התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Remember
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 31.03.2016 15:45
עוד סרט שואה? בהחלט! מרגש, מפתיע, מדהים וקורע לב, וכריסטופר פלאמר אדיר בדמותו של זאב גוטמן המבקש את הנקמה האחרונה


Remember (לזכור)

Remember (לזכור)... ז'אנר: דרמה, מתח... במאי: אטום אגויאן... שחקנים: כריסטופר פלאמר, מרטין לנדאו, דין נוריס, יורגן פרושנאו, ברונו גנץ... זמן: 94 דקות

הבמאי הקנדי ממוצא ארמני אטום אגויאן חתום על אחת מיצירות המופת הקולנועיות הגדולות של שנות ה-90, "המתיקות שאחרי" (The Sweet Hereafter). דרמה שוברת לב, שאמנם לא הייתה סרטו הראשון אבל בה הונחו רשמית היסודות עליהם נבנו יצירותיו הבאות, כמעט כולן לא התמודדו עם אותו רף גבוה: אלמנטים של מותחן פסיכולוגי הפועל לפי חוקים של דרמה רגשית אינטנסיבית, גיבור מבוגר ופגום רגשית, פשע (או עוול, או אסון) נורא מהעבר החוזר לרדוף את הגיבורים בהווה, ורפרופים קדימה ואחורה ברצף הכרונולוגי של העלילה.

יאמר מיד: סרטו החדש, Remember (המופץ בכמות מוגבלת של בתי קולנוע בארצות הברית ולכן שווה לחפש את זה הקרוב למקום מגוריכם), הוא הטוב של אגויאן מזה לפחות 14 שנים. לא עניין של מה בכך, אחרי שרוב סרטיו מהעשור החולף כשלו מסחרית ואמנותית (האחרון, Captive, אף זכה לקריאות בוז בסיום הקרנתו הראשונה בפסטיבל קאן).

והנה, משום מקום, מגיעה יצירתו השלמה ביותר של אגויאן מאז שניסה להתמודד עם שואת העם הארמני בתחילת המאה ה-20 בסרט Ararat, והשתמש בסיפור מסגרת של סרט בתוך סרט לשחזור טראומת הרצח של כמיליון וחצי איש בידי צבא האימפריה העותומאנית (אירוע שעל העובדות ההיסטוריות לקיומו יש המערערים עד היום). כריסטופר פלאמר, אחד מכוכבי הסרט ההוא, מוביל עכשיו כמעט לבדו גם את Remember, סרט בו שואה חוזרת לשמש רקע היסטורי לעלילה עכשווית.

במקרה זה, שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה.

Remember (לזכור)

לסגור את החשבון הישן

מצד אחד, חייבים להעריץ את האומץ של אגויאן ליצור בעידן הנוכחי, המכור לנעורים וסקס אפיל על המסך, דרמה דחוסה שכל גיבוריה הם קשישים עגומי מבט עם מבטא מזרח אירופאי כבד ומספרים מקועקעים על זרועם.

מצד שני ישאל הצופה, ובצדק, מה הטעם בעוד סרט שואה כאשר נדמה שכל זווית של הזוועה ההיא כבר תועדה ומוצתה (כולל זוכה האוסקר הטרי "הבן של שאול")?

אז זהו, שאגויאן מוצא את נקודת האחיזה הייחודית שלו ומשלב בה, בהצלחה, את כל האלמנטים האהובים עליו. גם כאן לא ברור, רוב הזמן, אם אנחנו צופים בדרמה או במותחן.

הגיבור המבוגר (למעשה ישיש) הוא יהודי בשם זאב גוטמן, והוא ללא ספק פגום. לוקה בשיטיון מתקדם ומתקשה לזכור אנשים, אירועים וזמנים. מה שהוא זוכר זה עוול נורא מהעבר, רצח משפחתו בידי סוהר נאצי במחנה ההשמדה אושוויץ.

בערוב ימיו, כשהוא חי בבית אבות ואשתו האהובה רות הלכה זה עתה לעולמה, הוא מרגיש חייב לסגור את החשבון הישן ההוא בעידודו של חברו היחיד, יהודי נכה בשם מקס רוזנבאום (מרטין לנדאו), המגלה לו שאותו סוהר היגר בחשאי לארצות הברית לפני עשרות שנים תחת השם הבדוי רודי קורלנדר.

רק ארבעה אנשים החיים עדיין תחת שם זה הם מועמדים פוטנציאליים להיות אותו פושע מלחמה, וזאב גוטמן הוא היחיד המסוגל לזהות אותו - ולכן מחויב לצאת לדרך, לבקר את כל הארבעה, לגלות מי מהם הוא הנאצי ולהרוג אותו.

אבל איך זאב אמור לעשות זאת, כאשר הוא בקושי זוכר מי הוא והיכן הוא נמצא? כאן נשען אגויאן בכבדות על יצירת המופת Memento שכתב וביים כריסטופר נולאן, ובמרכזה אדם המחפש את האחראי למות אשתו למרות שהוא עצמו לוקה בתסמונת המוחקת שוב ושוב את זכרונו.

בסרט ההוא, הגיבור מקעקע על גופו את הרמזים שיזכירו לו את משימתו, וב-Remember קורא זאב גוטמן מכתבים ממקס רוזנבאום, בהם מפורטות המשימות שעליו לבצע וכיצד הוא אמור למלא אותן.

Remember (לזכור)

הזיקנה כחסינות האולטימטיבית

גדולתו של Remember בהיותו נגיש ומהודק יחסית ליצירות אחרות של אגויאן למרות הנושא המורכב. הוא אמנם צמוד לקו עלילתי מוגדר - מסע הנקמה, אך מצליח על הדרך לגעת בכמה נושאים צדדיים בחוכמה ובממזריות. למשל העובדה שאיש אינו חושד בזקן סימפטי ומבולבל, או הקלות הבלתי נסבלת בה זאב יכול להיכנס לחנות לכלי נשק, לרכוש אקדח, ואז לשאת אותו בגלוי במקומות ציבוריים ואף לעבור איתו את הגבול (בלי דרכון תקף) ואיש לא מרים גבה.

על פי אגויאן, הזיקנה היא החסינות האולטימטיבית.

כריסטופר פלאמר, השחקן שהגדיר מחדש את המונח "משתבח עם השנים", בורא דמות הנעה ללא הרף בין הדרת כבוד שקטה לעליבות אין קץ. אגויאן, בעזרת פלאמר, מציג את הזיקנה במלוא כיעורה. זה מגיע לשיא בסצינה מחרידה של מפגש בין זאב ובנו הניאו-נאצי של אחד החשודים (דין נוריס), שוטר גזען ואלים, בה הישיש משתין במכנסיו מרוב פחד בעוד הדיאלוג הופך משיחת חולין שקטה ותרבותית לפרץ אלימות מדממת ומקפיאת דם.

וכמובן, ישנה סצינת הסיום, מופת של עשייה מאופקת, בה הדיאלוג והבעות הפנים של פלאמר והשחקן הגרמני הדגול יורגן פרושנאו עושים מה ששום אפקט ממוחשב בתקציב מיליוני דולרים לא ישיג לעולם. אם במהלך הסרט הצופה בונה בראשו באופן טבעי תרחישים אפשריים לסיום, מגיעה הסצינה הזו והופכת אותם על פיהם.

Remember הוא עדיין סרט נקמה, אבל זו לא הנקמה לה ציפיתם ולא הנוקם עליו חשבתם. זהו סיום מדהים וקורע לב, שרק עבורו שווה לצלוח לא מעט רגעים קשים בדרך אל הגאולה.

לסיכום: סוחט, מרגש, מפתיע וכריסטופר פלאמר אדיר.

צפו בטריילר של Remember:
 


 

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

 

 

הוסף תגובה חדשה