התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Hail, Caesar
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 17.06.2016 12:58
פנינה חכמה לחובבי קלאסיקות וקומדיות מושבחות בסרטם של האחים ג'ואל ואיתן כהן על תור הזהב ההוליוודי + מותחן אימה פסיכולוגי שנגמר כסרט מדע בדיוני

Hail, Caesar (יחי הקיסר)... ז'אנר: קומדיה... במאי/ם: ג'ואל ואיתן כהן... שחקנים: ג'וש ברולין, ג'ורג' קלוני, אלדן ארנרייך, ריף פיינס, סקרלט ג'והנסון, טילדה סווינטון, צ'נינג טאטום... זמן: 106 דקות

24 שנים אחרי "ברטון פינק" המופתי, סאטירה קודרת על סופר יהודי המגיע לראשונה לעיר החטאים הוליווד לעבוד על תסריט פרי עטו, ונחשף בהדרגה למלוא הכיעור של אחורי הקלעים בתעשייה הזוהרת בעולם, שבים האחים איתן וג'ואל כהן להצליף באותה תעשייה.

מובן שהשניים כבר מזמן לא יוצרי השוליים המוערכים שהיו אז, אלא ספקים של שוברי קופות כמו Fargo, המערבון True Grit ו-No Country for Old Men גורף האוסקרים.

בהתאם הם לא באמת יורקים לבאר ממנה הם שותים אלא לוקחים את הצופה למסע נוסטלגי מענג ומרהיב ויזואלית בתור הזהב ההוליוודי של שנות ה-50 של המאה שעברה.

זה מאפשר להם לתפוס את החבל בשתי הקצוות. גם ללעוג לזיוף של בירת הסרטים, וגם לומר: טוב, זה היה מזמן. הרי כיום איש לא באמת מאמין שכוכב הוליוודי הוא בהכרח טלית שכולה תכלת, איש משפחה למופת, וצדיק נסתר שמעולם לא יפגע בנתיניו בני התמותה.

בניגוד חריף לטון הקודר של "ברטון פינק", Hail, Caesar קליל ומשעשע לכל אורכו. למעשה, אחרי שמתרגלים לסגנונו המיושן (במתכוון), הוא מתגלה לא רק כאחד הסרטים הכי מצחיקים של האחים כהן, אלא כסרט המשיב את הכבוד האבוד לקומדיה האיכותית המתנשאת גבוה מעל הומור האשפתות של אדם סנדלר וסשה ברון כהן.

זה לא סוד שהאחים כהן יכולים לגייס, בהינף אצבע, את גדולי הכוכבים להופעות אורח של כמה דקות. בסרט הנוכחי הם מנצלים את הפריבילגיה עד תום, וכל ליהוק פוגע בול. החל מריף פיינס כבמאי אנגלי מעודן ונפוח (דמות המושפעת מסר לורנס אוליביה)... דרך סקרלט ג'והנסון ככוכבת זוהרת ורודפת גברים כרונית הנכנסת להריון מחוץ לנישואים (ונחשפת בקטע שחייה המועתק במודע מסרטיה של אסתר וויליאמס)... צ'נינג טאטום המפליא בסצינת שירה וריקוד המצדיעה למורשתם של ג'ין קלי ופרד אסטר... ועד טילדה סווינטון בתפקיד כפול של שתי אחיות תאומות ויריבות מושבעות הכותבות טורי רכילות בנוסח הדה הופר.

... אבל מיהו הכוכב?

בניגוד לפרסומים רבים, הכוכב הראשי של Hail, Caesar אינו ג'ורג' קלוני, מה שלא מפריע לו לגלם בהצטיינות כוכב קולנוע נערץ עם מנת משכל של נעל, הנחטף מסט צילומים של סרט אודות לגיונר רומאי הנכבש בקסמו של ישו הנוצרי (במקרה או שלא, זוהי בדיוק עלילת הסרט Risen) בידי חבורת תסריטאים קומוניסטים (ע"ע דלטון טרמבו וחבר מרעיו).

התגלית של Hail, Caesar הוא, ללא ספק, אלדן ארנרייך המגלם את כוכב המערבונים הצעיר הובי דויל. יפה כתמונה, עם יכולות משחק אפסיות, ונדרש לשינוי תדמית ולשידוך מטעם מנהלי האולפנים עם כוכבנית לאטינית שהיא העתק של כרמן מירנדה הזכורה לטוב.

ארנרייך יוצר דמות כה אמינה וכובשת שקל לחשוב שגם במציאות הוא אידיוט מושלם, רק שזה כנראה רחוק מהאמת. לראייה, רק השבוע פורסם שהוא יגלם את האן סולו הצעיר בסרט נוסף בסאגת Star Wars.

מה שמותיר את הכוכב האמיתי של Hail, Caesar - ג'וש ברולין המגלם את אדי מניקס. דמות המבוססת על אדם אמיתי באותו שם שעבד עבור אולפני MGM, והיה שילוב קטלני של מנהל הפקות וגנגסטר שכיבה כל שריפה לפני שהספיקה להתפשט. החל מהגנה אובססיבית על הדימוי המושלם של כוכבי האולפן, דרך מניעת פרסומים שליליים שיזיקו להפקות ולשחקנים, ועד המצאת רומנים ושינויי ליהוק במטרה לשמר את העניין הציבורי.

ברולין עושה תפקיד נפלא, אולי הטוב בקריירה הארוכה שלו. מניקס שלו הוא שליט טוטליטארי אך גם עבד נרצע, המקריב את חייו ואת משפחתו על מזבח הטיפול הבלתי פוסק באגו-מאנייאקים מפונקים וקפריזיים. במקביל הוא לא מסוגל (ולא באמת רוצה) להתחייב להצעת עבודה משתלמת בהרבה, שתוציא אותו ממחול הטירוף.

הניסיון הכושל שלו להיגמל מעישון הוא מטאפורה נפלאה לחוסר היכולת שלו להתרחק מהוליווד, כי כמו הסיגריות שהוא משנורר בשרשרת גם עיר הסרטים מענגת אותו והורגת אותו בו זמנית.

לסיכום: לא זכה לכבוד הראוי בבתי הקולנוע, אבל חובבי קלאסיקות בפרט וקומדיות מושבחות בכלל חייבים לעצמם את הפנינה הקטנה והחכמה הזו.

עוד השבוע בדי.וי.די:

* Cloverfield Lane (סמטת קלוברפילד 10)

מתחיל כמו מותחן אימה פסיכולוגי, נגמר כעוד סרט מדע בדיוני על פלישת חוצנים, ואין מתאים ממנו לצפייה ביתית בשל הפורמט העלילתי המתקיים כמעט כולו בחלל סגור אחד. אישה צעירה נקלעת לתאונת דרכים, מתעוררת בבונקר תת קרקעי בו כבר שוהים שני גברים, ומגלה שאין אפשרות לצאת היות ומתקפה קטלנית השמידה את רוב תושבי העולם החיצון. בעוד השלושה מתחילים להסתגל למציאות החדשה מתעוררות תהיות לגבי האמת מאחורי הסיטואציה. האם חיית טרף אנושית בתוך הבונקר היא איום משמעותי בהרבה מהלא נודע המתחולל בחוץ?

* מארי אליזבת ווינסטד וג'ון גודמן המצויינים מובילים את הסרט, שהוא מאין קרוב רחוק של Cloverfield המקורי מלפני שמונה שנים, בו מפלצת ענקית מחריבה את ניו יורק. דן טרכטנברג האלמוני (יחסית) ביים.

זמן: 103 דקות.

לסיכום: רוב הזמן חכם, מותח ולא שגרתי, רק חבל שהסיום מאולץ ומעט מאכזב.

13Hours – The Secret Soldiers of Benghazi 

(13 שעות – החיילים הסודיים של בנגזי)

סרט פעולה מסורבל וכושל של הבמאי-מפיק מייקל ביי, שנטל פסק זמן מסרטי הרובוטריקים שלו כדי לגולל את סיפורה האמיתי של מתקפת הטרור על הקונסוליה האמריקנית בעיר בנגזי בלוב בספטמבר 2012. אירוע בו נהרגו השגריר וכמה מאבטחים יוצאי יחידות מובחרות, בעוד חבריהם לכוח שורדים לילה שלם של לחימה נואשת נגד המון מוסת ומצויד היטב של קנאים מוסלמים. היות וביי הצטיין תמיד בעדינות של פיל בחנות חרסינה,

התוצאה היא סרט שכולו מוזיקת רקע דרמטית, צילומים בהילוך איטי, אינספור קלוז אפים על הדגל האמריקני המתנופף, ועריכה תזזיתית היוצרת חוסר יכולת מוחלט לקלוט מי יורה במי ולמה. הטובים הם חיילים שהפכו מאבטחים פרטיים, אך הקוד המוסרי שלהם היה ועודו הגנה על חפים מפשע והקרבת חיים למען המולדת בכל עת וללא היסוס. הרעים הם עסקנים פוליטיים, אנשי מודיעין אינטרסנטיים וכמובן כל מי שמדבר ערבית ולא מגולח.

זמן: 144 דקות.

לסיכום: רובוטריקים עם דם במקום שמן מנוע.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה