התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

סלבס

סיפורי ניו יורק (50): פגישה בלתי צפויה עם... מייקל ג'קסון
הטור השבועי של חיים גרינפלד | פורסם: 28.11.2013 08:51
חיים גרינפלד נזכר איך פגש את כוכב הפופ בחוותו בקליפורניה, שעה שליווה את בנו להגשים את חלומו באמצעות באמצעות הסניף הישראלי של Make a Wish

 מונית צהובה בניו יורק

"בואי תראי מונית צהובה אמיתית" – אמרתי ולקחתי את ידה בידי.

ילדתי הקטנה היתה בת 9 וחצי כשנסעה לראשונה לחו"ל.

שהינו בטרמינל ב-JFK בעצירת ביניים בניו יורק, לפני המראתנו ליעדנו הסופי - לוס אנג'לס, לחוות "נברלנד" של מייקל ג'קסון האגדי.

מייקל הזמין לחוותו את אחיה, מעריץ מושבע של מלך הפופ ואת כל המשפחה, באמצעות הסניף הישראלי של Make a Wish.

לכשנשאל בני שבועות ספורים קודם לכן ע"י נציג אגודת החסד הזאת מהי משאלתו, תשובתו הייתה ברורה ומיידית: מייקל ג'קסון. משאלה יומרנית-משהו, שהסיכויים להגשמתה היו מועטים. הארגון הביא זאת לידיעתו.

אבל חלפו רק שבועיים-שלושה ויום אחד התבקשנו להתייצב בבית "משאלת לב" במושב בני ציון שבשרון, להשיג מיידית ויזות לארה"ב לכל המשפחה, ולהתארגן לטיסה ולשהות של שבוע ימים בחוף המערבי.

על התנהגות אנשי "משאלת לב ישראל" ועל התנהלותם מול הילדים החולים ומשפחותיהם ראוי לכתוב טור נפרד, ויהא זה בבחינת עוול להזכירם כבדרך אגב.

כשנחתנו בלוס אנג'לס המתין לנו בשדה זוג מתנדבים מבוגר עם שלט ענק, צבעוני ומושקע. התוודענו בהתרגשות לנציגים של הפקת המשאלה, ואלה הובילו אותנו למגרש המכוניות של חברת ההשכרה.

"קחו איזו מכונית שאתם רוצים" – אמרו – "הכל כבר מסודר ומשולם".

הילדים נכנסו למיצובישי. "לא, לא, מתוקים שלי" – אמרתי – "אנחנו בארה"ב, היכנסו בבקשה לאוטו אמריקאי, הנה שברולט".

היינו כחולמים.

"סעו אחרינו" – אמרה המלווה – "ניקח אתכם למלון".

נסענו ברחובות לוס אנג'לס, עוקבים אחרי הג'יפ של זוג המתנדבים, ותוך 15 דקות כבר חנינו בחניית מלון מפואר בסנטה מוניקה.

הנסיעה לחוות "נברלנד" נקבעה למחרת בבוקר. רצינו לנוח קמעא מהטיסה הארוכה, ונרדמנו. התעוררנו רק בבוקר.

ירדנו ללובי המלון. ארוחת הבוקר, ארוזה כצידה לדרך (שעתיים נסיעה), חולקה לילדי הקבוצה, למדריכי Make a Wish וגם לנו, כשהלוגויים "משאלת לב" בעברית על חולצותינו עוררו סקרנות כללית.

חוות נוורלנד בקליפורניהחוות Neverland

אוטובוס מפואר (עם שירותים!) חיכה בחוץ. מסכי הטלוויזיה מעל המושבים הקרינו נון סטופ קליפים של מייקל, ומקץ נסיעה של שעתיים הגענו לבוד'קה, כמייל לפני החווה. התבקשנו להפקיד למשמורת את מצלמותינו, והאוטובוס המשיך לטפס במעלה הגבעה.

עצים גמדיים, גזומים בצורת בעלי חיים שונים, עיטרו את רחבת החנייה. שלט מוזהב ורב רושם המברך את הבאים בשערה של חוות Neverland קידם את פנינו. השער נפתח לאיטו ומדריכה חיננית מטעם המקום יצאה לקראתנו והציגה את עצמה בפני האורחים.

נכנסנו לחווה. כרי דשא מטופחים קידמו את פנינו. מוסיקה נשמעה, ונדמה היה כאילו היא בוקעת מהקרקע. נראה היה שהחלום לפגוש את מייקל בחוותו החלומית אכן עומד להתרחש.

פסענו נרגשים בעקבות המדריכה, שהצביעה והסבירה על עשרות החיות שהסתובבו בחווה, על הרכבת האדומה שנראתה ברקע ושעוד מעט ניסע בה, ועל המבנים שהחלו להתגלות לעיני הקבוצה.

"זהו בניין המגורים. כאן גר מייקל ג'קסון" – אמרה המדריכה בגאווה נון שלאנטית.

כאן מייקל ג'קסון, בשר ודם, גר.

התקשינו להתיק את עינינו מהמבנה המסוגנן, אך הסיור המשיך והלכנו בעקבותיה לעבר האזור הבנוי של החווה.

הגענו לצריף גדול ונכנסנו פנימה, ולעינינו התגלה גן עדן לילדים, לכל ילדי העולם באשר הם. כל משחקי המחשב המתקדמים ביותר וכל מה שהומצא אי פעם בתחום האינטראקטיבי עמד לרשות הילדים. ניגשתי למכונה מזדמנת שבלחיצת כפתור פלאית הנפיקה מדבקות עם תמונת כור מחצבתי - האמפייר סטייט בילדינג, וכן מדבקות עם תמונותיי שלי.

הילדה ציירה בשניות ספורות את דיוקנה (עוד נשוב אל הדיוקן הזה) על מכונה נוספת.

קולות צהלה מתוקים מילאו את הצריף.

מייקל ג'קסוןיצאתי החוצה. יום קיץ של יולי ועם זאת נעים ומסביר פנים. חיפשתי את המילה ולא התקשיתי למצוא אותה: תענוג. תענוג צרוף, מרגש, ששיאו טרם הגיע.

התיישבתי על ספסל מחוץ לצריף וסקרתי את סביבתו. בריכות דגים קטנות, שבילי אבן, הרבה עצים וירק, וביתו של בעל הבית ברקע.

ואז ראיתי אותו. לא היה ספק בכך. זה הוא.

מייקל ג'קסון האחד והיחיד בכבודו ובעצמו התקרב לצריף, ידו אוחזת בידו הקטנה של בנו הבלונדי (אז בן 5). איש מלבדי טרם הבחין בו. לבוש בחולצת משי אדומה ולראשו כובע שחור.

המשך בשבוע הבא.

 

 

חיים גרינפלדחיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול. בשנת 2011 פירסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית: "חיים בכיוון אחד" / Life On A One Way Lane
צרו קשר עם חיים גרינפלד ולרכישת ספרו בעברית

 

 

עוד מסיפורי ניו יורק של חיים גרינפלד:

מויש'ה וקובי נעלמו, הנמל חי ובועט... הישראלים שעלו לגדולה ב'ביג אפל' כבר לא עונים לטלפונים, אבל בדרך לברוקלין גילה חיים גרינפלד את PIER 17 והתאהב

בחזרה ל-Ground Zero... התאומים היו הרבה יותר משני מגדלים". חיים גרינפלד חושב על כל אלה שאותו בוקר ארור, ב-11 בספטמבר 2001, היה האחרון שלהם. טור זיכרון בלי אף מילה על פוליטיקה

היזהרו מחיקויים
... היא תוססת וצבעונית, מהווה פנינה תיירותית ומציעה חוויה אינטנסיבית במיוחד. ביקור בצ'יינהטאון הוא בגדר חובה. חיים גרינפלד מסביר מדוע
 

למוסף ישראלים באמריקה
 

למוסף סגנון חיים - בריאות, צרכנות, יחסים, רוחניות, הורות, על השולחן
 

לעמוד הראשי

עשו לנו like בעמוד הפייסבוק ותתעדכנו כל יום
 

צילום ג'קסון: Georges Biard; חוות נוורלנד: John Wiley / ויקיפדיה; צילום המונית: חיים גרינפלד
 

הוסף תגובה חדשה