התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

העולם היהודי

תחקיר: איזה מן יהודי הוא ברני סנדרס? "אני יהודי רוחני, לא דתי"
מאת: רון ניב | פורסם: 07.03.2016 18:04
אם יגבר על יריבתו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, יעשה הסנאטור מוורמונט היסטוריה כשיהיה המתמודד היהודי הראשון לנשיאות בארה"ב. האם זה טוב ליהודים?

ברני סנדרס

המועמד המפתיע לייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב, ברני סנדרס, שהסקרים מנבאים לו נצחון גדול אם יזכה במועמדות מפלגתו יתמודד מול דונלד טראמפ, לא מרבה להתייחס ליהדותו, אלא אם הוא נשאל על כך ישירות, כמו בעימות הדמוקרטי האחרון שהתקיים בסוף השבוע במישיגן.

"אני גאה מאוד להיות יהודי. זה חלק משמעותי ממי שאני", השיב הסנטור מוורמונט, שניצח עד כה את הילרי קלינטון ב-8 מתוך 20 המדינות שבהן התקיימו הפריימריז, למנחה אנדרסון קופר, וסיפר: "משפחתו של אבי נמחתה מעל פני האדמה על ידי היטלר בשואה. אני יודע מה המשמעות של פוליטיקה קיצונית, מטורפת, רדיקלית. למדתי זאת כילד קטן, כשאמי לקחה אותי לקניות וראיתי אנשים שעבדו בחנויות עם מספרים מקועקעים על זרועותיהם".

אם כבר הזכיר הורים - אביו של ברני, אליאס סנדר-גוטמן, נולד ב-19 בספטמבר 1904 בעיירה סוופניצה (Słopnice) שבדרום פולין (אז חלק מפרובינציית גליסיה של האימפריה האוסטרו-הונגרית). ב-1921, בהיותו בן 17, היגר אליאס, יחד עם אחיו הנרי, לארצות הברית, התיישב במרכז היהודי בניו יורק - ברוקלין, שני האחים פתחו חנות צבעים קטנה, וזמן קצר אחר כך שינה את שם משפחתו לסנדרס. 

אח נוסף, רומק, שהיה מראשי הקהילה היהודית בסוופניצה, נשאר בפולין ונרצח בידי הנאצים בקיץ 1941 - שנת הולדתו של ברני סנדרס - יחד עם בני משפחה נוספיםלפני כמה שנים נסעו ברני סנדרס ואחיו המבוגר לארי, לטיול שורשים בסוופניצה.

אמו של ברני, דורותי לבית גלסברג, נולדה בניו יורק ב-2 באוקטובר 1912 לזוג מהגרים יהודים מפולין: אביה נולד ברדזין פודלסקי, עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, ואמה ילידת רוסיה. 

יחד דורותי ואליאס הקימו משפחה, קנו דירה בברוקלין - וכפי שבנם סיפר: "הדאגה לפרנסה הייתה דבר שבשיגרה... כך נטענה בי תודעה מעמדית חזקה".

את שני הוריו איבד ברני בגיל צעיר. כשהיה בן 19 נפטרה אמו, בהיותה בת 46 בלבד, ו-3 שנים לאחר מכן נפטר אביו בגיל 57.

אחיו של סנדרס, לארי, המבוגר ממנו ב-7 שנים ונשוי לישראלית (קיבוצניקית לשעבר), פנה גם הוא לפוליטיקה, היגר לבאנגליה וייצג את מפלגת "הירוקים" הבריטית במחוז אוקספורדשייר. בנו, אחיינו של ברני, ג'ייקוב, היה נציג הירוקים במועצת עיריית אוקספורד ונחשב כאביו לאחד מראשי המפלגה.

ברני סנדרסלימודי עברית בימי ראשון

ברני סיים בית ספר תיכון ציבורי בברוקלין ש-90% מתלמידיו היו יהודים בני המעמד הבינוני-הנמוך, אך הוא הוציא מתוכו לא רק את סנדרס אלא עוד 2 סנאטורים יהודיים שלימים כיהנו לצידו בסנאט - צ'אק שומר (הדמוקרט הדתי שמייצג את מדינת ניו יורק) ונורמן קולמן (רפובליקני ממינסוטה); וכן את שופטת בית המשפט העליון, רות בדר־גינצבורג.

כפי שסנדרס סיפר, משפחתו הייתה 'חילונית' וגם הוא מעולם לא החשיב עצמו 'דתי'. "אני יהודי רוחני, לא דתי", הוא אמר פעם. הוא מגיע לבית הכנסת רק לעיתים נדירות - בחגים הראשיים. אבל בילדותו הוא למד עברית מדי סופשבוע בבי"ס של יום ראשון באחד מבתי הכנסת בברוקלין.

לאחר שסיים ב-1964 תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת שיקגו סירב סנדרס להתגייס לצבא ארה"ב - התקופה היא מלחמת וייטנאם, בהסתמכו על סעיף התנגדות מצפונית מטעמי דת (בדרך כלל השתמשו בסעיף הזה רק הקווייקרים ובני האמיש). במקום להתגייס נסע עם חברתו היהודיה דברה שילינג־מסינג לישראל, והשניים התנדבו במשך מספר חודשים בקיבוץ שער העמקים.‏ צבא ארצות הברית דחה את בקשתו לשחרור מטעמי מצפון, אבל עד שנגמר הטיפול בתיק סנדרס כבר היה בן 26, מבוגר מכדי להתגייס לצבא ארה"ב.

בינתיים דברה וברני נישאו וקבעו את ביתם במדינת ורמונט, שם הוא חי עד היום ומכהן כסנאטור מטעמה. ברני עבד לפרנסתו במקצועות שונים - הוא ניסה כוחו כנגר וגם כעיתונאי. אך הנישואים לא החזיקו מעמד זמן רב והשניים התגרשו ב-1966.

בת זוגתו השנייה, סוזאן קמפבל מוט, כבר לא הייתה יהודיה. איתה הוא חי ללא נישואים, וממנה יש לו בן ביולוגי יחיד, לוי, שנולד ב-1969.

עד כמה הדת היהודית מישנית בחייו יעידו גם נישואיו הנוכחיים, השניים, לג'יין או'מירה דריסקול, שהיא קתולית. בעקבות נישואיהם ב-1988, הוא אימץ את שלושת ילדיה מנישואיה הראשונים.

שלא יובן לא נכון, סנדרס יודע מה זה להיות יהודי. כשהתבקש בשנת 2001 לגלם דמות של רבי (בשם מני שוויץ) בקומדיה ההוליוודית "קבלת הפנים לחתונה של האקסית שלי" (בכיכובה של דברה גיבסון), נעתר להצעה - ועשה זאת באמינות ראויה לציון.

ברני סנדרס

משווה את עצמו לדוד בן גוריון

במערכת הבחירות הנוכחית הופיע סנדרס פעם אחת בלבד, בספטמבר אשתקד, באירוע בלעדי לקהילה יהודית. זה היה בדה מוין שבאיובה, שם הפסיד להילארי קלינטון על חודם של קולות מעטים. למרות שלא באמת סנדרס היה זקוק לקולותיהם של כ-6,000 יהודי איובה (במדינה בת 3 מיליון תושבים), הוא ביקש להופיע בפניהם.

בנאומו הוא הישווה את עצמו לראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון: "גם הוא היה סוציאל דמוקרט". הוא התוודה שהיהדות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה עיצבה את הפילוסופיה הפוליטית שלו: “בחור בשם היטלר זכה בבחירות ב–32 ו–50 מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהבחירות האלה, בהם 6 מיליון יהודים. כבר כילד קטן הבנתי שפוליטיקה היא דבר מאוד-מאוד חשוב". 

ברני סנדרס

"בסדר גמור עם ישראל בזמן האחרון"

באשר לישראל - בשוּרה אחת: סנדרס הוא פרו-ישראלי. לרוב. הוא תומך של ישראל, אבל לא חושש לעיתים לבקר את צעדיה.

"בוא נאמר כך - יותר מחברי קונגרס אחרים סנדרס נוטה לשים דגש גדול יותר על זכויות הפלסטינים", אומר גורם ישראלי בוושינגטון שעוקב אחר הצבעותיו של סנדרס בסנאט בסוגיה הישראלית. "עמדותיו תואמות לאלה של המרכז-שמאל האמריקני, אבל הוא בסדר גמור בזמן האחרון".

למה הכוונה? תן דוגמאות...

"למשל, בפברואר 2009 הצדיק סנדרס את מבצע עופרת יצוקה בעזה, אבל באותה נשימה הביע צער על מספר ההרוגים הפלשתינים 'הגדול'.

"ב-2014, בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', סנדרס היה אחד הסנאטורים הבודדים שלא תמך בהחלטת הסנאט בעד ישראל, משום שלא הוזכר הסבל הפלסטיני. הוא גם ביקר  אז את 'תגובת היתר' של ישראל.

"בשנה שעברה היה סנדרס בין 8 הסנאטורים היחידים שלא נכחו בנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי נגד ההסכם בין המעצמות לאיראן. סנדרס תמך בהסכם.

"הוא בעד הסיוע האמריקני לישראל ומחויבותה של ארה"ב להבטיח את קיומה של ישראל, אך גם בעד סיוע אמריקני לרשות הפלסטינית, ומאמין שהפתרון המדיני היחידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא 2 מדינות ל-2 עמים".

זה לא היה ככה תמיד.

ב-1988, כשהתמודד על ראשות עיריית ברלינגטון שבוורמונט, מתחריו לא העזו להזכיר שברני יהודי, אבל אמרו שהוא מניו יורק, שזה שם הקוד ליהודי. הוא מצידו התבטא בגנות התנהלותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית והעובדה ש"חיילים ישראלים שוברים רגליים וידיים של פלסטינים", וקרא לממשל להטיל אמברגו נשק על ישראל.

"מאז שנבחר לייצג את וורמונט על הבמה הארצית - תחילה (החל מ-1991) בבית הנבחרים ומאז 2006 בסנאט, סנדרס הצביע כמה פעמים באופן שגרם לכמה מתומכי ישראל לחוש שלא בנוח", מוסיף הגורם הישראלי בבירת ארה"ב.

כך, למשל, הוא מזכיר, ב-1991 קרא סנדרס שוב - הפעם בבית הנבחרים בוושינגטון -לעצור את הסיוע האמריקאי לישראל, שעמד אז על 80 מיליון דולר, אם ישראל לא תפסיק להתנחל בשטחי יו"ש. סמוך לאותו זמן הוא היה חבר בית הנבחרים היהודי היחיד שלא הביע הזדהות עם ישראל וגינוי לפלסטינים לאחר פיגוע התאבדות כפול שבו נהרגו עשרות ישראלים. 

הגורם הישראלי מציין עוד שסנדרס לא מרבה להזכיר את המילה "ישראל" במהלך הקמפיין שלו, ומערפל את עמדותיו בסוגיות הקשורות בישראל.

דוברו של המועמד הדמוקרטי, מייקל בריגס, דוחה מכל וכל את הטענות כאילו סנדרס אינו מספיק "פרו ישראלי":

"הוא חזר והגן על זכות הקיום והשגשוג של ישראל פעמים אינספור והצביע תמיד בעד חקיקה לטובת חיזוקה הכלכלי והצבאי. הוא תומך בפתרון שתי המדינות, כדי שישראל תוכל לשמור את טבעה ההיסטורי כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בה במידה שהוא נלחם על זכות הביטחון של ישראל, הוא מאמין גם בזכותה של המדינה הפלסטינית בביטחון".

ובכל זאת - עם דעות כאלה, אין פלא שסנדרס לא עשה מעולם ביקור רשמי בישראל ולא השתתף מעולם בוועידות איפא"ק. יש לו בארץ מספר קרובי משפחה רחוקים, אך לא שמר עמם על קשר.

בהמשך השבוע צפויים פריימריז במישיגן, בקנזס ובנברסקה, וסנדרס ינסה 'לעמוד בקצב' ולהדביק את הפער שצברה קלינטון.



לכל הכתבות החדשות

קריקטורות מאת DonkeyHotey / ויקימדיה; תמונה של סנדרס מ-1991 / ויקיפדיה; תמונה של סנדרס בעצרת בחירות מתוך אתר האינטרנט שלו

הוסף תגובה חדשה