביל לתוצאה סופית מרשימה יותר.

הספתח הצנוע של Concussion בבתי הקולנוע בארצות הברית (11 מיליון דולר בלבד) מוכיח, למרבה הצער, שרוב מוחלט של אמריקנים רוצה להמשיך ולצפות במשחקים מדי עונה, ולא לתהות על גורלם המר של השחקנים ביום שאחרי פרישתם. אומאלו, מבחינתם, הוא מהגר אפריקני חוצפן שלא מבין כלום בפוטבול. מי ירצה לראות סרט המוקדש לפועלו, גם אם וויל סמית מגלם אותו

לסיכום: נחכה ל-Men in black 4.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה