התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

העולם היהודי

סיפורו הטרגי של "חייל בודד": התעללות מינית בקהילה היהודית בארה"ב
מאת: רון ניב | פורסם: 20.08.2014 21:07
תעלומת מותו של החייל בודד ממישיגן דוד גורדון, חושפת סיפור מזעזע על ילד יהודי מדטרויט שסבל במשך 8 שנים מהתעללות מינית בקהילה יהודית שידעה ולא עשתה דבר

דוד גורדון ז"ל בצבאדוד גורדון ז"ל בצבא ובאזרחותדוד גורדון ז"ל

לוחם גבעתי, החייל הבודד ממישיגן דוד (דיוויד, דייב) גורדון (21), השתתף במבצע "צוק איתן", אך את מותו הוא מצא בתעלה לצד הכביש סמוך לבסיס צריפין כשנשקו האישי מונח לידו, לאחר שנעדר ימים אחדים בנסיבות מסתתוריות שעדיין לא התפענחו.

גורדון לא היה אדם רגיל. לאחר שהיה קורבן של פגיעה מינית חריפה, שעבר כילד בקהילה היהודית בדטרויט, הוא חשף את העולם הפדופילי האפל בקהילות יהודיות רבות בארה"ב.

גורדון התפרסם במאמר שכתב באתר הבלוגים "האפינגטון פוסט" ביוני 2013, בו היפנה אצבע מאשימה לקהילה היהודית בה גדל, ששתקה ולא עשתה דבר. "הוא יגדל ויתגבר על זה", כתב על היחס שגילו כלפיו.

מתוך המאמר:

"כקורבן של תקיפה מינית חוזרת ונשנית, על ידי מספר אנשים מתוך הקהילות היהודיות במדינת מישיגן, 8 השנים האלה היו נוראיות.

בתי כנסת ומוסדות נוספים של ארגונים יהודיים באיזורי אוק פארק וסאות'פילד בדטרויט היו המחבוא הסודי, שבו עברתי סוגים שונים של הטרדה מינית, ניצול מיני ואונס בגילאים 8 עד 11.

אך הטראומה לא פסקה כשהניצול פסק.

סיפרתי למורים שסמכתי עליהם, מטפלים, מנטורים ואף לחברים, אך בעיקר, כתבתי את הדברים. כתיבה הפכה להיות צורת ההתבטאות הייחודית והאפקטיבית של, והיא איפשרה לי להשמיע קול איתן ללא חשיפה ציבורית".

גורדון כותב גם על שיחות עם רבנים שפגש:

"לאחר שאזרתי אומץ למסור פרטים בדלתיים סגורות עם רבנים, נפגעתי מחוסר תגובה הולמת, ללא כל חקירה או בחינת הנושא.

אחד ממנהיגי בית הדין הרבני של דטרויט אפילו הצהיר שההאשמות שלי הם 'מילה שלי נגד המילה של התוקף' וכי 'אין מה לעשות בנושא'.

בנסיון נוסף לעמעם את הטראומה הוא הוציא ספר גמרא גדול ועודד אותי לקרוא את המילים בצורה פאתטית, כדי לנסות ולהתגבר על הכאב שלי, ו'להחיות את רוחי'.

לימוד תורה לא סייע לי במאומה או למותקפים אחרים בקרב הקהילה היהודית. אני עדיין מרגיש נבגד מחוסר הסימפטיה וחוסר פעולה שלהם".

בנימה של תקווה, כתב גורדון כי "הקהילות היהודיות המבודדות בדטרויט, בולטימור, ניו יורק ומספר גדול של קהילות דתיות, אקדמיות או אתלטיות ברחבי צפון אמריקה, שכבר לא יכולות להחביא את סודותיהן. ישנה התקדמות עצומה בניסיון להשיג צדק לכל הנפגעים... יותר ויותר מאיתנו מקבלים סיוע, משתפים את הסיפור שלהם ומעצימים אחרים.

"הילד שרד", כתב על עצמו, זמן קצר לפני שהתנדב לצה"ל. "הילד החל לפרוח. הילד הזה הוא אני, וזה הסיפור שלי. שמרתי את הסוד שלי במשך 8 שנים. סבלתי בשקט את זוועותיו של הגיהינום הפרטי שלי. סבלתי קרוב לעשור של זעם, דמעות והרס עצמי טוטאלי. הזכרונות מעוררים בחילה. הבושה - אין כמותה.

האם זה הוגן? לא, זה לא. אבל אני יודע שאוכל לעשות משהו חיובי עבור האנושות, במיוחד עבור אלה שתמימותם נגנבה מהם.

אני יכול להציע תקווה, להדריך ולייעץ לאלה שעדיין סובלים. אני יכול להיות מנהיג.

יצאתי לעשות שינוי. תבעתי את התוקפים שלי בצורה רשמית באמצעות רשויות החוק האמריקאיות, והתביעות עדיין עומדות נגדם".

בסיום המאמר גורדון קרא לכל מי שעבר תקיפה מינית: "אני מתחנן אליכם. הושיטו יד! סודות לא הופכים להיות טובים יותר עם השנים, אל תיתנו להם לרתוח בתוככם".

לאחר עלייתו לישראל לבדו, גורדון התנדב לעבוד בארגון הישראלי "מגן", המפעיל מרכז שיקום בבית שמש שתומך בקורבנות להתעללות מינית ובמשפחותיהם, כשהוא משתמש בניסיון האישי שלו. במקביל, הוא שמר על קשר עם יותר מתריסר מותקפים מהקהילה היהודית של דטרויט ומאות אחרים מרחבי ארה"ב והעולם.

הצבא וגבעתי, שם שירת כקשר, נתנו חיים חדשים לגורדון.

בימי מבצע "צוק איתן" כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "זה מדהים אותי בצורה שלא תיאמן, לא המשימה עצמה אלא התמיכה ומסרי העידוד ממשפחה, חברים וזרים. אני בסדר ומעולם לא הרגשתי יותר נאהב. תודה רבה לכולם! אני לוקח הפסקה קצרה ואז יוצא שוב".

לפני שנעלם, הוא היה בדרכו לעצרת של חטיבת גבעתי.

הפוסט המלא של דיוייד גורדון באנגלית
 

בקרו באתר החדש באנגלית IsraelUSA.net

צילומים מפייסבוק ומטוויטר

הוסף תגובה חדשה