התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Star Trek – Beyond
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 25.07.2016 13:30
רכבת הרים מטורפת, שעתיים של אקשן שלא מתעכב לשנייה בגלל זוטות כמו מי רוצה להשמיד את מי ולמה, ובולם בקושי 5 דקות לפני כותרות הסיום. מהיר ועצבני בחלל

Star Trek – Beyond

Star Trek – Beyond (סטאר טרק – אל האינסוף)... ז'אנר: מדע בדיוני, פעולה, הרפתקאות... במאי: ג'סטין לין... שחקנים: כריס פיין, זקארי קווינטו, קארל אורבן, זואי סלדנה, סיימון פג, אנטון ילצין, ג'ון צ'ו, אדריס אלבה, סופיה בוטלה... זמן: 122 דקות

הסרט השלישי בשדרוג הקולנועי למעללי צוות ספינת החלל אנטרפרייז גרף בסוף השבוע הראשון שלו בבתי הקולנוע (בארצות הברית בלבד) 59.6 מיליון דולר. מה שמציב סימן שאלה גדול על הפוטנציאל הרווחי של הפקת הענק שעלותה הסתכמה ב 185 מיליון דולר, והרבה לפני שצילומיה הסתיימו כבר זכתה לבאזז שלילי מכל עבר.

סיבות לא חסרות. הבמאי-מפיק הלוהט ג'יי.ג'יי אברהמס, האחראי על שני הסרטים הקודמים, נטש לטובת Star wars: The Force Awakens ואת מקומו תפס ג'סטין לין, המזוהה בעיקר מפרנצ'ייז לוהט אחר: סרטי Fast and Furious. אברהמס נשאר בעמדת מפיק בפועל, בעוד בן חסותו הקבוע סיימון פג (המגלם את קצין ההנדסה מונטגומרי סקוט) שודרג לעמדת התסריטאי.

במהלך הצילומים נקלעו לין ופג למסלול התנגשות שכמעט קרקע את הפרויקט, וזה לא ממש מפתיע. לין הוא שכיר חרב העובד לפי הספר, בעוד פג הוא אנרכיסט בנשמתו המנסה תמיד להכניס פאנץ' מעורר מחלוקת בדלת האחורית. זה עובד מצוין בקומדיות השחורות בהן הוא מככב במולדתו בריטניה, רובן מבוימות בידי רעו הוותיק והמבריק אדגר רייט, אבל הוליווד תמיד העדיפה אותו בעמדת הסייד-קיק וההפוגה הקומית.

כאילו זה לא הספיק, בחודש שעבר מצא את מותו בנסיבות טראגיות השחקן הצעיר אנטון ילצין (המגלם את הקצין הטקטי פאבל צ'כוב), והסרט הפך מצבה לזכרו... לא בדיוק ההקשר שלהיט קיץ הוליוודי מחפש לעצמו.

למרבה הצער, התוצאה הסופית גם מוכיחה שלין ניצח. Star Trek – Beyond הוא יותר מכל דבר אחר סרט פעולה מהיר ועצבני.

הסרט מקדיש מינימום זמן לפרזנטציה מחודשת של הדמויות המוכרות, ומה עבר עליהן ב-3 השנים שחלפו (במציאות וביקום הקולנועי) מאז קיבל צוות האנטרפרייז את המשימה בת 5 השנים לחקר החלל העמוק. משם הסרט דוהר ישר לאקשן, לא מתעכב לשנייה בגלל זוטות כמו מי רוצה להשמיד את מי ולמה, ובולם בקושי 5 דקות לפני כותרות הסיום.

דילמות רגשיות - כמו רצונם (הסמוי) של קירק וספוק לנטוש את השירות בצי, כל אחד מסיבותיו הוא - מטופלות ברפרוף על גבול הרישול. באופן טבעי זה משאיר מוצר גדול מאוד, רועש מאוד, נטול רווחים להתחכמויות תסריטאיות.

הומור, כן.

עומק, לא.

כאשר מנסים להתחכם - התוצאה מביכה, שלא לומר מעליבה. למשל בהחלטה להציג לראשונה את הנווט היקארו סולו כהומוסקסואל, שהותיר בבית בן זוג וילדה קטנה. הרעיון של פג היה לעשות הומאז' לשחקן ג'ורג' טאקיי, שגילם את הדמות בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית המקורית והפך מאז פעיל מוביל של הקהילה הלה"טבית העולמית. לין לא ידע איך להתמודד עם הסיטואציה, והתוצאה היא סצינה קצרצרה בה סולו מחבק בחום את בתו אך מסתפק בצ'פחה סחבקית לבן זוגו (סצינה בה השניים מתנשקים נחתכה בעריכה). אם היה כאן ניסיון לפרגן לקהילה הגאה, התוצאה הסופית הייתה הפוכה.

בעיה נוספת קשורה לעיצוב החזותי של הסרט, הנע רוב הזמן בין שני קצוות מנוגדים. סצינת הכניסה של האנטרפרייז לתחנת החלל הענקית יורקטאון - עולם מלאכותי אוטופי הצף בחלל, עוצרת נשימה. למרבה הצער, זו הברקה חד פעמית.

Star Trek – Beyond

סרט אנטרפרייז ללא האנטרפרייז

רוב Star Trek – Beyond מתרחש בעולם עקר וכעור למראה, רובו סלעים חשופים וכמה עצים. אין ספק שג'סטין לין יודע לביים ולערוך סצינות אקשן. כאשר צריך ללכת מכות או לדהור על אופנוע הוא שוחה כמו דג במים. כאשר צריך לביים קרבות חלל בהשתתפות עשרות כלי טייס, חסרונו של אברהמס זועק לשמיים.

עדיין, יש גם סוג של עלילה וכמובן שיש בה איש רע: קראל. חייזר מאיים (לא מדויק, אבל זה כבר יהיה ספוילר) השואף לנפץ את עידן השלום וההרמוניה ביקום בו שולטת פדרציית הכוכבים, היות ולטענתו רק מצב של מלחמת הישרדות מתמדת משמר את כוחו ועמידותו של כל יצור בעל בינה.

קראל מתכנן להשמיד את תחנת החלל יורקטאון, על מיליוני תושביה, בעזרת וירוס מיכני עליו שולט שריד ארכיאולוגי הנמצא על סיפון האנטרפרייז, שהקברניט ג'יימס טי. קירק ואנשיו אינם מודעים לכוחו.

יש אפילו טוויסט מפתיע: קראל וחייליו לא רק טומנים מלכודת מוצלחת, הם מצליחים להוביל את ספינת החלל המיתולוגית לנחיתת התרסקות. מה שהופך את Star Trek – Beyond, ברובו, לסרט אנטרפרייז ללא האנטרפרייז.

Star Trek – Beyond

צוות הספינה, אלו שנמלטו ושרדו, נדרש להשיב מלחמה במינימום אמצעים ומקסימום תושייה. זה יקרה, בין השאר, בעזרת חייזרית אנרגטית בשם ג'יילה (סופיה בוטלה, שכבר הפגינה יכולות קרב מגע מרשימות בסרט Kingsman), ושיתוף פעולה משעשע במיוחד בין ספוק ויריבו הנצחי ד"ר ליאונרד (בונס) מק'קוי.

הברקה נוספת היא השימוש שעושים קפטן קירק ואנשיו במוזיקת רוק כבד לשיבוש התדרים בצי המשמיד של קראל, מה שמרים להנחתה את הבדיחה המוצלחת ביותר של הסרט: ד"ר מק'קוי שומע את הגיטרות המכסחות ותוהה: "זו מוזיקה קלאסית?..." אין ספק שסיימון פג הוא האחראי לנגיעות המרנינות האלה, ואפשר רק לדמיין איזה סרט קיץ קליל, חכם ומודע לעצמו היה נוצר לו היו נותנים לו יותר ביטוי.

לסיכום: רכבת הרים מטורפת של שעתיים; ועבור רוב קהל היעד זה כל מה שצריך.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה