התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ביטחון וטרור

עזבו אותנו, מה חושבים האמריקנים על הסכם הגרעין עם איראן?
מאת: שגריר (בדימוס) יורם אטינגר | פורסם: 23.08.2015 21:52
מה חושבים נתניהו והרפובליקנים אנחנו כבר יודעים, מה חושבים היהודים הולך ומתברר - אך איך תופסים הבוחרים האמריקנים את ההסכם שהמחלוקת נגדו הולכת ומתעצמת

מה חושבים המצביעים האמריקנים על הסכם הגרעין עם איראן?

התייחסות הבוחר האמריקאי להסכם הגרעין עם האייתולות – ולכן גם התייחסות נציגיו בבית הנבחרים ובסנאט – משקפת תפיסת עולם בכלל ותפיסת ביטחון בפרט.

לפי סקרי דעת קהל מובילים בארה"ב יש פער עמוק בין הנשיא אובמה לבין הציבור האמריקאי בכל הקשור למדיניות חוץ וביטחון: רק 38.5% תמיכה בנשיא.

לדוגמא, לפי סקר רשת CNN, הידועה בתמיכתה באובמה, רוב הציבור מאוכזב מטיפולו בטרור ותומך בתגבור המעורבות הצבאית האמריקאית נגד דאע"ש, כולל כוחות קרקע.

הפער המשמעותי בין המצביע האמריקאי לבין נשיאו אובמה נחשף במאבק על הסכם הגרעין המתנהל בציבור ובשני בתי הקונגרס. בניגוד לעמדת רוב הציבור, הנשיא אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי רואים באייתולות ברי-שיח לגיטימיים למו"מ, ורואים בנשיא רוחאני ובשר החוץ שלו זאריף גורמים אמינים, מתונים, העומדים במילתם. הם אינם פועלים לשינוי דרמטי של מדיניות הטרור והחתרנות האנטי-אמריקאית המגלומנית של האייתולות כתנאי להטבות הדרמטיות שהם יקבלו.

איראן - "איום קריטי"

לעומתם, לציבור האמריקאי אין אמון בהאייתולות, כפי שמתעד הסקר השנתי של מכון "גאלופ"לפיו האמריקאי הממוצע מבין שעמידה בהסכמים מחד ומשטר דיכוי, פורע-חוק ואפוקליפטי מאידך - הם דבר והיפוכו. לפי "גאלופ", היחס השלילי של הציבור האמריקאי כלפי איראן עקבי זה 26 שנים. איראן נהנית מאהדה של רק 11% מהאמריקאים, בדומה לצפון קוריאה (9%), אפגניסטן וסוריה (14%) והרשות הפלשתינית (17%), לעומת 70% אהדה לישראל. 77% רואים באיראן "איום קריטי".

סקר אוגוסט 2015 של המכון לחקר דעת קהל באוניברסיטת קוויניפיאקשבמדינת קונטיקט, הנחשב למכון מוביל ובלתי-פוליטי, מתעד רק 28% תמיכה בהסכם הגרעין, ותמיכה גבולית (52%) בקרב הבוחרים הדמוקרטים.

שלא כמו בדמוקרטיות האחרות, הבוחר האמריקאי הוא הציר המרכזי, האפקטיבי בשיטת הממשל האמריקאית.

תוחלת החיים הפוליטית

435 צירי בית הנבחרים ו-100 הסנטורים משרתים בגלל רצון הבוחרים ב-435 אזורי בחירה וב-50 מדינות, ולא עקב רצון – ובמקרים רבים למרות, הנשיא ומנהיגי המפלגות.

תוחלת החיים הפוליטית של המחוקקים (שנתיים ו-6 שנים) שונה מתוחלת החיים של הנשיא (4 או 8 שנים), אך היא נקבעת על ידי הבוחרים ולא על ידי הבית הלבן ומוסדות מפלגתיים בוושינגטון.

הזדהות עם תפיסת העולם של הבוחרים מהווה תנאי לבחירה, וסטייה מעמדות הבוחרים מהווה גזר דין מוות פוליטי. המחוקקים מחויבים, מוסרית ופוליטית, לבוחרים המזכירים להם זאת בקריאה המהדהדת כל העת במסדרונות הקונגרס: We shall remember in November.

אמנם הבוחר האמריקאי מתמקד בנושאי פנים, אך הסכם הגרעין נתפש כעניין קריטי גם בזירה הפנימית (ביטחון פנים וכלכלה) וכגורם משנה-משחק בזירה הבינלאומית.

התנגדות סוחפת בקרב הבוחרים למדיניות הנשיא עלולה לגרום לתבוסה סוחפת של מחוקקים התומכים במדיניות הנשיא.

לדוגמא, מחוקקים רפובליקנים ותיקים איבדו את מושביהם במהפך 2006 – למרות תרומתם הרבה לבוחר, עקב תמיכתם במדיניות הנשיא בוש בעיראק וטיפולו בנזקי ההוריקן "קתרינה", שהיו לצנינים בעיני הבוחר האמריקאי.

כך גם אירע למחוקקים דמוקרטים שתמכו ברפורמה הבריאותית של אובמה - הזוכה לקיתון ביקורת מהבוחר, בבחירות 2010 ו-2014 שהנחילו לדמוקרטים תבוסות צורבות בגלל מדיניות אובמה.

האם המחוקקים יפעלו לפי רחשי לב הבוחר האמריקאי וימנעו הסכם שיחריף את הטרור, החתרנות ומירוץ החימוש הגרעיני, ימוטט משטרים פרו-אמריקאים, יתגבר את משטר הדיכוי של האייתולות ויקרב את העולם למלחמה גרעינית?

יורם אטינגר מגיש בארה"ב הרצאות בנושאי יחסי ישראל-ארה"ב, דמוגרפיה ערבית-יהודית, העניין הפלסטיני והמזרח התיכון. לתיאום הרצאות כיתבו אל: [email protected]

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה