התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Blood Father
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 05.09.2016 14:10
איך מל גיבסון - עבריין, שתיין, גזען, אלים, סוציופת, אנטישמי - מנסה לעשות קאמבק קולנועי בדרכו שלו, בלי להתנצל ובלי לחזור בו מאום

Blood Father

Blood Father (בדמו של אב)... ז'אנר: פעולה, מתח, דרמה... במאי: ז'אן פרנסואה רישאר... שחקנים: מל גיבסון, ארין מוריארטי, וויליאם ה. מייסי, דייגו לונה, מייקל פרקס, מיגל סנדובל, תומאס מאן... זמן: 88 דקות

14 שנים עברו מאז הפעם האחרונה בה כיכב מל גיבסון בשובר קופות הוליוודי (זה היה Signs, מותחן פלישת החייזרים שכתב וביים אם. נייט שאמאלאן), ומאז הוא רק הולך ומסתבך. הכול כבר נאמר על האלכוהוליזם, האלימות, הגזענות, האנטישמיות... מי שהיה אחד מבכירי בניה של הוליווד הפך לפנים של כל מה שמוקצה בה מחמת מיאוס; בדיחה עצובה על חשבון האסונות שהמיט על עצמו. בהתאם, רוב תפקידיו האחרונים היו הופעות אורח ביזאריות בתפקיד הנבל ("מצ'טה 2", "בלתי נשכחים 3").

יוצא דופן היה The Beaver. דרמה שביימה לפני 5 שנים ג'ודי פוסטר, מהחברות הבודדות שנותרו למל גיבסון בהוליווד, אשר ניסתה להשליך לקולגה הטובע מאין גלגל הצלה. גיבסון, במידה רבה, התבקש לגלם את עצמו. איש קריירה מצליח (מנהל מפעל צעצועים), החווה משבר נפשי באמצע החיים, ומחליט לתקשר עם העולם רק באמצעות בובת גרב שהוא לובש על ידו. וולטר בלאק, גיבור The Beaver, רצה לכבוש מחדש את הפסגה ולהפוך את מפעל הצעצועים שלו לסיפור הצלחה מחודש אך סירב, במקביל, לוותר על הבובה המדברת. הוא רצה לעשות קאמבק בדרכו שלו ודרש שיקבלו אותו כמו שהוא, עם כל המוזרויות ואי הנוחות.

גיבסון, למי ששכח, מסרב במשך שנים להגיב על ההאשמות הקשות נגדו, שלא לומר להתנצל. מצד שני, בטקס פרסי גלובוס הזהב האחרון הוא שיתף פעולה ברצון עם הירידות האיומות של המנחה ריקי ג'רביס.

והנה עכשיו, משום מקום, מגיע סרט פעולה חדש בכיכובו של מל גיבסון. חיטוט מהיר בקרדיטים מבהיר שזוהי, בפועל, הפקה אירופאית עליה הופקד במאי צרפתי. עדיין יש עילה להרמת גבה. גיבסון ישיק בעוד כחודשיים את סרטו הראשון מזה עשור כבמאי, דרמת המלחמה Hacksaw Ridge - המבוססת על סיפורו האמיתי והלא יאמן של דזמונד דוס, שהתגייס לשרת כחובש קרבי במלחמת העולם השנייה למרות שהיה פציפיסט אדוק וסירב לאחוז בנשק. יש לשער ש-Blood Father אמור להפוך ל'בלון ניסוי', אותו מפריח גיבסון כדי לבחון את האופציה לסולחה רשמית עם הוליווד רגע לפני שהוא מנסה לכבוש אותה שוב מהצד השני של המצלמה.

מבחינה זו, עתידו לא מבטיח: Blood Father הופץ במספר מוגבל של אולמות, מגובה במינימום יחסי ציבור, וסביר שבתוך שבועות ספורים יעשה דרכו לפורמט צפייה ביתית.

מצד שני, זה סרט שלא מזמין יחס טוב מזה.

Blood Father

מירדף אופנועים במדבר

מדובר ב-B-Movie קלאסי, כזה שרואים ושוכחים אחרי חמש דקות. סרט שכתוב, מצולם וערוך כאילו הופק בידי מנחם גולן ויורם גלובוס אי שם בשנות ה-80. גם העלילה צפויה ועמוסת קלישאות. גיבסון הוא ג'ון לינק, בעברו עבריין אלים וחבר בכנופיית אופנוענים גזענית בהשראת Hell's Angels. בהווה הוא אלכוהוליסט בגמילה, משוחרר על תנאי, חי בטריילר מתפורר ומתפרנס בדוחק כאמן קעקועים.

כאשר בתו לידיה (התגלית ארין מוריארטי, שהכימיה המלבבת שלה עם גיבסון היא הדבר המהנה ביותר בסרט), אותה לא ראה שנים, יוצרת איתו קשר, ומבקשת את עזרתו אחרי שהרגה בשוגג את בן זוגה ג'ונה, ברון סמים היספני, לינק מסכים ומוצא עצמו עד מהרה במאבק הישרדות מול מאפיונרים, רוצחים שכירים ושוטרים כאחד.

הוא נאלץ לגייס מחדש את מלוא ארסנל התושייה והאלימות שניסה להדחיק בשם האינסטינקט האבהי שהתעורר בו, ולא יעבור הרבה זמן (בכל זאת סרט של פחות משעה וחצי) לפני שהגופות יתחילו להיערם. יש אפילו סצינת מרדף אופנועים במדבר, שכולה מחווה לסצנה כמעט זהה מהסרט Mad Max המקורי משנת 1979, שהפך את גיבסון לכוכב על.

Blood Father

פרא אציל שהפך לגרוטאה

למה כל זה, בכל זאת, חשוב? כי הבמאי ז'אן פרנסואה רישאר והתסריטאי פיטר בלייק (ש-Blood Father מבוסס על ספר פרי עטו), מבליטים לכל אורך הדרך את הקשר הישיר בין ג'ון לינק והכוכב לשעבר המגלם אותו.

כמו גיבסון, גם לינק היה פרא אציל שהפך לגרוטאה ונראה בהתאם (גיבסון נחשף לראשונה בקלוז-אפ המבליט כל קמט בפניו, ואת עיניו הכבויות וזקנו האפור). שניהם אלכוהוליסטים. שניהם היו אנשי משפחה - ואז איבדו אותה. שניהם מאמינים באלוהים, אבל לא ממש מקיימים את עשרת הדברות. וכן, שניהם גזענים.

באחת הסצינות מוצאים לינק ולידיה מקלט על משאית המובילה עשרות מהגרים מקסיקנים, והוא אינו מסתיר את חוסר שביעות רצונו. "מה יש לך נגדם?" שואלת הבת, והאב עונה: "הם לא חוקיים, והם באים למדינה הזו וגונבים עבודה מאמריקאים". לסצינה הזו אין שום קשר משמעותי לעלילת הסרט, ומטרתה היחידה היא להציג את מל גיבסון מטיף לשנאת זרים... ושוב, הוא משתף פעולה כי זה מה שהוא רוצה. לעשות קאמבק בדרכו שלו, בלי להתנצל ובלי לחזור בו מאום.

מכאן שהמסר של גיבסון/לינק הוא שבסופו של יום, כאשר המצב באמת גרוע, הוא האיש שיקריב הכול כדי להגן על היקרים לליבו. הוא אולי עבריין, שתיין, גזען, אלים וסוציופת - אבל עבור קומץ חבריו הוא יעשה הכול. בתאכלס, בחור זהב, או זה לפחות מה שמל גיבסון מנסה לגרום לנו להאמין.

לסיכום: אקשן סביר ולא מזיק.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה