התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

אמריקה

ביקור בגן עדן (תמונות)
כתב וצילם: טל פרי, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 22.07.2015 17:17
חופשת קיץ בעיירה טלורייד שבמדינת קולורדו: שיחת היום היא החלטתו של טום קרוז להתקפל מהמקום... טל פרי לא מבין אותו

העיר טלורייד במבט מהאוויר

אם אתה חי בגן עדן, או לפחות במקום הנראה דומה, דאגות היומיום עשויות להצטמצם לפרטים הטריוויאליים ביותר.

כך, למשל, הדאגה הבולטת ביותר על סדר יומם של תושבי העיירה טלורייד שבמדינת קולורדו היא אובדנו המתקרב של המגה-סלב המזוהה ביותר עם המקום: טום קרוז.

לפני כמה חודשים הציע קרוז למכירה את האחוזה המפוארת ששימשה אותו כבית נופש מאז 1994. הבית, אותו עיצב קרוז בעצמו, בנוי (כמו בתים רבים באזור) עצי ארז ואבן, חבוי בלב 300 דונם ומוקף חומה המבטיחה פרטיות מוחלטת. לא שקרוז, לפחות על פי עדות המקומיים, דרש לעצמו פרטיות כזו.

"בכל פעם שהגיע לבית, כולם בעיר ידעו", מספרת אישה החיה בטלורייד מזה חמש שנים. "הוא מאוד חברותי ומתערבב בין אנשים. כל אישה איתה חי תקופה הייתה מגיעה איתו לטלורייד, ותמיד היו רואים אותם מסתובבים ברחובות ויושבים במסעדות.

"ניקול (קידמן) הגיעה הרבה, וגם פנלופה (קרוז) וכמובן קייטי (הולמס). אבל בשנים האחרונות הוא כמעט לא ביקר כאן, אז יש הגיון בהחלטה שלו למכור את הבית. מה שכן, זה ייקח זמן. בתים למכירה בסדר הגודל הזה נשארים לרוב בשוק שנה ויותר".

האחוזה של קרוז אכן מוצעת למכירה מסוף 2014, והכוכב דורש עליה לא פחות מ-59 מיליון דולר. מצד שני, נכסים אחרים באזור, גם אם זולים בהרבה, הם עדיין מהיקרים בארצות הברית.

טלורייד, 2500 תושבים בסך הכל, היא אולי לא אבן שואבת ליפים והעשירים בסדר הגודל של אספן למשל (עוד עיירת קיט במדינת קולורדו, ט.פ), אבל היא עדיין אטרקציה מובילה בקרב חובבי חופשות קסומות במרחק נגיעה מהטבע הפראי של הרי הרוקי, תוך שמירה על כל הפינוקים של מלון חמישה כוכבים.

מרכז העיירה מאונטין וילג'

המיליארדרים של השכונה

כמו רוב ערי הנופש, גם טלורייד מוצפת מבקרים בעונות החגים ובעיקר חג המולד וראש השנה. אז האזור מכוסה שלג ומהווה אבן שואבת לאלפי חובבי סקי. עדיין המקום שוקק תיירים גם בעונת הקיץ ואלו מתמוגגים ממזג האוויר הנוח (65-70 מעלות פרנהייט ביום וכ-50 מעלות פרנהייט בלילה באמצע יולי) והנוף הפסטורלי.

העיר נחשבת אבן שואבת לפסטיבלים שונים, מופעי מוזיקה, קולנוע, מדיטציה ויוגה. מצד שני, התענוג לא בא בזול.

קודם כל, ההגעה. בפאתי העיירה אמנם פועל שדה תעופה קטן, אך רוב חברות התעופה הגדולות הפסיקו את הקווים הישירים אליה מטעמי חוסר כדאיות כלכלית. בירת קולורדו, דנבר, נמצאת במרחק 8 שעות נסיעה צפונה. פניקס, בירת אריזונה, נמצאת מרחק נסיעה דומה דרומה.

התוצאה: נהיגה ארוכה, רובה דרך נוף פתוח של שדות וגבעות חשופות.

הפיצוי: מהרגע בו מתחילה העלייה לאזור הרי הרוקי הנוף עוצר נשימה.

נחל חוצה את העיר טלורייד

טלורייד הוקמה בשנות ה 80' של המאה ה-19 כעיירת כורים. מאות יזמים להוטים להתעשר נהרו לאזור, והקימו מכרות כסף שפרנסו את רוב התושבים עד לסוף שנות ה-50 של המאה שעברה, אז החל המעבר ההדרגתי לעיסוק חדש ונוצץ בהרבה: תיירות.

כיום, בפועל, קיימות באזור שתי ערים תאומות המקיימות ביניהן קשר סימביוטי של קח ותן:

מאונטין וילג' הוא האזור היוקרתי והתיירותי, בו ממוקמים בתי המלון המפוארים, מסעדות היוקרה, דירות הנופש להשכרה והבתים הפרטיים המשמשים מיליארדרים בתדירות של פעמיים בשנה (לכל היותר). באזור מאונטין וילג' כמעט כל התושבים ארעיים, אורחים לרגע הנחים מהמולת העיר הגדולה ושבים הביתה. 

כמה זה עולה לנו?

כאמור, המנוחה לא באה בזול. לילה במלון ממוצע (בסטנדרטים של טלורייד) יעלה בין 200 ל-250 דולר לחדר נטול נוף... מצד שני, אפשר לבקש חדר עם 2 מיטות קינג סייז בו יכולים ללון עד 4 אנשים וכך לחלוק בעלות ולהפוך אותה לנסבלת... מצד שלישי, העלות כוללת לינה בלבד.

על כל מצרך אחר, מאוכל ועד חניה (תשכחו מארוחת בוקר והכל כלול), משלמים בנפרד... והרבה. אפילו הסופר המקומי מוכר מצרכים בסיסיים במחירים כמעט כפולים מהמקובל.

התענוג היחיד הבא בחינם הוא הנסיעה בגונדולה, רכבת ההרים המניידת ברצף מאות מבקרים במעלה ובמורד הגבעות. הגונדולה היא הדרך הקלה והיעילה ביותר להגיע לראש ההר ומשם למצוא את שבילי הטיולים המועדפים, וכמובן להגיע ממאונטין וילג' לטלורייד ובחזרה.

טלורייד, כלומר הגלגול המודרני של עיירת הכורים המקורית מהמאה ה-19, היא היפוכה הגמור של שכנתה. אם מאונטין וילג' מעוצבת כגלויה מצועצעת, טלורייד היא הדבר הפסטורלי האמיתי.

טיול בעיר, במיוחד ברחוב קולורדו החוצה אותה לאורכה, היא כמו הליכה בין דפי ספר תמונות בטעם של פעם. גם כאן המסעדות יקרות (כמעט בלתי אפשרי לאכול ארוחה טובה בלי להיפרד מ-35-40 דולר ליחיד כולל טיפ), אבל מעולות בתחומן (במסעדה התאילנדית Siam כמעט בלתי אפשרי להשיג שולחן באמצע השבוע בלי להזמין מראש).

התושבים ידידותיים להפליא, סקרנים ולהוטים לנהל שיחות. ניגוד חריף, אגב, לאספן המהווה אטרקציה לקהל מבקרים דומה, כלומר עשירים חובבי סקי ו/או טיולים בחיק הטבע.

"שנים אני ואשתי היינו נוסעים בכל שנה לאספן לחופשה", חולק מבקר תושב טקסס תוך נסיעה בגונדולה, "ואז גילינו את טלורייד - ומאז אנחנו מגיעים לכאן. האנשים עושים את כל ההבדל. הם כל כך נחמדים ולהוטים לעזור. באספן יסתכלו עליך רק אם יצא לך שם של מי שמחלק טיפים של 100 דולר. לכל השאר עושים טובה אם עונים על שאלה ברחוב".

ריחוף בגונדולה לעיר טלורייד

בגובה 4 ק"מ מעל פני הים

אם הגעת לאזור ברכב פרטי מומלץ לנסוע מרחק 40 דקות נסיעה לאזור המעיינות החמים, שבכל מלון או מרכז תיירות יסבירו איך מגיעים אליו. 17 דולר יעניקו כניסה ליום שלם, ומצד שני על עיסוי מקצועי מפנק משלמים מ-100 דולר ומעלה.

בעלי אמצעים מוגבלים יותר יכולים להסתפק בטיולים רגליים בשבילים מסודרים עם שילוט קפדני בין נופים מרהיבים.

אזהרה הכרחית: האזור שורץ חיות בר שרובן שומרות מרחק (צבאים, סנאים) אך כמה מהן מסוכנות (דובים, חזירי בר ואפילו אריות הרים). לכן מומלץ להצטייד בספריי הגנה המטשטש את הריח האנושי (בכל מלון יספקו אותו), ומומלץ לא לטייל למרחקים ארוכים לבד או קרוב מדי לשעות החשיכה.

שיקול נוסף שחייבים לקחת בחשבון הוא הגובה: העיר ממוקמת בגובה 3,800 מטרים מעל פני הים, ועלייה במעלה ההר מגביהה את הרף ל-4 קילומטרים ומעלה! האוויר הדליל עשוי להוביל לנשימה כבדה ומאומצת בשלושת הימים הראשונים לשהייה במקום, ולכן עדיף להמתין עם הפעילות הפיזית עד שהגוף מסתגל.

בסיכום, טיול לטלורייד הוא אולי לא הבילוי העממי והזול ביותר, אבל כחוויית טבע חד-פעמית ומנוחה אמיתית מהעולם הסואן מעבר להרי הרוקי, היא בהחלט מומלצת.

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה