התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - שומעים מוסיקה

צביטה בלב מירוסלב יעקובוביץ'
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 25.11.2015 01:19
הוא ניגן לבט מילדר, פול סיימון וריי צ'רלס, היה כוכב סצינת המוסיקה הישראלית בשנות ה-80 - וגם היום, 15 שנה אחרי שחזר לניו יורק, מתנגנות לו נעימות עבריות

המוזיקאי ירוסלב יעקובוביץ' צילום: Patryk Rebisz 

"לו היה מגיע אלי כיום זמר אלמוני, ומשמיע לי את הלחנים האלה כסקיצות חדשות שאיש עדיין לא מכיר, הייתי מתחייב מיד להפיק לו אלבום. לא משנה לאיזה ז'אנר מוזיקלי משייכים את השירים, אלו מלודיות מדהימות. נצחיות.

"אני חי בארצות הברית, וזכיתי לעבוד עם מיטב הזמרים-יוצרים בעולם, ואני אומר בוודאות שהכישרון של המלחינים הישראלים הוא דבר שאין שני לו. החל בסשה ארגוב ומרדכי זעירא וכלה בשלום חנוך, שלמה יידוב ויהודה פוליקר. כשמוזיקאים קולגות בארצות הברית שמעו את הלחנים האלה בפעם הראשונה הם היו בהלם. אמרו לי שאלו לחנים ברמה של גרשווין".

כך אומר המוזיקאי ירוסלב יעקובוביץ' עם צאת אלבום הנעימות החדש "בכל זאת זה צובט בלב", הכולל 21 ביצועים לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי, כאשר הסקסופון של יעקובוביץ' הוא כמובן הכלי הבולט.

בכל זאת זה צובט בלב - עטיפת אלבומו של ירוסלב יעקובוביץ'

התקף געגועים מאסיבי

יעקובוביץ’, בן 68, מתגורר מזה 15 שנים במחוז ווסצ'סטר צפונית לניו יורק אך מקפיד לשמור אצבע על הדופק של תעשיית המוזיקה הישראלית. "בכל זאת", הוא אומר, "תרמתי לתעשייה הזו במידה מסוימת".

בשנת 1980 חזר לישראל אחרי שהות של קרוב לעשור בארצות הברית. במהלך תקופה זו השתלב כנגן, מלחין ומעבד בדרגים הגבוהים ביותר של תעשיית המוזיקה הבינלאומית ובין השאר ניגן עם בט מילדר, פול סיימון, מנהטן טרנספר, הג'קסונים, ריי צ'רלס, באדי ריץ' ועוד רבים.

כשחזר לארץ מעטים זכרו אותו, אבל בחברת התקליטים CBS (לימים שנתה שמה ל-NMC הקיימת גם כיום) החליטו לתת צ'אנס לנגן הסקסופון עם השם הארוך, המבטא הכבד והרזומה המפואר.

"אמרו לי שהחתימו זמר חדש, מני בגר, והוא רוצה לשיר רוק. חיפשו מישהו שיפיק לו אלבום. לא היו אז הרבה מוזיקאים בארץ שהכירו עיבודים וסאונד בז'אנר הזה, אז הפקתי את 'רוק תל אביב' והשיר 'זה היה ביתי' היה להיט גדול. משם הדברים התחילו להתגלגל".

ירוסלב יעקובוביץ' נולד וגדל בצ'כיה, התחיל לנגן בסקסופון בגיל 11, ובגיל 21 עלה לישראל אחרי שערק מהצבא הצ'כי.

כאמור, תור הזהב שלו החל רק למעלה מעשור מאוחר יותר. בשנות ה-80 של המאה הקודמת היה יעקובוביץ' אחד המוזיקאים המובילים בשוק המוזיקה הישראלי ובין השאר הפיק, ניגן והופיע לצד שלום חנוך, גלי עטרי, מרגלית צנעני, יצחק קפלטר, חווה אלברשטיין, הכול עובר חביבי, יהורם גאון, אריק איינשטיין ועוד רבים.

ואז, בסוף שנות ה-90, הרגיש יעקובוביץ' שהוא מיצה את עצמו. שוק המוזיקה השתנה, והוא מצא עצמו עובד עבור פרנסה נטו בהפקות שלא באמת נגעו לליבו.

מאז שחזר לארצות הברית הספיק להקים הרכב ג'אז-פולק בשם Skylight, שניגן לחנים מוכרים לשירים בינלאומיים וישראלים... לכתוב יצירה סימפונית בשם "שרה ואברהם" שהוקדשה להוריו והועלתה לפני 5 שנים בליווי תזמורת בארמון הנשיאותי בעיר פראג... ולהקליט כמה אלבומי נעימות.

אבל אהבתו הגדולה למוזיקה ישראלית לא דעכה. כבר לפני כמה שנים הקליט אלבום אינסטרומנטלי שהוקדש ללחניו של חברו הוותיק שלום חנוך, ועכשיו כאמור מגיע "בכל זאת זה צובט בלב", בו הוא מבצע את "משירי ארץ אהבתי", "אתה לי ארץ", "האורח", "מה אברך", "שם הרי גולן", "צליל מכוון", "שער הרחמים", "רוח סתיו", "ימים לבנים", "זמר נוגה (התשמע קולי)", "אין לי ארץ אחרת" ועוד רבים.

"הבן שלי, דניאל, הוא מוזיקאי וזמר מדהים בזכות עצמו והוא הפיק איתי את האלבום באולפן הביתי שלנו", מספר יעקובוביץ'. "אמרתי לו: אני רוצה סאונד הכי חם ונקי. שישמע כאילו עלינו לבמה באיזה מועדון קטן והתחלנו לנגן לעצמנו שירים שאנחנו אוהבים".

איפה אריק, איפה קלפטר?

עבור ישראלי החי בארצות הברית, האלבום הוא מתכון בטוח להתקף געגועים מסיבי.

"ברור. אני מתגעגע כל הזמן לישראל, לבית שהיה לי במושב גנות הדר בשרון ובעיקר לחברים. עם חלקם אני בקשר גם כיום, כמו שלום חנוך. הייתי חלק מהחבורה שישבה כל יום בצהריים במסעדת 'כתר המזרח' מול השקם ברחוב אבן גבירול בתל אביב, עם אריק איינשטיין ויצחק קלפטר. מעטים יודעים כמה אריק היה מצחיק. עד היום כואבות לי הצלעות מהשעות של צחוקים שעשינו שם".

איך הגבת לידיעה על מותו של אריק איינשטיין, לפני שנתיים?

"קשה מאוד. אהבתי אותו אהבת נפש, אבל מי לא? באיש הזה לא הייתה טיפת זיוף. הוא הרי יכול היה לקבל מיליונים על הופעה אחת, לו רק היה מסכים לחזור לבמה. שאלתי אותו על זה פעם והוא ענה: 'ירוסלב, אתה רוצה שאני אמות?' הוא באמת לא היה מסוגל".

הזכרת את יצחק קלפטר, עוד חבר קרוב שהפקת לו שני אלבומים. סיפרת בזמנו שהיית צריך להכריח אותו לחזור להקליט.

"באלבום השני שלנו יחד, 'הרחובות ההם'. לא ממש הכרחתי, אבל הייתי צריך ללחוץ עליו מאוד כדי שהדברים יתחילו לזוז. ידעתי שיש ליצחק שירים חדשים נפלאים במגרה, וכל יום ב'כתר המזרח' הייתי אומר לו: 'נו, מה קורה. בוא ניכנס כבר לאולפן ונעשה את זה'".

לא היה מזיק לו מישהו כמוך בימים אלה. הוא לא במצב טוב.

"שמעתי על זה, וזה מעציב אותי מאוד כי יצחק הוא עוד אחד מהגאונים האלה שהזכרתי קודם. לא רק היכולות המדהימות שלו כנגן גיטרה. זה איש שזורמת לו מוזיקה בורידים".

אחד הלחנים הקלאסיים שלך, "דואט פרידה" ששרו גלי עטרי ומני בגר, זוכה עכשיו לביצוע מחודש של שי-לי עטרי ורועי נויפלד. השמועה היא שבזמנו לא רצית לעבוד עם גלי עטרי על האלבום "קח אותי הביתה", בו נכלל הביצוע המקורי.

"זה לא מדויק. גלי זמרת נפלאה, אבל לא הייתי בטוח לגבי החיבור בין מה שאני הבאתי ומה שהיא עשתה עד אז. כאשר מצאנו את החיבור הזה עשינו אלבום יפה מאוד ביחד. בכלל, אחד הדברים שאני גאה בהם זו העובדה שאין כמעט פרויקטים שאני מתחרט שהיה לי חלק בו. אם כבר, אני מצטער על מה שלא הספקתי לעשות. שני זמרים ישראלים שרציתי מאוד לעבוד איתם ולא הסתדר - גידי גוב ויהודית רביץ".

ומרגלית צנעני?... גם הקריירה שלה צריכה ניעור רציני.

"עם מרגלית אני לא בקשר, אבל שמעתי משהו לפני כמה שנים. שהיא הסתבכה קצת עם החוק. לא יודע פרטים. אני יודע שאחרי שהפסקנו לעבוד יחד היא חזרה למוזיקה הים תיכונית, שזה ז'אנר שאני פחות מחובר אליו. זכותה, כמובן, לעשות מה שהיא רוצה אבל אני התאהבתי קודם כל ביכולות שלה כזמרת. היא ויהורם גאון הם שני אמנים שכל מה שצריך כדי ליצור קסם באולפן זה לתת להם לשיר בלי להפריע להם".

זה נכון שבזמנו הצלת את הקריירה של חווה אלברשטיין באלבום "לונדון"?

"חווה הייתה אז אחרי כמה אלבומים שלא הצליחו, ואני הייתי מפיק בית בחברת CBS, בה היא הייתה חתומה. זאב אולמן, שהיה אז מפיק בחברה, התקשר אלי ואמר לי: 'ירוסלב, חווה הביאה לנו סקיצות חדשות וזה לא נשמע טוב. אני מרגיש שהיא סוס מת. יש לנו תקציב לעוד אלבום בשבילה, אבל לא הרבה'.

"אני דווקא האמנתי בחומרים האלה, אז לקחתי את חווה למה שעתיד היה להיות 'אולפני זזה' בקרית שאול, אבל אז זה עוד היה הבית הישן של סבתו של מנהל המקום. את החדר האחורי הפכנו לחדר חזרות, עם כמה כבלים וקונסולה ניידת, והקלטנו את השירים כמעט בלייב עם מינימום שיפוצים שהוספנו אחר כך. וככה זה נשאר. האלבום שהפך להיות הנמכר ביותר בקריירה של חווה".

אמרת שאתה שומר על קשר עם סצנת המוזיקה הישראלית. יש מישהו חדש שהרשים אותך במיוחד?

"בכנות? לא ממש. אבל זו לא בעיה ישראלית, אלא כלל עולמית. גם בניו יורק אין לי מה לחפש עכשיו. אי אפשר להשוות בין מה ששמעתי שם בשנות ה-70, ומה שקורה שם עכשיו שזה מעט מאוד. זה לא שאין מוזיקאים מוכשרים שעושים מוזיקה טובה. אבל אין תעשייה המקדמת את המוזיקה הזו, כישרונות נפלאים הולכים לאיבוד. אין חברות תקליטים, אין חנויות דיסקים, אין מסגרת המתפקדת כבמה אמיתית לקידום ארוך טווח בקנה מידה בינלאומי. בשנות ה-70 הגעתי אל המוזיקאים הגדולים בעולם, רק בגלל שמנהל בכיר בחברת התקליטים 'קולומביה' החתים אותי על חוזה אמן - ואז כל הדלתות נפתחו. היום אף אחד לא מחתים מוזיקאים ומפיקים. אני בטוח שיש כיום בישראל מוזיקאים צעירים שמבחינת הכישרון והיכולות שלהם יכולים להיות שלום חנוך או יהודה פוליקר הבאים. השאלה היא מי יסכים להשקיע בהם כדי שזה באמת יקרה".

את האלבום "בכל זאת זה צובט בלב" של ירוסלב יעקובוביץ' ניתן לרכוש להורדה בחנות iTunes.

לרכישת אלבומים נוספים של ירוסלב יעקובוביץ'

לעוד כתבות תרבות, קולנוע ומוסיקה מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה