התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - ישראלים בחדשות

"עלייה משפטית" לעורכי דין: האם הסתיימה הגלות המשפטית?
מאת: עו"ד זהר פישר | פורסם: 18.10.2014 06:12
הנוכחות המרשימה של שותפים מובילים מפירמות בינלאומיות בכנס משרדי עורכי הדין הזרים בישראל, מעידה על סוג חדש של עלייה שנפתחו בפניה דלתות חדשות לפעול בארץ

עורכי דין יקרים, בין אם אתם מוסמכים בישראל או מוסמכים גם מעבר לים, ייתכן כי לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, ביצוע של "עלייה משפטית" לישראל תהפוך לא רק לאפשרית, אלא גם אטרקטיבית מבחינה כלכלית.

כידוע, בעבר נאסר על עורכי דין זרים לעסוק במתן שירותים משפטיים בישראל, איסור אשר נבע מחקיקה עתיקת יומין והכשיל ניסיונות רבים של עורכי דין זרים לבסס נוכחות משפטית קבועה בארץ הקודש.

בנוסף לקשיים הפרוצדוראליים, הלכו ונערמו קשיים נוספים אשר מיצבו את העלייה המשפטית לישראל כמהלך לא נבון מבחינה כלכלית. עובדה זו נבעה מכמות הולכת וגואה של עורכי-דין בשוק הישראלי, כיום השוק העמוס ביותר בעולם עם עו"ד לכל 150 אזרחים, ומהעובדה שמהלך כזה נתפס כהתאבדות מקצועית וכלכלית עבור עורכי דין בעלי מוניטין ומשרד מבוסס, בשל תהליך ההסמכה הישראלי הארוך והמייגע.

תהליך ההסמכה במדינת ישראל מחייב עורך דין זר לעבור התמחות של שנה, בה הוא עובד שעות רבות ומקבל שכר נמוך משמעותית מהמקובל בפרקטיקה. בנוסף עליו את לעבור מבחנים אימתניים בשפה זרה לו – עברית. על כל אלו נוספת העובדה שהעורך דין הזר נדרש ל"אתחול מחדש" (Reset) לקריירה שלו, דבר שעלול להרחיק ממנו משמעותית את "האור (הכלכלי) בקצה המנהרה".

 

נקודת מפנה

אוגוסט 2012 הינו נקודת מפנה סטטוטורית. המחוקק הישראלי העביר תיקון חקיקה מהפכני בדרישות לשכת עורכי הדין בכל הנוגע לפרקטיקה של "עורכי דין זרים" בישראל.

התיקון פתח דלת לעורכי דין שרוצים בכך לחזור לארץ ולזכות לקבלת פנים חמה. התיקון מסיר חסמים ואתגרים בירוקרטיים ובכך פותח את שעריה של ישראל לפירמות עורכי דין זרות אשר מבקשות להקים פעילות משפטית בישראל, הנוגעת לייעוץ בענייני משפט בינלאומי ומשפט מקומי של מדינת מוצאם. שוק נרחב ורווחי נפתח לפעילות משפטית יצירתית בישראל.

הדרישות כדי להפוך לעורך דין "זר" המייעץ בישראל, הפכו לנגישות, הגיוניות. על מנת להעניק ייעוץ משפטי בישראל יש להחזיק ברישיון תקף במדינת המוצא, להיות עורכי דין פעילים ב-5 שנים האחרונות, לעבור מבחן אתיקה מקצועית ולרכוש ביטוח אחריות מקצועית (לפרטים נוספים ניתן לפנות לקישור הזה).

חשוב לציין, כי ככל הנראה ולאור הסכמי ה"הימנעות ממיסוי כפול" עליהם חתומה ישראל כחלק מחברותה בארגון ה-OECD, משרדי עורכי דין זרים שיספקו שירותים משפטיים בארץ יהיו פטורים ממיסים! ישראל חתמה על למעלה מ-50 אמנות של הארגון אשר 'מיישרות קו' במערכת המיסוי המקומית לפי הסטנדרטים של OECD Model Tax Conventionהמאפשרים פטור ממיסים לישויות כלכליות חיצוניות ומציבים מגבלות בנושא מיסוי רכיבים במשכורות עובדים לטובת המעסיק.

בגילוי נאות נאמר, כי עדיין מוקדם לאמוד את ההשפעה הפוטנציאלית של התיקון המהפכני על סקטור המשפט בישראל. עד כה, טרם ראינו 'גלי עלייה' מאסיביים של פירמות מובילות מתחום המשפט לישראל.

על סמך נתונים של לשכת עורכי הדין מחודש נובמבר 2013, ישנם כעת 6 עורכי דין זרים ו-3 סניפים של פירמות זרות הרשומים בישראל. בנוסף לאלו, 12 עורכי דין זרים נוספים עברו את מבחני לשכת עורכי הדין בלבד.

אך על אף האמור מעלה, נדמה כי ישנם עדויות מעשיות בשטח להתעניינות הולכת וגוברת של משרדים זרים בשוק הישראלי. אחת העדויות כבדות המשקל בנושא היא הנוכחות המרשימה של שותפים מובילים מפירמות בינלאומיות בכנס משרדי עורכי הדין הזרים בישראל, אותו מרכז משרד Robus.

בשנה שעברה נכחו בכנס למעלה מ-400 עורכי דין ואילו בכנס הבא, אשר יערך בחודש דצמבר הקרוב, צפויה השתתפות נרחבת של עורכי דין רבים מרחבי העולם, לרבות יועצים משפטיים פנימיים כחלק מהשיתוף הפעולה של הכנס עם ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים - ACC Israel.

אין ספק, כי שינויים אלו, המעודדים ומושכים פירמות משפטיות לעשות "עלייה" לישראל בקצב הולך וגובר, יחוללו שינוי מהותי בשוק המשפט הישראלי. וכפי שציינו קודם, ייתכן כי בקרוב "לעשות עלייה משפטית" לישראל תהיה החלטה כלכלית נבונה.

עו"ד זהר פישרמחבר המאמר, עו"ד זהר פישר (בתצלום מימין), הינו ראש משרד Robus, העוסק בייעוץ אסטרטגי לתחום ה-Legal Marketing, פיתוח עסקי למשרדי עו"ד, המלווה משרדי עורכי ישראלים וזרים כאחד.

בקרו באתר החדש באנגלית IsraelUSA.net

צילום אילוסטרציה: freedigitalphotos.net

הוסף תגובה חדשה