התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Warcraft
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 22.06.2016 00:00
בנו המוכשר של דייויד בואי ז"ל ביים קו-פרודוקציה הוליוודית-סינית, ראשונה בסדרה המבוססת אחד ממשחקי המחשב הפופולאריים ביותר בשנות ה-90

Warcraft (וורקראפט: ההתחלה)... ז'אנר: פנטזיה, פעולה, הרפתקאות... במאי: דנקן ג'ונס... שחקנים: טרביס פימל, פאולה פאטון, בן פוסטר, דומיניק קופר, בן שנצר, טובי קבל, דניאל וו, קלנסי בראון... זמן: 123 דקות

כל כך הרבה פרטי טריוויה מרתקים קשורים להפקת הענק הזו, וכולם מעניינים יותר מהסרט עצמו. Warcraft, למי שלא יודע, הוא עיבוד קולנועי לאחד ממשחקי המחשב הפופולאריים ביותר בשנות ה-90, שיצר יקום פיקטיבי אדיר מימדים בו השחקנים יכולים לברוא דמויות, לבחור לאיזה גזע הם רוצים להשתייך (בין השאר בני אדם ואורקים) ואיזה מיומנויות לחימה הם מעוניינים לרכוש (מסיוף ועד כישוף).

העיבוד למסך הגדול נאלץ, באופן טבעי, ליטול מהצופה את חופש הבחירה ועדיין מחויב להתכתב לכל אורכו עם המשחק המקורי, כלומר להתרכז במלחמה בין בני אדם ואורקים.

אורקים, כידוע, אמורים להיות רעים. בני אדם הם עסק קצת יותר מורכב, אבל בגדול אנחנו אמורים להיות לטובתם.

כאשר החלה כתיבת התסריט ל-Warcraft, כבר לפני עשור, זה גם היה מבנה העלילה הבסיסי... ואז הגיע הטוויסט. לכס הבמאי לוהק צעיר מוכשר בשם דנקן ג'ונס (בנו של דייויד בואי ז"ל, שאף הספיק לצפות בקטעים מהסרט על ערש דווי ולתת את ברכתו), שהרזומה שלו כלל אז שני סרטי מדע בדיוני רזים, חכמים ועשויים בכישרון רב (Moon ו-Source Code).

ג'ונס מעולם לא הופקד על הפקה בתקציב של 160 מיליון דולר, מה שלא הפריע לו להציב שורת תנאים לקבלת הג'וב ובראשם הזכות לשכתב את התסריט. מה שאכן נעשה, ובעיבוד הסופי אין מלחמת בני אור מול בני חושך אלא בעיקר דמדומים... לא כל האורקים מאנייקים, ולא כל בני האדם טליתות שכולן תכלת.

בנוסף, ההפקה כולה היא עליית מדרגה בשיתוף הפעולה בין הוליווד וסין. זה לא סוד שבירת הקולנוע האמריקני מחזרת בשנים האחרונות בלהט של מאהב אובססיבי אחרי הר הזהב הפוטנציאלי של השוק הסיני, וההפקה הנוכחית היא כבר קו-פרודוקציה לכל דבר.

הסרט יצא בסין שבוע לפני ארצות הברית וגרף 140 מיליון דולר ב-4 ימים, נתון מרשים בהרבה מההכנסות 'הצנועות' של 27 מיליון דולר במגרש הביתי בסוף השבוע שעבר.

אם Warcraft אכן יזכה לסרט המשך - וסיומו הוא כולו הרמה להנחתה של מהלך כזה, הסינים יהיו ראויים למלוא הקרדיט.

הממלכה מתפוררת וגוועת

אם זה הופך את התוצאה הסופית למעניינת יותר?

אין עוררין על העובדה שג'ונס לקח את הפרויקט בשיא הרצינות, והשקיע בהתאם. הסרט צולם ברובו לפני שנתיים, ואז נכנס לתהליך עריכה של 20 חודשים נוספים במטרה לשלב את האורקים, המעוצבים באנימציית מחשב המבוססת על תווי פנים של שחקנים בשר ודם, ואת הטירות הקסומות של ממלכת אזרות' בה מתרחשת העלילה, בצילומי החוץ האמיתיים שהתקיימו ברובם בקנדה.

בנוסף, ג'ונס בחר 2 אבות רוחניים משובחים שהשפעתם דומיננטית בכל סצינה: סרטי הארץ התיכונה של פיטר ג'קסון ("שר הטבעות" ו"ההוביט") והסדרה "משחקי הכס". מהראשון לקח את הגרנדיוזיות והאובר-דרמטיות, מהשני את שבירת הכללים בכל הקשור לטוב שצריך לנצח ולשרוד מול הרע שצריך להפסיד ולמות. זה ספוילר קטן, אבל הכרחי: כמות הגיבורים הטובים שימצאו את מותם לפני כותרות הסיום של Warcraft מדכאת, בלשון המעטה.

וכן, יש גם סיפור:. ממלכת דראנור, ביתו של גזע האורקים, מתפוררת וגוועת. המלך-מכשף גול'דאן, השואב את כוחו מנשמותיהם של בני גזעים אחרים אותם הוא משעבד, פותח צוהר ליקום מקביל ומוביל חיל חלוץ של לוחמיו לממלכת אזרות', ביתם של בני האדם החיים בשלווה תחת שלטונו של המלך ליין הטוב והמיטיב.

פלישת האורקים מאיימת להפר את השלום רב השנים, והמלך מגייס לעזרתו את גיסו לות'אר, גדול אבירי אוזרת', קוסם מתלמד בשם קדגאר, ואת המכשף רב העוצמה מאדיב המכונה "המגן". אליהם חוברת גארונה, בת תערובת שגדלה בין אורקים וסבלה מזלזול והשפלה כל חייה, הזוכה לראשונה בקרב בני האדם לחיבה, כבוד ואפילו אהבה.

בצד האורקי מנסה לוחם נערץ בשם דורוטאן להוביל מרד נגד שלטון העריצות של גול'דאן - אחרי שהבין שה"פל", הקסם האפל בו משתמש שליטו, משחית ומאיים גם על בני גזעו. דורוטאן יוזם ברית עם בני האדם במטרה לסיים את המלחמה.

אך שום דבר לא הולך בקלות...

ההמולה מאבדת שליטה

זו מסגרת עלילתית טובה, בעיקר לסרט שנולד בעולם משחקי המחשב, וברגעיו הטובים Warcraft אכן מציג דילמות רגשיות רבות עוצמה לצד סצינות קרב אפיות. הבעיה היא שגם בשיאו הסרט מתקשה לסחוף באמת. אולי זה המשחק החובבני (רוב השחקנים מדקלמים, מגזימים ו/או סתם נראים משועממים), המחסור החמור בהומור, העיצוב המרושל המזכיר את סרטיו של פול וורהובן (כלומר משקיע עשרות מיליוני דולרים ועדיין נראה כמו B Movie), או התסריט המבולבל המלא חורים וסתירות פנימיות.

סרט פנטזיה ראוי צריך להיות אגדה קסומה כמו "ווילו והנסיכה" הזכור לטוב של הבמאי רון הווארד, או אפוס אלים ומדמם כמו "שר הטבעות: שובו של המלך". אי אפשר גם וגם.

ג'ונס הוא במאי מוכשר היודע לנווט קווי עלילה סבוכים שאחרים יצרו עבורו, אבל נדמה שכאן הוא ניסה לבלוע יותר ממה שהוא מסוגל לעכל, לפחות בשלב זה של הקריירה שלו, וזה ניכר בעיקר בחציו השני של הסרט בו ההמולה על המסך מאבדת שליטה לחלוטין.

בנוסף, סיום הסרט מגלה שאם Warcraft הוא בניין, מה שקיבלנו היה רק היסודות. האקשן האמיתי עוד לפנינו... כך גם דמויות שמן הסתם יובילו את סרטי ההמשך אם וכאשר יגיעו. יש בעשייה הזו אלמנט נצלני על גבול הרמאות, אבל הבעיה האמיתית היא שאין בסרט ולו דמות אחת הכובשת את לב הצופים במידה כזו שהם ימתינו בכיליון עיניים לדעת מה יקרה לה בהמשך, ע"ע ריי בסרט Star wars: The Force Awaken בגילומה המושלם של דייזי רידלי, בה התאהב דור שלם ממבט ראשון.

בתוספת ביצועיו הכלכליים הפושרים והביקורות האיומות, העתיד לא נראה מבטיח בממלכת אוזרת'.

לסיכום: "שר הטבעות" מעולם לא היה אופציה ראויה יותר.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה