התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראל

האם העניין הפלשתיני הוא באמת שורש הסכסוך הערבי-ישראלי?

מאת: שגריר (בדימוס) יורם אטינגר | פורסם: 27.01.2015 22:36
בניגוד להנחת היסוד של הנשיא אובמה וחבר יועציו בבית הלבן ובסטייט דיפרטמנט, יחסי ישראל ומדינות ערב לא סבים על הציר הפלשתיני. הוכחות

מסדר חיילים בהלוויית נופל במבצע צוק איתן

האם בהנחת היסוד של הנשיא אובמה וחבר יועציו בבית הלבן ובסטייט דיפרטמנט, לפיה העניין הפלשתיני הוא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי יש בסיס במציאות המזרח-תיכונית?

לא ממש. בניגוד להנחת אובמה, יחסי ישראל-ערב לא סבים על הציר הפלשתיני.

ויש לי שפע של דוגמאות:

לא מזמן נשיא מצרים, אל-סיסי, אינו משעבד את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ליחסיו עם הפלשתינים. הוא רואה בטרור "האחים המוסלמים" ובטרור הפלשתיני איומים משותפים לישראל ולמצרים, ומצטרף בכך לירדן ולמדינות המפרץ הערביות שאינן רואות בעניין הפלשתיני נושא בעל עדיפות גבוהה. שיתוף הפעולה של מדינות אלו עם ישראל מתרחב למרות מחאות פלשתיניות, ובשנה שעברה תמכו מדינות ערביות אלו במלחמת ישראל בטרור הפלשתיני בעזה.

שנים קודם לכן, ב-1977, הצטרף הנשיא המצרי דאז, אנואר סאדאת ליוזמת השלום של ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, על אף איומים פלשתינים, וחרף התנגדות הנשיא האמריקני דאז, ג'ימי קארטר, שראה במו"מ ישיר בין ישראל למצרים פגיעה בכוונתו לכנס ,ועידה בינלאומית, שתתרכז בעניין הפלשתיני, אותו ראה כשורש הסכסוך הערבי-ישראלי.

ואפילו ב-1948 פתחו מדינות ערב במלחמה נגד מדינת ישראל לא בגלל ולא למען, אלא תוך יירוט העניין הפלשתיני: עיראק שאפה להשתלט על צינור הנפט מכירכוך לחיפה; ירדן ביקשה להתפשט עד לים התיכון; מצרים פעלה לבלום את ירדן; וסוריה חתרה לקידום רעיון סוריה-רבתי.

לפי פרופסור אפרים קארש, מזרחן מ"קינגס קולג'" בלונדון, "הפלישה הפאן-ערבית ב-1948 הייתה דוגמא למאבק על טריטוריה ולא למען זכויות לאומיות פלשתיניות... היעד הירדני היה להשתלט על האזור ההררי במרכז פלשתין.... מצרים רצתה בנגב... הגליל יועד לסוריה, מלבד אזור החוף עד עכו שנועד ללבנון".

ואכן, עיראק השתלטה על השומרון והעבירה אותו לירדן -ולא לפלשתינים. ירדן כבשה את יהודה וסיפחה את יו"ש לגדה המזרחית. מצרים כבשה את עזה, וכמו ירדן אסרה על פעילות לאומנית פלשתינית וגירשה פעילים פלשתינים. ו-11 שנים אחר כך, ב-1959, פירקה "הליגה הערבית" את ממשלת פלשתין-רבתי שהוקמה ב-1949.

מ-1982 פרצו מלחמות רבות בין ישראל לפלשתינים - והן לא הפכו למלחמות כוללות עם מדינות ערב. אחרי הכל, מדינות ערב ערות לטרור ולחתרנות הפלשתינית, ולכן הן מרעיפות עליהם מלל אך לא נלחמות לצידם.

למשל, מלחמת "שלום הגליל" פרצה ב-5 ליוני 1982, אך "הליגה הערבית" התייחסה אליה רק בספטמבר אותה שנה, לאחר גירוש אש"ף מביירות.

גם האינתיפאדות הראשונה והשנייה לא גררו מעורבות כלל ערבית, וכך גם המלחמות בחמאס ב-2008, 2012 ולאחרונה מלחמת "צוק איתן".

מסקנה מתחייבת: תפיסת אובמה הרואה בעניין הפלשתיני את שורש הסכסוך הערבי-ישראלי מתעלמת מהמציאות המזרח תיכונית, מלבה את הטרור והסרבנות הפלשתינים ומרחיקה את השלום.

יורם אטינגר מגיש בארה"ב הרצאות בנושאי יחסי ישראל-ארה"ב, דמוגרפיה ערבית-יהודית, העניין הפלסטיני והמזרח התיכון. לתיאום הרצאות כיתבו אל: [email protected]

לכל הכתבות החדשות

צילום מסך: רשות השידור - מתוך קליפ מבצע "צוק איתן" / יו טיוב

הוסף תגובה חדשה