התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראל

מי צריך הסכם ביניים ישראלי-פלשתיני החתום על קרח
מאת: שגריר (בדימוס) יורם אטינגר | פורסם: 25.08.2013 21:22
בעוד העולם הערבי על סף צונאמי, פתחה ישראל בחשאי את המו"מ עם הפלשתינים עם מוכנות לסגת בשלבים מרכסי יהודה ושומרון ולקבל הסכם ביניים זמני ובלתי-מוחשי

צונאמי ערבי ממצרים ועד לבנון, מצפון אפריקה ועד מדינות המפרץצונאמי ערבי ממצרים ועד לבנון, מצפון אפריקה ועד מדינות המפרץ

 

המזה"ת בוער, חושף ערוות משטרים והסכמים בין-ערביים, מחריף חוסר-וודאות וחוסר-יציבות והופך את הגבולות של ישראל עם מצרים וסוריה למסוכנים יותר, אך ממשלת ישראל חותרת במרץ להסכם ביניים שיקצץ את כנפיה בשכונה הבוגדנית והאלימה בעולם.

מעצבי מדיניות ודעת קהל מתייחסים לכאוס ברחוב הערבי כ"אביב ערבי" וכהזדמנות לקידום השלום והדמוקרטיה. אבל, תוניסיה, לוב, תימן, עיראק, סוריה, ירדן ומצרים ממחישות שהאזור מתנסה ב"צונאמי ערבי" המתסיס מלחמות, טרור ודיקטטורה; ללא שום קשר לעניין הפלשתיני.

יו"ר וועדת החוץ של בית המחוקקים הרוסי, אלכסיי פושקוב, אמר ב-4 ליולי 2013: "ההתרחשויות במצרים מבהירות שמה שקרוי 'האביב הערבי' אינו מוביל לדמוקרטיה אלא לתוהו ובוהו... אפשר לראות זאת במצרים, לוב, סוריה ועיראק... ההתפתחויות במצרים מעידות שאין מעבר מהיר ומתון מדיקטטורה לדמוקרטיה.  מעבר כזה לא יכול להתרחש במדינות ערב".

היומון הסינגפורי, Today, טען ב-13 למאי: "הקסם של 'האביב הערבי' פינה דרכו ל'חורף ערבי' בלתי-נסבל.... בעקבות חילופי השלטון בתוניסיה, מצרים, לוב ותימן, מלחמת האזרחים הברוטלית בסוריה והידרדרות המצב בבחריין, סודן, ירדן ועיראק... המזרח התיכון [מתפרק].... ['החורף הערבי'] מעורר ספקות לגבי עתידן של מדינות-לאום ערביות".

אמיר טהארי, בעל טור ביומון הסעודי רב ההשפעה, "אשארק אל אווסאט", כתב ב-5 ליולי 2013: "ההפיכה נגד משטר 'האחים המוסלמים' במצרים מרמזת על 'קיץ צבאי' עתיר כאוס.... 'האביב הערבי' יצר תקווה לשינוי משטר על ידי בחירות... אבל המון הוא מפלצת הפכפכה המנוצלת על ידי יצורים אפלים.... ההפיכה הצבאית נגד 'האחים המוסלמים' הסיגה את מצרים ל-1952 כאשר נאצר הקים את הדיקטטורה הצבאית".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ומזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי: מי צריך להחזיר את הפלסטינים לסדר היום הציבורי?ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ומזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי: מי צריך להחזיר את הפלסטינים לסדר היום הציבורי?

 

ציר מרכזי ב"צונאמי הערבי" - ומכשול קריטי לשלום בין-ערבי ובין ישראל לערבים - הוא האסלאם, המהווה את המכנה המשותף היחיד במזרח התיכון הערבי. 

מאז המאה השביעית האסלאם הוא רודני, מדכא זכויות הפרט, תובע התמסרות מוחלטת, בלתי סובלני ואלים כלפי מוסלמים (במיוחד) ו"כופרים". לכן, משטרים מוסלמים רואים בחופש הדת, הביטוי וההתאגדות איומים קטלניים.

האסלאם טוען לעליונות-מונחית-הבטחה-אלוהית על פני "כופרים" נוצרים ויהודים שנידונו להיות "דהימי" (מעמד נחות כתוצאה מכניעה) או מושמדים. האסלאם רואה במזרח התיכון חלק מ"בית האסלאם", ולכן לא הסכים אף פעם לריבונות לא-מוסלמית במזרח התיכון, כפי שמעיד גם החינוך לשנאה ברשות הפלשתינית, הקורא לעקירת (ולא רק להקטנת) המדינה היהודית.

היעד האסטרטגי של האסלאם הוא להשתלט על "בית הכופר" באמצעי שלום או מלחמה וטרור. מכאן  שאסלאם ודמוקרטיה, כמו אסלאם ודו-קיום בשלום, מהווים אוקסימורון (דבר והיפוכו).

המזרח התיכון של 2013 מבטא 1,400 שנות כאוס, תזזיות, בוגדנות וחוסר סובלנות אלימה בין-אסלאמיים, ולכן אינו מעניק אפשרות קיום לישראל, שרוחבה 15-25 ק"מ ונשלטת על ידי רכסי יו"ש, שהם - ולא גושי ההתנחלויות, כוח או ערבויות של ארה"ב, או סיוע ביטחוני נדיב - מהווים את ערובת הביטחון של ישראל.

המזרח התיכון של 2013 מדגיש 1,400 שנות היעדר שלום כולל בין-ערבי; ומשטרים, מדיניות והסכמים בעלי תוחלת-חיים זמנית.

ישראל  מתעלמת מתזזיות המזרח התיכון ונחושה לסגת בשלבים מרכסי יו"ש המוחשיים - שהם ערש ההיסטוריה היהודית ו"רמת הגולן" של 80% מתשתיות ישראל - ולקבל הסכם ביניים זמני ובלתי-מוחשי במזרח התיכון הידוע בהסכמיו החתומים על קרח. 

 

יורם אטינגר מגיש בארה"ב הרצאות בנושאי יחסי ישראל-ארה"ב, דמוגרפיה ערבית-יהודית, העניין הפלסטיני והמזרח התיכון. לפרטים הקישו כאן
 

 

ראש השב"כ: 60% מהאסירים הביטחוניים שמשוחררים שבים לטרור מבצעי... השגריר בדימוס יורם אטינגר בוחן את השאלה, האם שחרור טרוריסטים הוא שמן או מים למדורת הטרור
 

לכל הסיפורים החמים והפרשנויות מישראל

 

כל הסיפורים החמים על ישראלים בארצות הברית: ישראלים באמריקה בחדשות, בעסקים, בחברה, בפוליטיקה, בפילנטרופיה
 

לעמוד הראשי

צילומי מסך: Dael Toure / ABCNews / יו טיוב

הוסף תגובה חדשה