התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

טור העורך / מאת: מאיר דורון

מעודכן: מחיר הדמים ששילמו הישראלים בארצות הברית במבצע "צוק איתן"
מאת: מאיר דורון, העורך הראשי | פורסם: 23.07.2014 02:35
בין הרוגי המערכה בעזה שני ישראלים-אמריקנים ששירתו בגולני כחיילים בודדים. שון מהאי סאות' פדרה שבמפרץ מכסיקו, ומקס מהפרבר המערבי של לוס אנג'לס

מקס שטיינברג ז"ל

מקס שטיינברג ז"ל (למעלה) וניסים שון כרמלי ז"ל (למטה מימין)

ניסים שון כרמלי ז"ל

 

ככל שהדבר נשמע קלישאה: הם הותירו הכל מאחוריהם - משפחה, חברים, חיים נוחים. שעה שחבריהם למדו בקולג' או החלו לבנות קריירות, הם בחרו לעלות לישראל, התגייסו לצה"ל ושילמו את המחיר הכבד מכל.

ניסים שון כרמלי ומקס שטיינברג נתנו את חייהם על הגנת מדינת ישראל. הם מחיר הדמים ששילמו הישראלים בארה"ב במבצע "צוק איתן". שניהם לוחמי חטיבת גולני, שנעו בחוד החנית של כוחות צה"ל הפועלים קרקעית בעזה. שניהם צוותו לנגמ"ש אחד שהותקף וחוסל במהלך הקרבות בשכונת שג'אעיה.

שון, בן 21 במותו, נולד וגדל בסאות' פדרה איילנד (South Padre Island), שבדרום טקסס ארה"ב - אי תיירותי מקסים במפרץ מקסיקו, שבו בנו הוריו, אלון ודליה, שהגיעו מישראל לפני למעלה מ-0 שנה, עסק תיירותי.

מעט היהודים והישראלים שחיים שם מכירים את שון ומשפחתו היטב. אלון היה אחד מיוזמי הקמת בית הכנסת ראשון במקום ואף רכש עבורו את ספר התורה הראשון. כולם מדברים באי על משפחת ערכית, שאמנם באה לעשות כסף באמריקה אבל הטמיעה בילדיה את אהבת ישראל והיהדות. ההורים גם הקפידו שלשון תמיד יהיו חברים ישראלים והם חיברו אותו עם בני גילו בעמק ריו גרנדה הסמוך, שם גם למד בבי"ס יסודי ובחטיבת ביניים.

שון עלה לארץ בגיל 16, בעידוד הוריו ובעקבות שתי אחיותיו הגדולות, גל ואור, שהוריו קנו עבורם דירה ברעננה. הוא סיים את תיכון אוסטרובסקי ברעננה, ולמרות שיכול היה לחזור הביתה שון החליט לדחות את לימודיו באוניברסיטת טקסס לטובת שירות צבאי בגולני. עד שהגיע מועד גיוסו, שון הספיק לשהות זמן מה בישיבה בירושלים.

הרב אשר הכט, מנהל בית חב"ד בעמק ריו גרנדה, שמכיר את שון מילדותו כשהיה משתתף בקייטנות חב"ד, סיפר באתר חב"ד על פגישתו האחרונה עם שון, זמן קצר לפני גיוסו: "נפגשנו איתו, אשתי ואני, בעיר העתיקה בירושלים, בישיבה שבה הוא למד, והוא סיפר לנו עד כמה הוא נרגש ושמח שהוא מסוגל להקדיש את הזמן החשוב הזה בחייו לתורה, בתקווה שזה יפתח עבורו אופקים חדשים ויתן לו את הפרספקטיבה הנכונה לפני שיתחיל את השירות הצבאי שלו וישפיע על חייו כיהודי גאה".

חבריו, שעלו איתו מטקסס, סיפרו שזה לא היה קל להגיע לבד לארץ זרה, אבל הם עשו זאת כדי להתגייס. שון יכול היה להתחמק בקלות מהמשימה. הוא היה פצוע בקרסולו. אבל הוא התעקש להכנס עם החבר'ה.

באקט מרגש שיזמו אוהדי מכבי חיפה, כ-20,000 בני אדם, שרובם כלל לא הכירו את שון, ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין בחיפה. אחת ההלוויות הגדולות ביותר בתולדות המדינה, שלא לאח"מים, הפכה למפגן תמיכה במוסד 'החייל הבודד', אחת הדרכים שבאמצעותם קושרת מדינת ישראל את ישראלי ויהודי העולם לקשר שלא ניתן לניתוק.

מקס שטיינברג ז"למקס, בן 24 במותו, נולד וחי בוודלנד הילס - פרבר מערבי אמיד של לוס אנג'לס, שבו ריכוז עצום של ישראלים ויהודים אמריקנים, שישראל תמיד בליבם. לאחר שסיים תיכון, הוא המשיך לפירס קולג'. לאחר לימודיו, בעוד חבריו מחפשים עבודה וחברות ולאחר שהשתתף (יחד עם שני אחיו) בטיול של פרויקט "תגלית" וביקר לראשונה בחייו בישראל, מקס חזר מוקסם מהארץ ומאפשרויותיה - החליט לעשות עלייה ולהתגייס לצה"ל. משפחתו וחבריו עודדו את החלטתו.

מקס החליף את הבית המרווח בלוס אנג'לס בדירה קטנה בבאר שבע, ואת השפה אנגלית בעברית שלא כל כך שלט בה אך למד במהירות. בדצמבר 2012 התנדב לחטיבת גולני, שם שירת כקלע. "הוא היה שרוף על הצבא", סיפרו עליו חברים.

מספר שעות לפני שהוריו של מקס, אווי וסטיוארט שטיינברג, המריאו להלוויית בנם בישראל - שיהיה ביקורם הראשון בארץ, ערכו חבריהם וחבריו של מקס בלוס אנג'לס טקס פרידה ממנו, בו דיברו בשבחו  והדליקו נרות לזכרו.

אווי וסטיוארט, המומים וכואבים מגודל האסון, שקלו להביא את בנם למנוחות באל.איי, אך החליט לבסוף לקברו בירושלים. שם, הם מאמינים, יזכה לכבוד המגיע לו. גם הלוויתו של מקס, כמו זו של שון, צפויה להיות מפגן ניחומים ואהדה ענק למוסד 'החיילים הבודדים', המגיעים מחו"ל ומתנדבים לשרת בצה"ל.

גם שון, גם מקס, דיברו בחייהם על ערכי אהבת ישראל שקיבלו בבתיהם, מילדותם. שניהם הרגישו שהגיוס לצה"ל הוא מה שיחבר אותם להווייה השלמה שלהם. גם אם שניהם לא תיכננו בהכרח להמשיך את חייהם בישראל לאחר הצבא, הם האמינו שהשירות הצבאי יהיה תרומתם למדינה שהפכה לביתם הראשון.

יהי זכרם וזכר שאר חיילי ישראל שנהרגו במערכה בעזה - ברוך.

לכל טורי העורך הראשי מאיר דורון

צילומים: פייסבוק

הוסף תגובה חדשה