התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - הייטק

מדענית ישראלית-אמריקנית זכתה ב"פרס נובל של המחשוּב"
מאת: אייל שמיר | פורסם: 15.03.2013 01:42
הכל התחיל ב-1980 כשפרופ' שפי גולדווסר, שלמדה באוניברסיטת ברקלי, השתעשעה עם חבר איטלקי איך לשחק משחק פוקר מאובטח בטלפון. זה נמשך במומחיות בהצפנה

פרופסור שפי גולדווסר

גאווה ישראלית: פרס "טיורינג" נחשב לפרס המדעי היוקרתי ביותר בעולם בתחום מדעי המחשב, המכונה גם "פרס נובל של המחשוב" - ופרופסור שפי גולדווסר (55) (בתצלום למעלה) תהיה הישראלית הראשונה שתזכה בו, בטקס מפואר שיתקיים ב-15 ביוני בסן פרנסיסקו. מאז שהפרס החל להינתן ב-1966, זכו בו רק 2 נשים, ו-4 ישראלים.

יחד עם פרופסור איטלקי, ששותף עמה בפרס, פיתחה גולדווסר מנגנונים חדשים להצפנת מידע ואבטחתו - פיתוח שיש לו שימושים רבים בעולמנו הסלולארי. סכום הפרס: רבע-מיליון $.

בהודעה על הענקת הפרס, נאמר כי גולדווסר ושותפה "ביצעו מהפכה בתחום מדע הקריפטוגרפיה" (הצפנה) ופיתחו סטנדרט חדש לעסקאות מאובטחות באינטרנט.

(הפרס נקרא על שם המתמטיקאי הבריטי, אלן טיורינג, שהמציא את רעיון המחשב ועזר לבעלות הברית לפצח את צופן מכונת ההצפנה של הנאצים - האניגמה, במלחמת העולם השנייה).

גולדווסר, שמכהנת הן כפרופסור להנדסת חשמל ב"מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס" (MIT) והן כפרופסור למתימטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות, קיבלה את ההודעה על זכייתה כשהיא בבוסטון, שם היא עובדת עכשיו במעבדה ליצירת אינטליגנציה מלאכותית.

היא סיפרה לאתר המכון הטכנולוגי כיצד החלה העבודה שהביאה לה את הפרס היוקרתי:

הכל התחיל ב-1980 כהשתעשעות של שני סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת ברקלי שבצפון קליפורניה. שפי והחבר, לימים פרופסור סילביו מיקאלי האיטלקי, ביקשו לשחק משחק פוקר מאובטח בטלפון.

"עבודתנו היתה מאוד לא רגילה אותו זמן. היינו סטודנטים ונתנו לדמיון שלנו להשתולל", סיפרה. הם הגו תכנית ייחודית להצפנה ותוך כדי לימודים החלו להתמחות בפתרון בעיות מסובכות בהרבה.

 

חברה ב"אקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב"

גולדווסר נולדה בשם שפרירה גולדווסר להורים ישראלים שחיו בניו יורק. היא למדה באוניברסיטת "קרנגי מלון" בפנסילבניה, ועשתה תארים שני ושלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-1983 הצטרפה ל-MIT, ו-10 שנים אחר כך הצטרפה כפרופסור מן המניין לסגל המחלקה למדעי המחשב ולמתימטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. כל הפעילות הזו, בין ישראל לארה"ב, אינה מפריעה לה להיות אם לשניים, ועבודתה בבוסטון מהווה גם במידה רבה נציגות מדעית ישראלית בקו החזית של חקר הבינה המלאכותית.

בקריירה שלה זכתה שפי בפרסים רבים, ומאז 2004 היא חברה ב"אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית" - הגוף המדעי העליון בארה"ב.

אבל "פרס טיורינג" הוא כמובן גולת הכותרת, וגולדווסר לא הסתירה את התרגשותה מעמיתיה. "אני מאוד מתרגשת", היא הודתה.

עוד גאוות ישראליות:

חוקר הגנטיקה ד"ר אורי לזרסון נבחר למדען הישראלי-אמריקני הסקסי ביותר

עמית אבנר (26), היזם הישראלי-אמריקני הצעיר המבטיח ביותר בעולם

מתמטיקאית ישראלית-אמריקאית מאוניברסיטת קולומביה זכתה ב"פרס הגאונות" האמריקני

עומר הורוביץ בא לברקלי למוד מתימטיקה ונשאר בשביל הטכנולוגיה

לעמוד הראשי

ללוח הפתוח
 

צילום: מכון וייצמן למדע / ויקיפדיה

הוסף תגובה חדשה