התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Independence Day: Resurgence
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 26.06.2016 18:39
איך 20 שנה אחרי, וגם בלי כוכב הסרט המקורי וויל סמית, העולם ניצל שוב?

Independence Day: Resurgence (היום השלישי: התחדשות)

Independence Day: Resurgence (היום השלישי: התחדשות)... ז'אנר: פעולה, מדע בדיוני... במאי: רולנד אמריך... שחקנים: ג'ף גולדבלום, ליאם המסוורת, מאיקה מונרו, ביל פולמן, ג'סי טי. אשר, ג'אד הירש, וויליאם פיצ'נר, ברנט ספינר, שרלוט גינסבורג, דאוביה אופרל, אנג'לה יונג ווינג... זמן: 120 דקות

רק לפני כמה ימים שמעתי אלה בתחנת רדיו מקומית דיון מרתק בסוגיית סרטי ההמשך, כיצד הפכו להימור המועדף (היחיד) על קברניטי הוליווד, ומדוע הטרנד לא רק מאבד שליטה אלא אוחז בפוטנציאל להרוס לטווח הארוך את תעשיית הקולנוע האמריקנית.

בין השאר צויינו דוגמאות עכשוויות כמו ההמשך ל"שלגיה והצייד" ללא שלגיה, ההמשכים המיותרים ל-Horrible Bosses ול-Neighbors, או המשכונים המגיעים עשור ויותר אחרי המקור כמו "החתונה היוונית שלי 2" וכמובן "היום השלישי: התחדשות", שהושק 20 שנה בדיוק אחרי המקור.

למען הדיוק ההיסטורי יצוין, כי האופציה להפיק המשך ל-Independence Day המקורי התגלגלה מזה למעלה מעשור. אחת המכשלות הגדולות הייתה חוסר הנכונות של ההפקה לעמוד בדרישותיו של כוכב הסרט המקורי, וויל סמית.

בהתאם לאגו המפלצתי שהצמיח, בעקבות הפיכתו למגה סטאר, דרש סמית לא רק סכומי עתק אלא קו עלילתי הבונה את סרט ההמשך בלעדית סביב דמותו של הטייס השחצן, העשוי ללא חת, סטיבן מילר.

הבמאי רולנד אמריך, ושותפו הקבוע להפקה ולכתיבה דין דבלין, התעקשו על פורמט של אנסמבל קאסט רב דמויות. בפועל, הפקת  Independence Day: Resurgence החלה לצבור תאוצה רק אחרי שהוחלט סופית לוותר על הדמות (הסרט החדש רק מזכיר בקצרה שמילר האב מצא את מותו במהלך טיסת אימונים)... ולטפח במקומה את דילן, בנו החורג, שהיה ילד מעצבן בסרט המקורי.

זהו שיעור מאלף בהתנהלות לא אחראית של כוכב בנפילה, שממש זקוק ללהיט בקופות אבל לא מסוגל לרדת מהעץ ששתל בעצמו. מצד שני, רוב מוחלט של מבקרים שצפו ב-Independence Day: Resurgence ציינו שאחד מחסרונותיו הבולטים הוא היעדרו של וויל סמית, או לפחות דמות שווה בערכה מבחינת השילוב בין כריזמה והומור.

זו טענה המתמצתת גם את הבעיה של הסרט כולו, שלכאורה יש בו כל האלמנטים הנכונים ועדיין לכל אורכו יש תחושה לא נוחה של משהו חסר. אין עוררין על כך שהבמאי, רולנד אמריך, משחק במגרש הביתי שלו. תן לו תקציב עתק (במקרה זה 165 מיליון דולר, לעומת 75 מיליון שעלה הסרט הראשון) ליצור סצינות הרס אדירות של ערים מרכזיות בעולם - והוא יהיה מאושר.

משחק? דרמה? בימוי שחקנים בשר ודם? למי יש זמן וראש לזה.

למרבה המזל, השחקנים שלוהקו ל-Independence Day: Resurgence ממילא מחולקים ל-3 קטגוריות: מקצוענים מצטיינים שמה שלא יגידו ישמע טוב (ג'אד הירש)... פלאקטים אסתטיים מהלכים ששום במאי לא יציל מעצמם (ליאם המסוורת)... ואלו שממש לא ברור מה הם עושים שם אבל לאף אחד לא איכפת (שרלוט גינסבורג).

פילוסופיות יידישקייט בשקל

הסרט החדש קצר ב-20 דקות מקודמו, אבל נצמד לאותו מבנה עלילתי. הוא נפתח באקספוזיציה חפוזה של הדמויות, המחולקת להיכרות עם הגיבורים החדשים ועדכון בגורלם של הזכורים לטוב ב-20 השנים שחלפו... עובר לאיום הפלישה החדשה של חללית ענקית ומאיימת בהרבה מקודמתה... ומשם ממשיך בביטחה למרוץ נגד השעון במהלכו ינסה המין האנושי לשלוף שוב שפן מהכובע ולהשמיד את החייזרים לפני שאלו ישמידו אותו.

הפעם עושים לנו סיכול ממוקד. במקום למחוק ערים מהמפה בזו אחר זו, פשוט קודחים חור בלב האוקיינוס, וברגע שיגיעו אל ליבת כדור הארץ המשחק נגמר.

זה המקום לציין שלמרות שהסרט מתרחש בהווה, כלומר בשנת 2016, הוא מתאר מציאות אלטרנטיבית המבוססת על "מה היה קורה אילו". מתברר שבעקבות התבוסה שנחלו החייזרים ב- 1996 איחד המין האנושי כוחות וחי בכמעט אוטופיה נטולת סכסוכים פנימיים. מדענים ניצלו את הטכנולוגיה החייזרית המתקדמת לבניית ספינות חלל, מושבה על הירח ומערך הגנה הפרוש ברחבי מערכת השמש.

כל אלו, כמובן, לא עוזרים כאשר ספינת הקרב הענקית מגיעה, באיחור אופנתי, להגיב על אות המצוקה ששידר צבא הפולשים המקורי רגע לפני שהובס.

כאמור, רולנד אמריך הוא מקצוען שעובד על אוטומט. זהו מקור כוחו ועיקר חולשתו. הוא נותן לדיוויד לווינסון (אותו שב לגלם ג'ף גולדבלום) לפלוט פאנץ'-ליינים ציניים בשרשרת... לנשיא לשעבר וויטמור לשאת עוד נאום מוטיבציה הרואי... וג'וליוס לווינסון (אביו של דייויד) הוא שוב היהודי הגלותי האולטימטיבי המתגבר על כל צרה עם פילוסופיות יידישקייט בשקל, ולא יחמיץ הזדמנות לנזוף בבנו שהוא לא מתקשר מספיק גם אם זה בדיוק טרוד במטלה הפעוטה של הצלת המין האנושי.

במקביל, הדור הצעיר של טייסי קרב רק מחכה להזדמנות להוכיח את כישוריו והוא אכן יקבל אותה, כולל טייסת סינית יפת מראה (כי אי אפשר כיום להפיק שובר קופות הוליוודי שלא יתחנף לקהל הסיני).

הנוסחה מתחילה לזייף בגדול

התוצאה הסופית היא סרט המאגד בתוכו את כל הבעיות של תעשיית שוברי הקופות העכשווית. הפן טכני עשוי לעילא, אבל אין גרם של נשמה אמיתית. הכל מהונדס, שמרני, צמוד לנוסחה שאמורה לעבוד אבל מתחילה לזייף בגדול. אחת החוויות הזכורות ביותר מהסרט המקורי היא התלהבות הצופים מהמראות על המסך, כולל מחיאות כפיים סוערות באולמות בסצינות מפתח כמו נאומו של הנשיא לפני היציאה לקרב המכריע, או וויל סמית המכריע חייזר במהלומת אגרוף ואז מכריז Welcome to Earth.

בסרט החדש אין ולו סצינה אחת כזו, ולא שהוא לא מנסה. אלו הצופים שאיבדו את היכולת להתרגש, בעיקר כי ראינו כבר הכול ואנחנו יודעים לזהות אנימציות מחשב. אז אפשר לצחקק בציניות לנוכח דרמות רומנטיות כמו Me Before You,אבל הסרט ההוא הוכיח שדווקא הז'אנר הישן והקלאסי עדיין עובד.

Independence  Day: Resurgence יעביר שעתיים נחמדות באולם חשוך וממוזג, אבל אל תצפו לצאת ממנו בהרגשה שהעולם ניצל (שוב).

לסיכום: עוד יום עבודה במשרד.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה