התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - מופעים

איך הגיע רן מרמת השרון לגלם בניו יורק חייל רוסי קשוח בקלאסיקה של צ'כוב
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 19.01.2016 00:58
לאחר 6 שנים שבהם התמחה בתביעות ייצוגיות בארה"ב של נפגעי פעולות טרור, רן מטלון-לוי עשה שינוי קריירה, והוא מככב בעיבוד חדש למחזה הקלאסי "שלוש אחיות"

השחקן הישראלי-אמריקני רן מטלון-לוי

"כשחקן ישראלי החי ועובד בניו יורק, אני מכיר היטב את התופעה של ליהוק המבוסס על מוצא אתני. לא פעם, ברגע שהבמאי או המלהקים הבינו שאני ישראלי, ניתבו אותי אוטומטית לתפקיד המאבטח או המחבל למרות שהמראה החיצוני שלי הוא לא בדיוק כהה. זו אחת הסיבות העיקריות בגללן התלהבתי מהרעיון להעלות מחזה רוסי קלאסי על טהרת ליהוק אתני מגוון, בו כל שחקן נבחר על פי כישוריו וההתאמה שלו לדמות" - אומר השחקן הישראלי-אמריקני רן מטלון-לוי (34) (בתצלום למעלה), ממקימי קבוצת Brooklyn Repertory Theaterהמעלה בימים אלה עיבוד חדש ומסקרן ל"שלוש אחיות". אחד ממחזותיו הידועים ביותר של אנטון צ'כוב.

מטלון-לוי שותף בניהול האמנותי של הקבוצה ומשתתף בהפקה בתפקיד סוליוני, החייל הקשוח המתאהב באחות הצעירה והתמימה אירינה.

"שלוש אחיות" הועלה לראשונה בשנת 1901, והוא מגולל את סיפורן של האחיות אולגה, מאשה ואירינה לבית פרוזורוב, המתגוררות בעיירה נידחת ומנהלות חיים אפורים ונטולי ריגוש. חלומן הגדול הוא לשוב ביום מן הימים לעיר הגדולה מוסקבה, וכמה מערכות יחסים מורכבות בינן ובין כמה חיילים מגדוד המוצב בעיירה נותן להן תקווה לעתיד מסעיר ומרגש יותר; עתיד שלא יתממש לעולם.

"במקור רציתי לגלם את אנדריי, אחיהן של שלוש הדמויות הראשיות", מגלה מטלון-לוי, "הוא דמות בכיינית ויללנית שחשבתי שיהיה לי כיף לגלם. הדמות שאני מגלם, סוליוני, הרבה יותר אפל ומורכב. הוא איש צבא שהרג לא מעט אנשים במסגרת מילוי תפקידו, משתוקק לקשר אנושי, אבל אין לו כישורים חברתיים בלשון המעטה. הדמות הזו קצת השתלטה עלי במהלך החזרות. הוספתי לו טיק של התנהגות אובססיבית כפייתית (OCD), שפשוף תמידי של הידיים בחומר מחטא (במחזה המקורי סוליוני נהג להתיז על עצמו בושם, ט.פ).

"עזרה לי העובדה שלפני לימודי המשחק, כשעוד חייתי בישראל, למדתי פסיכולוגיה וניהלתי במשך כמה שנים שלוחה של משרד עורכי דין אמריקני שהתמחה בתביעות ייצוגיות של נפגעי פעולות טרור. ניהלתי תביעה בה ייצגנו 6,000 נפגעי טרור ישראלים בתביעה שלהם כנגד הבנק הערבי בגין הזרמת כספים לטרור, תביעה שהגיע השנה לפשרה של כמה מאות מיליוני דולר".

איך זה מתקשר לדמות של סוליוני?

"עבדתי על התביעה הזו במשך 6 שנים, 17 שעות ביממה, ורוב הזמן הייתי חשוף לאלפי סיפורים איומים של משפחות שחייהם נהרסו מידי הטרור. מגיע שלב בו כל הסבל הזה אוטם אותך. אתה מפסיק להרגיש".

קבוצת Brooklyn Repertory Theater ושחקני "הגירסה האתנית" של המחזה הקלאסי "שלוש אחיות"

קבוצת Brooklyn Repertory Theater ושחקני "הגירסה האתנית" של המחזה הקלאסי "שלוש אחיות"

"התיאטרון היותר חדשני ומעניין מגיע מברוקלין"

זו הסיבה שהחלטת ללמוד משחק בניו יורק?

"חשבתי על לימודי משחק כשעוד חייתי בישראל, אפילו השתתפתי בסדנאות בסטודיו של ניסן נתיב, אבל לוח הזמנים לא איפשר לי להתמסר לזה במשרה מלאה. אני יליד ישראל, אבל כשהייתי בן שנה הורי עברו לסן דייגו שבדרום קליפורניה לשנתיים. אחר כך גרנו בבת ים, ומשם עברנו לרמת השרון שם גדלתי.

"אחרי שעזבתי את העבודה במשרד עורכי הדין הרגשתי שאני חייב להתאוורר ולנסות משהו שונה לחלוטין, והחלטתי לנסוע לניו יורק ולהירשם לסטודיו למשחק של לי שטרסברג. לא היה לי תכנון לטווח הארוך. דברים התחילו להתגלגל. התחלתי לקבל תפקידים קטנים בפרסומות וסדרות טלוויזיה. ואז הגיעו תפקידים גדולים יותר בהפקות תיאטרון.

"ניו יורק היא מקום אידיאלי לשחקנים. המון אפשרויות לעבוד, אבל גם ליזום וליצור. חשוב היה לי לקחת יוזמה ולפתח רעיונות עצמאיים, אחרת אתה יכול להישאר מובטל שנים.

"מיזם Brooklyn Repertory Theater הוא אחד הדברים הכי חשובים לי כרגע, אבל אני מעורב בכמה הפקות נוספות במקביל - בהן פרויקט המבוסס על כמה מחזות קצרים של מערכה אחת, שיועלה בניו יורק בסוף פברואר... ובמיצג וידיאו-ארט של האמנית נועה לשם-גרדוס המבוסס על המחזה הקצר 'מה, איפה', מאת סמואל בקט, המוצג כיום ועד ה-20 בפברואר במוזיאון ינקו דאדא בכפר האמנים בעין הוד".

נראה שרשימת האמנים והשחקנים הישראלים החיה ופועלת דווקא בברוקלין הולכת ומתארכת.

"מנהטן, מעבר לכך שיוקר המחיה שם מטורף, היא מרכז המיינסטרים של אמנות בכלל ותיאטרון בפרט. שם מועלות ההפקות הגדולות והיקרות, אבל בגלל העלויות הרפרטואר תמיד נבחר בפינצטה וכולל רק יצירות או יוצרים שכבר הוכיחו את עצמם ומיועדים למכנה המשותף הרחב ביותר.

"יש, כמובן, יצירה נועזת ומאתגרת בהרבה באוף-ברודווי, אבל היא מגלגלת הרבה פחות כסף ורוב היוצרים והשחקנים המובילים אותה ממילא מתגוררים בברוקלין. אז כן, זו עובדה ידועה שהתיאטרון היותר חדשני ומעניין מגיע מברוקלין, ובהחלט שותפים בו הרבה אמנים ישראלים-אמריקנים.

"אחד החלומות המקצועיים שלי הוא להקים קבוצת תיאטרון שתעלה, בתרגום לאנגלית, מחזות ישראלים קלאסיים לקהל מעורב של אמריקאים, יהודים וישראלים בניו יורק. למה אני, כשחקן, לא יכול להשתתף במחזה מאת חנוך לוין רק בגלל שאני חי כרגע בניו יורק?

"לדעתי, להציג לקהל האמריקני את המחזות האלה, שהם הלב הפועם של התרבות שלנו, ישרת את האינטרסים של ישראל הרבה יותר מיבוא של אמנים מובילים מהארץ להופעות בארצות הברית. לצערי, קשה מאד להשיג מימון למיזם כזה מגופים ישראלים כמו הסוכנות או השגרירות. אבל אני לא מוותר. כרגע אני בתהליך גיוס משאבים להעלות באנגלית, כהפקה עצמאית, את המחזה 'בעלת הארמון' מאת לאה גולדברג".

בוא נחזור לעיבוד החדש של "שלוש אחיות". של מי היה הרעיון לעשות ליהוק אתני?

"של הבמאי, ויקטור סרבנטס ג'וניור, אבל הרעיון לא היה לעשות ליהוק אתני אלא ליהוק Color blind - שלא יהיה במוצא האתני מכשול בדרכם של השחקנים אל הדמויות. את שלוש האחיות מגלמות שחקנית לבנה, שחקנית שחורה ושחקנית לטינית; שלושתן נפלאות. תיאטרון הוא ממילא אמנות האשליה, במסגרתה קהל נכנס לאולם בניו יורק של המאה ה-21 ומשכנע את עצמו שהוא ברוסיה הצארית של סוף המאה ה-19".

מי קהל היעד להפקות שלכם?

"מאד מגוון, אבל יש הרבה צעירים. אנחנו קבוצה הפועלת בתקציב יחסי ציבור מינימאלי, ורוב הקידום שלנו נעשה מפה לאוזן וברשתות החברתיות, כך שבאופן טבעי צעירים נחשפים אלינו יותר".

אתה רואה אופציה לחזור בעתיד לישראל ולהמשיך בקריירת המשחק שלך שם?

"בכנות? אני יודע כמה קשה בארץ לשחקנים מתחילים, ועד כמה השוק הקטן מקשה לקדם יוזמות מקוריות ולא בהכרח מסחריות. אני לא מתחייב לכלום, אבל נראה לי שאם אחזור בעתיד לישראל זה לא יהיה כשחקן".

המחזה "שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב, בביצוע קבוצת Brooklyn Repertory Theater, יועלה באולם 4th Street Theater בניו יורק החל ב-4 בפברואר.

למועדי ההצגות ולרכישת כרטיסים במחירים של 15 ו-20 דולר

לעוד כתבות מאת טל פרי בנושאי תרבות וקולנוע

לכל הכתבות החדשות


הוסף תגובה חדשה