התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

בעולם

הפצצה ממוקדת או מלחמה גרעינית
מאת: שגריר (בדימוס) יורם אטינגר | פורסם: 24.05.2015 19:26
דמיינו לעצמכם הפצצה של מתקני גרעין באיראן מבסיסי ארה"ב בקטאר, בחריין, סעודיה, או מנושאות המטוסים האמריקניות במפרץ הפרסי. תסריט לא בידיוני בכלל


צילום אוויר של ניסוי אטומי (של צבא ארצות הברית במדבר נבאדה)צילום אוויר נדיר של ניסוי אטומי (של צבא ארצות הברית במדבר נבאדה)

הנשיא אובמה טועה, או מטעה, כאשר טוען שיש רק שתי אפשרויות למגעים עם איראןמשא ומתן או מלחמה.

איום בהפצצה ממוקדת של מתקני גרעין באיראן – ללא מעורבות כוחות קרקע - זו לא מלחמה, אלא אופציה מרתיעה העשויה למתן את האייתולות.

אופציה זו - מימוש האיום (מול איראן קונבנציונלית שאיננה מסוגלת להתמודד מול ארה"ב), פעם או מספר פעמים, מבסיסי ארה"ב בקטאר, בחריין, סעודיה, עומאן, או מנושאות המטוסים האמריקניות באוקיינוס ההודי ובמפרץ הפרסי – תשתק את תכנית הגרעין האיראנית אחת ולתמיד ותקדם שינוי משטר באיראן.

תקדימים מוכיחים שיש הרבה אופציות צבאיות שאינן מלחמה, ואף קריטיות למניעת מלחמה. לעומת זאת, הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם משטר פורע-חוק, מגבירה את תיאבונו, שוחקת את תדמית ההרתעה של ארה"ב, ודווקא מוסיפה שמן למדורת המלחמה.

לדוגמא: ב-19 לדצמבר 2003 הודיע קדאפי על התמתנות היסטורית - פירוק מרצון של תשתיות הגרעין, הנשק הכימי וטילים בליסטיים בלוב. ההחלטה הדרמטית באה בתגובה לאופציה צבאית אמריקאית - קדאפי חשש מגורל דומה לזה שנגזר על סדאם חוסיין ב-13 לדצמבר 2003.

באותה שנה, גם האייתולות הישעו את תכנית הגרעין האיראנית מחשש לפעולה צבאית אמריקאית. אבל, התכנית חודשה, הורחבה והואצה, כאשר הובהר לאייתולות שנשיא ארה"ב אימץ את הודעת מזכיר המדינה דאז, קולין פאואל, בעקבות ביקור בדמשק, כשאמר: "אופציה צבאית נגד סוריה איננה על השולחן".

ועוד דוגמא היסטורית: ב-20 ליולי 1988, לאחר 8 שנות מלחמה, הסכים האייתולה חומייני להפסקת אש עם עיראק ולנסיגה מכל שטח כבוש בעיראק, כתוצאה מהפצצה אמריקאית ממוקדת של מיתקני ביטחון חיוניים באיראן והפלת מטוס אזרחי איראני על 290 נוסעיו. חומייני חשש מהרחבת ההפצצות והפלת משטרו.

אבל לעומת זאת, ב-25 ליולי 1990, שבוע לפני פלישת עיראק לכוויית, הסיר מזכיר המדינה, ג'ים בייקר, את האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם עיראק, ובכך סלל את הדרך לפריקת-עול אלימה של סדאם חוסיין, שהביאה לשתי מלחמות המפרץ, ב-1991 וב-2003. בייקר הינחה את שגרירת ארה"ב לבגדד להבטיח לסדאם ש"ארה"ב איננה צד בסכסוכים בין-ערביים כגון סכסוך הגבולות בין עיראק לכווית".

ב-2015 מתעלם אובמה, כמו בייקר ב-1990, מכרסום דרסטי בתדמית ההרתעה של ארה"ב ומאופיו המגלומני, אלים, איסלאמי-קיצוני, טרוריסטי, חתרני, אכזרי, דו-פרצופי, מיפר הסכמים שיטתי, אנטי-אמריקאי ואפוקליפטי של משטר האייתולות פורע-החוק, שאינו נרתע – אלא מתעודד - ממאזן אימה גרעיני, ומשוכנע שארה"ב תתמיד בנסיגה, ויתורים ופיוסים.   

הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ עם האייתולות דומה להחלטת מפקד משטרה להורות לשוטריו להידבר עם פושעים ולא לשאת אקדחים, טיזרים, גז מדמיע וכדורי גומי,  אך לצפות להרתעה ולהורדת סף האלימות.

הסרת האופציה הצבאית משולחן המו"מ בין המעצמות לאיראן מלמדת על אי-הפקת לקחים, וחזרה על שגיאות העבר.

שוט איום האופציה הצבאית במהלך המו"מ עם האייתולות, עשוי היה דווקא להיות מכשיר יעיל והומניטארי למניעת מלחמת עולם גרעינית, העלולה לפרוץ אם האופציה הצבאית לא תוחזר לשולחן המו"מ.

יורם אטינגר מגיש בארה"ב הרצאות בנושאי יחסי ישראל-ארה"ב, דמוגרפיה ערבית-יהודית, העניין הפלסטיני והמזרח התיכון. לתיאום הרצאות כיתבו אל: [email protected]

לכל הכתבות החדשות

צילומי מסך: atomcentral / יו טיוב

הוסף תגובה חדשה