התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: The Big Short
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 18.01.2016 03:28
סיפורם של 3 משקיעים שחזו מראש את התרסקות בועת הנדל"ן בארה"ב, שסחפה את העולם כולו למשבר כלכלי בשנת 2008, מלמדת את הצופים כמה היינו אידיוטים

The Big Short (מכונת הכסף)

The Big Short (מכונת הכסף)... ז'אנר: דרמה, קומדיה... במאי: אדם מק'קיי... שחקנים: כריסטיאן בייל, סטיב קארל, ריאן גוסלינג, בראד פיט, מריסה טומיי, מליסה ליאו... זמן: 130 דקות

לעיתים נדירות מגלים תוך צפייה בסרט ז'אנר קולנועי חדש, אבל זה בדיוק מה שקורה בערך חצי שעה לתוך The Big Short. זהו ז'אנר "הסאטירה הזועמת", המפנה את רוב חיציה לא רק כלפי הדמויות בעלילה אלא גם כלפי הצופים באולם; סרט המוגדר רשמית כקומדיה אך בסופו של דבר הוא רציני עד אימה, תרתי משמע, שכל מטרתו לאחוז בך ולצרוח באוזניך: "איך אתה לא קולט מה קורה סביבך, אידיוט!"

הקרדיט על העשייה הייחודית הזו שייך לבמאי אדם מק'קיי, שהחל דרכו בטלוויזיה בתוכנית הבידור המיתולוגית Saturday Night Live, שם הכיר את הקומיקאי וויל פארל. השניים שיתפו פעולה ב-5 סרטים, בהם "חדשות בהפרעה" ו"לילות טלדגה", וכבר בהם שילבו בהצלחה הומור קורע ולעג גלוי לפטריוטיות הריקה מתוכן של אמריקה.

בסרטו החדש של מק'קיי, הראשון ללא פארל על המסך, הוא הולך רחוק מאי פעם. זהו מפגן מזוקק של שנאה וכעס למערכת הפיננסית, אך כאמור גם לצופים שרובם חסידים שוטים מרצון לשיטה שכל תכליתה לשדוד אותם לאור היום.

The Big Short (מכונת הכסף)

להמר נגד כל חוקי הבורסה

The Big Short  מבוסס על ספרו של העיתונאי מייקל לואיס, אודות כמה משקיעים שחזו מראש את התרסקות בועת הנדל"ן בארצות הברית, שסחפה את העולם כולו למשבר כלכלי בשנת 2008. מיליונים איבדו את עבודתם, מיליונים נוספים את בתיהם, ועדיין היו מעטים שהשכילו לנצל את שליטתם בתחזיות ובסטטיסטיקות כדי להמר נגד כל חוקי הבורסה ולגרוף רווחי עתק בעוד שאר העולם קורס.

הסרט מגולל, במקביל, כמה סיפורים כאלה על אותם יועצים שראו מה שאיש לא השכיל (ולא רצה) לראות. גירסת המאה ה-21 לקיסר נירון, שניגן בכינור בעוד רומא עולה בלהבות.

מק'קיי ביים אפוס רחב יריעה המזכיר לעיתים את סרטי האסונות של שנות ה-70, בהם רשימה ארוכה של כוכבי קולנוע הגיחו לתפקידי משנה והופעות אורח קצרות (רוב הדמויות בסרט מבוססות על אירועים ואנשים אמיתיים).

הוא אכן גייס צוות מהחלומות, אך בולטים בו בעיקר שלושה:

כריסטיאן בייל, כפי שלא נראה מעולם, מגלם את מנהל קרן ההשקעות התימהוני מייקל בורי (המילה "אוטיזם" אינה נאמרת במפורש, אך ברור שהוא סובל מסוג של תסמונת אספרגר), הראשון שגילה את האסון המתהווה.

סטיב קארל, בתפקיד נפלא, הוא היועץ הפיננסי מארק באום. צעקני, וולגרי, אובססיבי לאיתור פגמים בכל דפוס המוצג בפניו, וסובל מהתפרצויות זעם ורגשי אשם כבדים בעקבות התאבדותו של אחיו.

בראד פיט הוא בן ריקט, ברוקר מריר וציני שפרש בטריקת דלת מעולם הפיננסים, אך בסופו של דבר מתפתה לסייע לשני שכניו הצעירים שפתחו חברת השקעות קטנה לתמרן במערכת הקורסת ולנצל לטובתם את נפילתה.

כל השלושה, ובמידה רבה גם שאר הדמויות, פגומים נפשית אך בסופו של דבר הם גם השפויים היחידים.

על פי The Big Short , המטורפים האמיתיים היו מנהלי הבנקים, בעלי המניות, אנשי הנדל"ן וכמובן רובו המכריע של הציבור האמריקני שהאמין בתמימות (וטמטום) שגם חשפנית במועדון לילה יכולה לרכוש שישה בתים בעזרת משכנתאות של 120 אחוז מערך הנכס, תוך התעלמות מהסעיף של 200 אחוז ריבית במקרה שמשהו ישתבש.

באחת הסצינות המרהיבות בסרט יוצא מארק באום לחקור מה באמת קורה בשוק הנדל"ן, ומזועזע לגלות סוכני מקרקעין צעירים שיכורים מכסף ומכוח המחתימים לקוחות (רבים מהם מהגרים) על הררי מסמכים שאין להם מושג מה כתוב בהם ובניגוד מוחלט לחוק.

"אני לא מבין", הוא אומר לקולגה המתלווה אליו, "למה הם מתוודים?" - "הם לא מתוודים", עונה לו הקולגה, "הם מתרברבים".

The Big Short (מכונת הכסף)

כלכלה באמבטיה של קצף

אבל מק'קיי לא מסתפק בתסריט הנשכני. ברגעים מסוימים בסרט הדמויות עוצרות את העלילה, ומתחילות לדבר אל הצופים באולם. תרגיל נוסף הוא השימוש בסלבריטאים מוכרים (בהם סלינה גומז ומרגו רובי) להסברת מונחים פיננסים לצופה שמן הסתם מעולם לא טרח ללמוד אותם.

בשיא התנופה העלילתית קריין מכריז: "כדי להסביר על 'מכירה בחסר', קבלו את מרגו רובי באמבטיית קצף", והסצינה הבאה היא אכן השחקנית היפהפייה המסבירה מהי "מכירה בחסר" תוך שהיא מסתבנת באמבט.

זוהי דרך מקורית להפליא של מק'קיי ללעוג לצופיו, העוקבים בשקיקה אחרי כל סלפי בעירום שבנות משפחת קרדשיאן מעלות לחשבונות האינסטגרם שלהן, אך לא יטרחו לעולם לצפות בערוץ הכלכלי Bloomberg או יבינו את משמעות המידע שהוא מעביר.

The Big Short  מתאר חינגת שחיתות ותאוות בצע שאיש לא היה מוכן לחשוף, או לעצור במועד. מצד שני, עולם הפיננסים מספק לעובדיו מנות אדירות של אדרנלין ואגו שקשה לוותר גם עליהן.

לראייה, הסצינה המופתית בה דמותו של בן ריקט (פיט), האיש שנשבע שלא יחזור לעולם ההשקעות, מוצא עצמו יושב בפאב אנגלי נידח במהלך חופשה משפחתית עם מחשב נייד וטלפון אלחוטי, ובמחי כמה נגיעות מקלדת וכמה שיחות טלפון גורף 80 מיליון דולר. זהו אותו ריקט שבסצינה מוקדמת יותר מתפרץ בזעם על שני שותפיו הצעירים, המתמוגגים למחשבה על ההון שירוויחו כאשר שוק הנדל"ן אכן יקרוס.

"אתם לא מבינים מה עשיתם", הוא אומר, "הימרתם נגד הכלכלה האמריקנית. מיליונים יאבדו הכל". אומר, ועדיין ברגע האמת הולך אחרי הכסף.

כך גם דמותו של מארק באום (קארל), היודע שאם יממש את רווחי העתק המצפים לו כאשר השוק יקרוס, הוא אינו שונה ממנהלי הבנקים שנואי נפשו. בוכה, אבל יורה.

הצדיק היחיד בסדום נותר מייקל בורי (בייל), שככל הנראה לא התעניין מעולם ברווח אישי. הוא רק הבין את משמעות המספרים על צג המחשב, התעקש לפעול בהתאם, ובסופו של דבר הרוויח יותר ממיליארד דולר. מיד אחר כך סגר את קרן ההשקעות שניהל.

לסיכום: מבריק, מטלטל, מתיש, וגם כשאתה צוחק הבדיחה היא בסופו של דבר על חשבונך.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה