התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

אמריקה

סיפורי ניו יורק: מה זה הקור הזה?
הטור הניו יורקי של חיים גרינפלד | פורסם: 10.01.2014 00:54
"לא הצלחתי לחצות את השדרה החמישית... בוססתי בשלג בסוהו... אי אפשר לשחרר טפח רוכסן במעיל". הסופר חיים גרינפלד מתמודד עם שבירת שיאי הקור

שלג (וקר) בסנטרל פארק ניו יורקשלג (וקר) בסנטרל פארק ניו יורק

ב-1999 נרשמו בוקר אחד בפברואר מינוס 20 מעלות (צלזיוס!... אנחנו הישראלים-האמריקנים, תמיד מעדיפים בצלזיוס, תודוּ)) בווסט אנד אבניו, ובאותה הזדמנות גם גנבו לנו את האוטו.

דאבל סיוט בבוקר נורא אחד שיכול לערער כל בן אנוש, אדיש ככל שיהיה.

אבל עובדה היא שגם את זה עברנו, ואנחנו כאן, אפילו מחייכים לפעמים. אז ממה לא שורדים? את מה לא ניתן לעבור?

ובכן, את זה, את מה שקורה עכשיו.

החיוכים התחלפו זה מכבר לשיניים נוקשות ללא שליטה.

השולט הבלעדי הוא הצבע הלבן, הטהור. טהור? אם ה-50 זה ה-40 החדש במאה ה-21 (הקמפיינים של ההלבשה למידות גדולות עושים עבודה מצויינת), אז הלבן הוא השחור החדש בפרוס השנה החדשה על ניו יורק, על ניו אינגלנד, על מינסוטה, על רוב ארצות הברית.

לא הצלחתי לחצות את השדרה החמישית.

הייתי בפינת 59, אחד הצמתים הסואנים באזור. צילמתי את הפלאזה המרהיב בלובנו (תמונה כזאת אפילו תשובה הבעלים היה מצלם), ואת קוביית הזכוכית המרהיבה של "אפל" שנטיפי קרח משתלשלים מקירותיה החיצוניים.

רציתי לשים את פעמי לדרום מזרח, בלוק וחצי בסך הכל.

היעד היה "טיפאני'ס" על החמישית פינת 57. המטרה - רכישת תכשיט דמוי מפתח (טרנד ותיק למדי מבית מדרשו של היצרן היוקרתי), כדי לפתוח, כמה קלישאתי, את ליבה של בת זוגי.

לא הצלחתי להגיע. 'נפלתי' על סופת שלג אמיתית שחסמה כליל את מלכת השדרות, והפכה את  תנועת הולכי רגל לכמעט בלתי אפשרית.

הצלחתי להגיע איכשהו לתחנת הסאבוויי ונסעתי לסוהו.
בובות שלג (וקר) בסנטרל פארק בניו יורקבובות שלג (וקר) בסנטרל פארק בניו יורק

 

קר לי מאוד. בדרך כלל אני אוהב את התחושה וזה נעים. היום לא. אני בדרום העיר, מבוסס בשלג הרך, הולך לאט. הבניינים מרהיבים ביופייים.

קרן שמש בוהקת ונדירה נשלחת לעבר השלג המסנוור הנערם על החלונות, מדרגות המתכת, האדנים.

עדיין אי אפשר לשחרר טפח רוכסן במעיל, ומשקפיים כהים הם חובה כדי לסקור את הסביבה הלבנה והמצוחצחת.

המוניות מבהיקות מנקיון, משאיות האספקה העצומות נדמות כשקטות ומפוייסות יותר.

הצעיפים הצבעוניים הכרוכים פעמיים סביב צווארן של העוברות ושבות הנחפזות עם הג'ינס והמגפיים ופניהן אדמדמות מהצינה, מוסיפות קורטוב של חן לתמונה החורפית.

כולם הורידו הילוך, ואיתו עלה מפלס האנושיות והנינוחות.

הקור חודר לעצמות, אבל אלה תמונות שלא תסולאנה בפז. ופתאום מתחשק לי לחבק את העולם ולשיר סינטרה בקול גדול, כשם שקורה לי לא אחת בטבורו של רחוב סואן בניו יורק... אז מנסים ליהנות וזה לא כל כך פשוט. לא הפעם.

קו הגבול בין התרוממות רוח בעטיו של לובן מרהיב עין לבין קור קיצוני, הפסקת שירותים חיוניים, נפגעים ומצוקה עובר כנראה בחורף 2014, והעין הניו יורקית כבר נישאת קדימה ומפנטזת על האביב.

הסופר חיים גרינפלדהסופר חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול. בשנת 2011 פירסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית: "חיים בכיוון אחד" / Life On A One Way Lane



צרו קשר עם חיים גרינפלד ולרכישת ספריו

 


טורים נוספים של חיים גרינפלד מרחובות ניו יורק:

הנהג שלנו חברמן... בכיסו 'מטרו-קארד' דרך קבע, ובכל יום הוא משתמש בשירותי התחתית והאוטובוסים, אבל לא עולה על דעת הסופר חיים גרינפלד לוותר על החוויה הצהובה

מורשתו של רוקפלר... גורדי השחקים, הרחבה המפורסמת עם דגלי כל האומות וכן – אפילו המתחם המסחרי העצום, כל אלה הופכים את רוקפלר סנטר ליעד חובה בעיר. חיים גרינפלד יצא לסיבוב

ביקור בספריית הספריות... לא רק חובבי קריאה תמצאו כאן, אלא גם המון תיירים ואפילו את חיים גרינפלד, שקיווה להגשים חלום בספרייה הציבורית המפורסמת של ניו יורק. איך זה נגמר?

למוסף סגנון חיים - בריאות, מחקרים חדשים, תזונה ודיאטה, יחסים, הורות, צרכנות ועוד

לכל הסיפורים החמים מאמריקה

למוסף ישראלים באמריקה


לעמוד הראשי

עשו לנו like בעמוד הפייסבוק ותתעדכנו כל יום

צילומי מסך: ‪Keenejs / יו טיוב
 

הוסף תגובה חדשה