התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראל

נשיא המדינה: מועדון של גברים אשכנזים מבוגרים
מאת: ד"ר עופר קניג | פורסם: 07.02.2014 19:51
המירוץ לנשיאות המדינה יוצא לדרך וד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סוקר את הרקע ווהפרופיל של המועמדים ושל המנצחים

המזכירה והלשכה מחכים לנשיא המדינה הבאהמזכירה והלשכה מחכים לנשיא המדינה הבא... מי הוא יהיה?


מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד היו גברים ממוצא אשכנזי בני 60 ומעלה. ד"ר עופר קניג סוקר את הרקע והדמוגרפיקה של המועמדים ושל המנצחים בהתמודדויות לנשיאות המדינה. אף על פי שתפקיד נשיא מדינת ישראל הוא ייצוגי במהותו וסמכויותיו אינן רבות, כל נשיאי המדינה, למעט אחד, היו 'פוליטיים'

מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד היו גברים ממוצא אשכנזי בני 60 ומעלה. ד"ר עופר קניג סוקר את הרקע והדמוגרפיקה של המועמדים ושל המנצחים

לאחרונה הכריז זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, על כוונתו להתמודד לתפקיד נשיא המדינה. התמודדותו של אדם מחוץ לשדה הפוליטי עשויה להפתיע, אך היא אינה תקדים. מבחינות אחרות מאפייניו של שכטמן דווקא כלל אינם חריגים. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו גברים ממוצא אשכנזי בני שישים ומעלה. מאמר זה סוקר את הרקע ואת התכונות הדמוגרפיות (מגדר, מוצא עדתי וגיל) של המועמדים ושל המנצחים בהתמודדויות לנשיאוּת המדינה.

אף על פי שתפקיד נשיא מדינת ישראל הוא ייצוגי במהותו וסמכויותיו אינן רבות, כל נשיאי המדינה, למעט אחד, היו דמויות שהגיעו מהזירה הפוליטית. יש המוצאים בכך טעם לפגם: כיוון שנשיא המדינה אמור להיות תפקיד מאחֵד שעומד מעל הפוליטיקה היום-יומית, עדיף כי ייבחר אדם שיהיה מקובל על שכבות רחבות ככל הניתן, ולא כזה ה"צבוּע" בגוונים של מפלגה זו או אחרת.

יתרה מזאת, היות שהגוף הבוחר את נשיא המדינה הוא 120 חברי הכנסת, הליך הבחירה אינו מנותק מהפוליטיקה המפלגתית, ולעתים המירוץ לתפקיד הופך מתוח ולעומתי במקום שיישא אופי מכובד ומלכד. בחינת התמודדויות העבר מעלה כי לרוב התמיכה במועמד זה או אחר הוכתבה לפי קווים מפלגתיים או קואליציוניים. עם זאת, כיוון שהליך הבחירה הוא חשאי היו מיקרים שבהם ניתן לחברי הכנסת חופש הצבעה, וגם במקרים שלא הוכרז על כך פורמלית, היו חריגות מהקווים המפלגתיים.

לעומת זאת, יש הטוענים כי אין שום פסול בעובדה שהמועמדים לנשיאוּת מגיעים מהזירה הפוליטית. זה אך טבעי שהזירות הציבוריות המרכזיות – הכנסת והממשלה – יספקו את מאגר המועמדים הגדול ביותר. מלבד זאת, הניסיון ההיסטורי מלמד כי מרגע שנכנס הנשיא הנבחר לתפקידו, הוא נוטה להשיל מעליו את זיקתו המפלגתית ולנהוג ללא משוא פנים.

בשנים 1949–2007 התמודדו 19 אישים על תפקיד הנשיא. 15 מועמדים הגיעו מהזירה הפוליטית: חברי כנסת מכהנים, חברי כנסת לשעבר או פעילים בזירות אחרות.

רק 4 מועמדים לתפקיד הגיעו מחוץ לזירה הפוליטית:

* הראשון היה יוסף קלוזנר שהתמודד ב-1948 מול חיים ויצמן. קלוזנר, שנתמך על ידי תנועת החֵרות, היה היסטוריון וחוקר ספרות וממקימי האוניברסיטה העברית בירושלים.

* שני מועמדים לא פוליטיים התמודדו זה מול זה בבחירות של 1973: המדען פרופ' אפרים קציר היה מועמד מפלגת השלטון, בעוד שפרופ' אפרים אלימלך-אורבך, פילוסוף וחוקר יהדות, היה מועמד מטעם גח"ל והמפד"ל. קציר גבר על אורבך ונבחר לתפקיד הנשיא. הוא היחיד מבין 9 נשיאי המדינה שהגיע מחוץ לזירה הפוליטית.

* בבחירות 1978 קידם מנחם בגין – אז כבר ראש ממשלה – את מועמדותו של פרופ' יצחק שווה לתפקיד. שווה, פיזקאי גרעין, היה דמות אלמונית כמעט, והצגת מועמדותו לתפקיד הנשיא עוררה אי-נוחות בקרב רבים מחברי הכנסת, גם בשורות הליכוד. כ-3 שבועות לפני מועד הבחירות הסיר שווה את מועמדותו.

* 5 שנים לאחר מכן, ב-1983, היה זה פרופ' מנחם אֵלון, היסטוריון ידוע, חוקר משפט עברי ושופט מכהן בבית המשפט העליון, שהתמודד מטעם הקואליציה על תפקיד הנשיא. הוא הפסיד בבחירות צמודות ומתוחות למועמד האופוזיציה חיים הרצוג. מועמדותו של אֵלון הייתה הפעם האחרונה שבה התמודד לתפקיד מועמד מחוץ לזירה הפוליטית.

מועמדותו של שכטמן, אם אכן תתממש, עשויה אפוא להיתפס כחידוש מרענן. מעניין לציין גם שבדומה ל-4 המועמדים הלא-פוליטיים, גם הפעם מדובר באיש אקדמיה. הזירה האקדמית, משמשת אפוא כמאגר השני בחשיבותו של מועמדים לתפקיד הנשיא, לאחר הזירה הפוליטית.

***

ניתוח המאפיינים הדמוגרפיים של 19 המועמדים ושל תשעת המנצחים מלמד שמרביתם חולקים תכונות משותפות: גברים, אשכנזים ומעל גיל 60.

מהבחינה המגדרית, לא רק שכל 9 הנשיאים עד כה היו מהמין הגברי, מועמדותהּ של קולט אביטל ב-2007 היה המקרה היחיד שבו התמודדה אישה לתפקיד הנשיאה.

שני נשיאים בלבד  – יצחק נבון ומשה קצב – הם ממוצא ספרדי, בעוד השאר הם ממוצא אשכנזי. אם נרחיב את המבט לאוכלוסיית המועמדים, נגלה עוד מועמד אחד בלבד ממוצא מזרחי – ח"כ שאול עמור, שהיה מועמד הליכוד בבחירות של 1998.

הגיל הממוצע שבו נבחרו אישים לתפקיד הנשיא הוא כ-67. הגיל הממוצע של כלל המועמדים נמוך אך במעט ועומד על כ-66. שלושה נשיאים בלבד נכנסו לתפקידם בגיל צעיר מ-60: משה קצב (54), אפרים קציר (57) ויצחק נבון (57).

מאפייניהם של המועמדים* לתפקיד הנשיא ושל הנשיאים הנבחרים**

* המועמדים (לפי סדר כרונולוגי): חיים ויצמן, יוסף קלוזנר, יצחק בן-צבי, יצחק גרינבוים, מרדכי נורוק, פרץ ברנשטיין, זלמן שזר, אפרים אלימלך אורבך, אפרים קציר, יצחק נבון, מנחם אלון, חיים הרצוג, עזר ויצמן, דב שילנסקי, שאול עמור, שמעון פרס, משה קצב, קולט אביטל וראובן ריבלין.

** המנצחים: חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, יצחק נבון, חיים הרצוג, עזר ויצמן, משה קצב, שמעון פרס.
ניתן להיווכח אפוא שמועמדותו של דן שכטמן חריגה מבחינת הרקע הלא-פוליטי של האיש, אך אינה יוצאת דופן בשאר המאפיינים המשותפים למרבית המועמדים.

כמה שמות נוספים הוזכרו עד כה בכלי התקשורת כמועמדים אפשריים בבחירות הקרבות: ח"כ לשעבר דליה איציק; ח"כ בנימין בן-אליעזר (מפלגת העבודה); השר לשעבר דוד לוי; ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד); השר סילבן שלום (ליכוד); השר לשעבר ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. כולם פוליטיקאים בעבר או בהווה. עובדה זו מדגישה את מרכזיותה של הזירה הפוליטית כמאגר הראשי של מתמודדים לתפקיד הנשיא.

 

ד"ר עופר קניגד"ר עופר קניג הוא ראש ענף חקר מפלגות בפרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכן מנהל הידע במכון. תחום המחקר העיקרי שלו הוא פוליטיקה השוואתית ובייחוד בנושאים אלו: מפלגות, פוליטיקה ישראלית, בחירת מועמדים ומנהיגים, שיטות בחירה ושינוי חוקתי. המאמר באדיבות "המכון הישראלי לדמוקרטיה"

עקצו בלוס אנג'לס וברחו לישראל... ה-FBI הוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד 2 סוחרי אלקטרוניקה ישראלים-אמריקנים, הנאשמים בהונאת 3 בנקים, מהם משכו במשך 4 שנים אשראי של 38 מיליון דולר, שלא הוחזר

אוניברסיטת ניו יורק לחצה - והחוק שאיים להחרים אקדמאים מחרימי-ישראל נבלם... השמחה היתה מוקדמת: החוק שנועד למנוע מימון מאוניברסיטאות התומכות בחרמות על ישראל נבלם בבית הנבחרים. איך זה קרה?

כמה שווה סטנלי פישר?... לקראת כניסתו לתפקיד סגן יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, נגיד בנק ישראל לשעבר חשף את חשבונותיו האישיים ומתברר שעשה הון שיהפוך אותו לאחד מבכירי הבנק הפדרלי העשירים ביותר

האשמה: ישראלי-אמריקני מניו יורק התחזה לסוכן מוסד והוציא במרמה מיהלומנית קשישה 20 מיליון $... בנותיה של אמילי מרטין, יהלומנית עשירה ממנהטן, תובעים את יהודה צדוק שהתחזה בפני אימן הקשישה כאודי גפן, אחד מ-5 סוכני המוסד הבכירים, ו'סידר' לה עסקות

למוסף ישראלים באמריקה - ישראלים בחדשות, בחברה ובפוליטיקה, בהיי-טק ובפילנטרופיה

לכל הסיפורים החמים מאמריקה

למוסף סגנון חיים - בריאות, מחקרים חדשים שימושיים, תזונה ודיאטה, צרכנות, יחסים, רוחניות, הורות ועוד

לעמוד הראשי - כל הכתבות החדשות

עשו לנו like בעמוד הפייסבוק ותתעדכנו כל יום

צילום: David Shankbone / ויקיפדיה

הוסף תגובה חדשה