התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

אמריקה

סיבוב בעיר: תיבת דואר בכל קומה ופיתוח תמונות תוך שעה
הטור הניו יורקי של חיים גרינפלד | פורסם: 06.02.2014 03:16
מהמלון בשדרה השביעית פינת רחוב 31, דרך 'יוניון סקוור' ועד מלון צ'לסי המיתי. הסופר חיים גרינפלד יוצא לעוד סיבוב מזכיר נשכחות ברחובות ניו יורק

מלון צ'לסי בניו יורקמלון צ'לסי בניו יורק... גם לשם מגיע חיים גרינפלד


ראיתי פטנט נחמד ויעיל במלון בשדרה השביעית, פינת רחוב 31:

בכל אחת מ-25 קומותיו הייתה מעין תיבת דואר ליד המעליות. אפשר היה לשלשל מכתב שעשה את דרכו במין צינור שקוף עד לקומת המרתף, שם נאסף הדואר מדי בוקר ע"י אחד מעובדי המלון, ממשיך לבית הדואר המרכזי הסמוך (מצידו השני של המדיסון סקוויר גארדן), ומשם לתעודתו.

ראיתי גלויה שמעופה כלפי מטה השתבש איכשהו והיא נתקעה בקומה ה-14. היא לא חסמה את שאר המכתבים ששולשלו, אך גם לא 'השתחררה' כתוצאה מהמגע איתם. חשבתי לא מעט על השולח, שלא היה לו סיכוי לדעת על שיבוש קשר המכתבים אל מעבר לים - שיבוש שהתרחש באחת הקומות במלון ניו יורקי.

מי היה הנמען? אולי אשתו הכורעת ללדת ומחכה לדרישת שלום מבעלה העושה בניכר. אולי חברה, או חברים, הורים, ילדים. והגלויה תקועה לה בקומה ה-14.

***

בפינת רחוב 32 הייתה חנות קטנה, NAILS על פי השלט החיצוני.

בפנים, בנוסף לנשים האסייתיות  שעסקו במקצוען הייתה גם עמדת פיתוח תמונות, טרום העידן הדיגיטלי. הפקדת סרט צילום ובתוך שעה קיבלת את התמונות. כל תמונה פעמיים. למה? ל-NAILS הפתרונים. אהבתי את העניין. יכולתי להתענג על התמונות וגם לשלוח אותן לארץ באותו מחיר.

יום אחד, בצאתי מהחנות ובידי מעטפת התמונות, החל לרדת גשם חזק במיוחד. לא הייתי ערוך אליו. פתאום צץ מאי-משם מוכר מטריות, ותמורת 4 דולר יכולתי לוותר על המנוסה בחזרה למלון, ולגשת יבש למהדרין למעבר החצייה.

בהיותי רעב למדי תכננתי לחצות את השדרה השביעית להיכנס לאחת ממסעדות המזון המהיר בבטן תחנת פן-סטיישן העצומה וההומה מאדם.

***

מהי הפואנטה?

אין פואנטה.

במילה אחת ניתן לומר "אמריקה", ובכמה מילים -  הנוחות המאוד-מאוד 'נסבלת' של החיים במדינה הזאת, הפרגון, הנדיבות, היעדר צרות העין, המקוריות, ההיצע האין סופי.

***

סעדתי את לבי ויצאתי ממרתפי הגארדן. הייתי צריך לנסוע לאזור היוניון סקוור. 13 מוניות צהובות (ספרתי) היו מסודרות באורח מופתי לאורך שפת המדרכה, ונכנסתי לראשונה.

הגשם פסק. הכיכר הייתה רחוצה ורעננה. שני גברים ושלוש נשים ישבו על שטיחונים צבעוניים, שרו חרישית וניגנו בעדינות ניגוני הארי קרישנה יפים שכמותם טרם שמעתי. עשרות כפריים מכל רחבי ניו-אינגלנד הקרה עמדו מאחורי דוכניהם שהוקמו מוקדם בבוקר, ומכרו את מרכולתם החקלאית המיוחדת. נכנסתי ל-Barnes & Noble, ושמחתי לראות את ספרי ניצב כשווה בין שווים באחת מחנויות הספרים הגדולות והנחשבות במדינה.

החלטתי להמשיך ברגל.

מלון צ'לסי בניו יורק: מבט מבפניםמלון צ'לסי בניו יורק: מבט מבפנים

 

בשוק צ'לסי טרם הייתי ואת מלון צ'לסי עדיין לא ראיתי מבפנים. אז הלכתי לצ'לסי. 

אני מת על דברים מוחשיים ואותנטיים. כל מיני טרילוגיות בדיוניות מעולם לא דיברו אלי. נכנסתי בדחילו ורחימו למלון הנדיר בעל ההיסטוריה הבלתי נתפסת. הוא כבר איננו מארח (מ-2011), אך האוויר אותו נשמו בוב דילן, טנסי וויליאמס, ג'ניס ג'ופלין וליאונרד כהן עדיין כלוא (מבחינתי לפחות) בין כתליו.

המלון, שנבנה לקראת סוף המאה ה-19 הוכרז 'אתר שימור לאומי', הגם שברי מזל מעטים עדיין גרים במקום בו חיו ויצרו מארק טוויין, ארתור מילר, ז'אן פול סארטר וסימון דה-בובואר.

הוא שימש לאורך עשרות שנים אכסניה לעשרות אמנים ידועי שם, לסופרים ומשוררים, שחקנים ובמאים, מוסיקאים והוגי דעות.

בכל העולם מצויים מאות-אלפי אתרי תיירות. גם מדינות נחשלות למדו את פוטנציאל התיירות העושה נפלאות לשמן, לכלכלתן ולאנושות כולה, והן שוקדות ועמלות על פיתוח רב תקציב ומבורך של שכיות החמדה שלהן.

כל חמש היבשות מרתקות ומשופעות במקומות נפלאים ומרגשים, ולכל מקום יש היסטוריה מעניינת ואתרים מדהימים ומרהיבים ביופיים.

אבל כמו ניו יורק סיטי, רבותיי, אין.

 

הסופר חיים גרינפלדהסופר חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול. בשנת 2011 פירסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית: "חיים בכיוון אחד" / Life On A One Way Lane




צרו קשר עם חיים גרינפלד ולרכישת ספריו

 


טורים נוספים של חיים גרינפלד מרחובות ניו יורק:

מה זה הקור הזה?... "לא הצלחתי לחצות את השדרה החמישית... בוססתי בשלג בסוהו... אי אפשר לשחרר טפח רוכסן במעיל". הסופר חיים גרינפלד מתמודד עם שבירת שיאי הקור

מורשתו של רוקפלר... גורדי השחקים, הרחבה המפורסמת עם דגלי כל האומות וכן – אפילו המתחם המסחרי העצום, כל אלה הופכים את רוקפלר סנטר ליעד חובה בעיר. חיים גרינפלד יצא לסיבוב

מי אומר שבישראל האוכל יקר יותר מאשר בארה"ב?... המיתוס הישראלי, לפי המזון הבסיסי בישראל יקר יותר מאשר בארה"ב (ובאירופה) מקבל סטירת לחי: חוץ מבננות, על כל הפירות והירקות אנחנו משלמים בארה"ב יותר

למוסף ישראלים באמריקה - ישראלים בחדשות, בחברה ובפוליטיקה, בהיי-טק ובפילנטרופיה

לכל הסיפורים החמים מאמריקה


לעמוד הראשי - כל הכתבות החדשות

עשו לנו like בעמוד הפייסבוק ותתעדכנו כל יום

צילומים: ויקיפדיה

הוסף תגובה חדשה