התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - ישראלים בחדשות

בין בת ים ולוס אנג'לס: כך הטמינו סוכנים אמריקנים למלחמה בסמים מלכודת ל'מאפיה ישראלית' בארה"ב
מאת: אמיר זוהר (פוסטה) | פורסם: 27.01.2015 05:07
6 סמויים אמריקנים של ה-DEA התחזו לחברי קרטל סמים מקסיקני ועקצו ארגון פשע ישראלי שפעל בארה"ב ובאירופה. כך זה התבצע, שלב אחר שלב

ירון ("החיידק") כהן (מימין) ומשה ("הדתי") מצרי

ירון ("החיידק") כהן (מימין) ומשה ("הדתי") מצרי

הכתבה פורסמה בבלוג הפלילים פוסטה של אמיר זוהר

 

"וואטס אפ מן", שאל רוחאס, סוכן סמוי של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA). 

בצד השני של קו הטלפון נשמע קול משחק של ילדה קטנה, ומיד אחריו קולו של עבריין ישראלי בשם משה מצרי המכונה "משה הדתי", שמביתו בלוס אנג'לס ענה באנגלית משלו: "וואטס אפ, יס.... ניסיתי לתפוס את החבר שלך אבל הוא לא ענה... הוא סימס לי את המספר החדש שלו, אבל סגר את הטלפון".

רוחאס: "או יה? אני לא יודע איפה הוא, בנאדם... אני רק א... רציתי... אתה בטח ראית את כל העניין הזה עם המזג אוויר, עם הסופה בפלורידה, נכון?".

מצרי: "יס, יס".

רוחאס: "אוקיי, אז אני א... אמ... אני רק רציתי ליידע אותך... אה.. אני... אני מקווה שלא קבעת כבר דייט למסיבה שלכם בבית שלך שם, בישראל... כי הבחורות תקועות במיאמי, בספינה".

מצרי: "או יה?"

רוחאס: "כן, אבל זה ייקח רק כמה ימים... אני מאמין שהם יסדרו משהו... הספינה תמשיך, אל תדאג... הספינה תעזוב את מיאמי בשבוע הבא בדרכה לישראל, כך שהבחורות יאחרו רק במעט...".

מצרי: "נחכה, נו פרובלם... מה אפשר לעשות".

רוחאס: "ברור, אלא אם כן יש לך מישהו למעלה עם יכולת לשלוט במזג אוויר, יו נואו...".

מצרי: "או קיי, תשמע... הבחור ההוא? הבחור מניו יורק שאמרתי לך? הוא עדיין בעניין, אבל המחיר... המחיר... קצת גבוה לו אז הוא בקשר עם מישהו אחר...".

רוחאס: "הבחור שדיברתי איתו על החומר? מייק?".

מצרי: "לא לא, הבחור עם הקו של הקרדיט, זוכר? הריבית שלכם יקרה לו אז הוא לא בעניין... אבל אני אדבר איתו אישית כאן בלוס אנג'לס, הוא צריך לבוא, אז אולי תסתדרו גם על העברת הכסף מניו יורק".

רוחאס: "או קיי, אז בנאדם, אולי תנסה למצוא לי מישהו אחר שזקוק להלוואה? כי אני כבר קיבלתי אישור מהבנק לכסף... אני יכול לתת הלוואות קטנות של 20 או 30 אלף... אבל אני רוצה מישהו בסכום גדול, חייב להיפטר מכל הכסף".

מצרי: "נמצא פיתרון, אל תדאג".

רוחאס: "או קיי, אז אני רק מזכיר לך... הבחורות על הסיפון והכל בסדר... בשבוע הבא הן יעזבו את פלורידה בדרך לישראל, והמסיבה תתקיים שם באמצע יולי - איז איט קול?"

***

שיחת הטלפון הקצרה הזו מ-7 ליוני 2013 היא דוגמית מייצגת מתוך 7,500 שיחות שביצעו סוכנים סמויים של ה-DEA במשך כשנה עם חברים ברשת ישראלית של מלביני כספים ומפיצי סמים.

הסוכנים האמריקאים התחזו לנציגים של קרטל הסמים המקסיקני סינלואה (SINALOA), והפעילו בתחכום רב עבריינים ישראלים לבצע הלבנות כספים בהיקפים של מיליוני דולרים ולרכוש סמים בעסקאות מבויימות ופיקטיביות בהולנד ובלגיה, לוס אנג'לס וניו יורק, כולל נגיעה קלה בישראל.

למעשה, הספינה ש"יצאה" לכאורה מחופי פלורידה לנמל חיפה לא היתה אמורה לשאת על סיפונה 10 רקדניות, אלא 10 ק"ג קוקאין כפי שהיו בטוחים משה מצרי ואנשיו בלוס אנג'לס וישראל.

ב-12 ליולי, פחות מחודש אחרי אותה שיחת טלפון, שוטר סמוי מיחידת הסוכנים של להב 433 הופעל בישראל בשירות ה-DEA כ"שליח" הקרטל המקסיקני. הסוכן הוביל ברכבו מזוודה עמוסה בשקיות אבקה לבנה שנחזתה לקוקאין אל מרכז הקניות היוקרתי שוסטר ברמת אביב, ומשם אל מתחם הסינמה סיטי בצומת גלילות, שניים ממקומות המפגש שנקבעו עם נציגו של משה מצרי בישראל - האח שמואל מצרי.

זמן קצר לאחר שמצרי האח קיבל לרשותו את "החומר" מהסוכן בסינמה סיטי הוא נעצר כאשר הגיע למחסן מתחת לבית הוריו ביפו גבול בת ים. ברשותו נתפסו המזוודה עם הקוקאין, כמות מסחרית של מריחואנה במנות קטנות מוכנות למכירה, חמישה רימוני יד, מטען חבלה קטן ורכיבים נוספים של אמצעי לחימה.

שמואל מצרי נשפט בינואר אשתקד בישראל ל-12 שנה בעסקת טיעון מהירה, ללא משפט הוכחות, מה שלא חשף את מלוא הפרטים בתיק, שהוא רק נקודת קצה אחת בסיפור רחב ומרתק הרבה יותר - סיפור המאבק של ה-DEA בקרטלי הסמים הענקיים של דרום אמריקה אשר מאיימים להשחית בכספם את הכלכלה בארצות הברית.

עבודת המשטרה הפדרלית מאחורי חשיפת חלקם של העבריינים הישראלים בסיפור הזה רק מוכיחה שוב, עד כמה עולה המציאות על כל דימיון.

 

ירון החיידק

הרשת הישראלית, הקיקיונית במובן מסוים, נחשפה ואולי בעצם בכלל נוצרה רק בזכות פעילות של ה-DEA ומשרד האוצר האמריקאי נגד קרטל הסמים המקסיקני סינלואה, אשר מפיץ טונות של קוקאין וצובר מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם.

רשויות החוק בארה"ב מנהלים מלחמת חורמה בתופעת הקונסילייריז הלאטינו-אמריקאים - עורכי דין ורואי חשבון המזוהים עם הקרטלים השונים, אשר מקימים חברות חיות וחברות קש אליהן מוזרמים מיליוני דולרים המשמשים לרכישת נכסים מכל הבא ליד בארצות הברית ובעוד מדינות.

בעת מעצרם של ראשי סינלואה שבועיים לאחר מעצרם של הישראלים, המשטרה הפדרלית בשיתוף משרד האוצר האמריקאי דיווחו על כך שמשנת 2000 הם יירטו בארצות הברית בלבד למעלה מ-1,300 עסקים מהסוג הזה. אבל חרף המצוד הכלכלי ממשיכים הקרטלים לחפש כל הזמן פתרונות פיננסים חדשים להלבנת הכסף.

לפי מידע של ה-DEA, אחד האנשים שפעלו באירופה ובארה"ב עם אנשי קרטל הסמים המקסיקני סינלואה היה ישראלי בעל אזרחות הולנדית בשם ירון כהן, 44, המתגורר באמסטרדם.

בדיקה שערכו במאגרי המידע המשותפים עם הישראלים גילתה כי מדובר בעבריין אשר מוכר למשטרת ישראל ולחבר'ה הטובים בערים יפו, בת ים וראשון לציון, למרות שכבר שנים רבות הוא אינו מתגורר בארץ.

ב'תקופת הזהב' של הפשע הישראלי, אי שם בתחילת שנות האלפיים, כאשר סצינת העבריינים הבכירים במועדונים המובילים בתל אביב היתה בשיאה, כהן היפואי זכה לכינוי "החיידק" בשל קומתו הנמוכה, חוש ההומור ויכולות הביצוע וההישרדות שלו. מצד אחד הוא עבד חזק על הקו אירופה - דרום אמריקה, ומצד שני אהב לבלות במועדונים הלוהטים של לב תל אביב באותן השנים - "הסווינג", "אחד העם" ועוד.

"קומבינטור שמרושת היטב עם זרים וישראלים", מגדיר אותו קצין בכיר במשטרת ישראל. "הוא כבר הרבה מאוד שנים בחו"ל, הרבה הולנד, בלגיה וארצות הברית, עם התמחות בענייני דרום אמריקה. למעשה, בהולנד הוא הפך להיות שחקן ציר שהרבה מאוד סוחרי סמים ישראלים".

האמריקאים הצליחו לשתול בסביבתו של כהן בהולנד סוכן סמוי של ה-DEA, טיפוס בעל אוריינטציה מקסיקנית פלילית מובהקת. לפי ה-DEA, הסוכן התחזה לחבר בארגון פשע מקסיקני שהבריח סמים לאירופה, וחיפש אנשים שיסייעו לו להעביר כסף לארה"ב, וכך הוא הגיע לכהן שזה היה אחד מעיסוקיו.

בתוך זמן קצר המקסיקני הצליח לרכוש את אמונו של הקומבינטור הישראלי. לא רק שהוא הציע לו ולשותפיו להכיר את מלביני הכספים שלו בארצות הברית – אחד מהם הוא משה מצרי בלוס אנג'לס, חבר ילדותו מיפו - אלא הוא גם הציע למקסיקני להבריח לאירופה קוקאין דרך אנשיו בנמלים של רוטרדם ואנטוורפן.

בשלב הזה, האופרציה המבוימת של ה-DEA נכנסה להילוך גבוה של איסוף ראיות באמצעות 5 סוכנים סמויים שפעלו במשך שנה תמימה מול חברי הרשת הישראלית ב-4 יבשות.

הפקת מחול הסמויים הזה התבצעה כהפקה הוליוודית לפי מיטב המסורת האמריקאית, ובתיאום מושלם עם עוד סדרה של סוכנים סמויים מכל המשטרות במדינות בהן פעלה הרשת של כהן ומצרי – הולנד, בלגיה, גרמניה וישראל.

כל מערך הראיות המורכב הזה גובש לכתב אישום שנפרש על פני 70 עמודים והוגש לבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס, בדיוק ביום שבו שמואל מצרי נעצר בישראל.

הנאשמים טענו להדחה ופיתוי, הגישו עתירות. לשווא. לפני כשלושה חודשים, ב-10 לאוקטובר 2014, הורשעו 5 מהם על ידי חבר המושבעים במרבית סעיפי האישום, וישיבת גזר הדין נקבעה ל-20 באפריל באולמו של השופט הפדרלי ג'יימס אוטרו.

שבעת הנאשמים היו:

* משה מצרי מלוס אנג'לס.

* יובל גרינגר-גנור, פושט רגל מישראל המתגורר בניו יורק ומכונה "המאוכזב".

* ירון כהן, שהוסגר מהולנד לארצות הברית רק בנובמבר והוא היחיד שמשפטו עדיין לא התחיל.

איברהים אוטר, פקיסטני מלוס אנג'לס המכונה "הסנדק".

שי פנירי, ישראלי מלוס אנג'לס המכונה "סקרמנטו".

הקטור גומז נבארו - המקסיקני.

ואפריים אספרו - היחיד שזוכה. 

כל השבעה הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, אחת העבירות החמורות במשפט הפלילי האמריקאי, "עבירת התנהגות" המקבילה בישראל לחברות בארגון פשיעה, שעליה בלבד ניתן להטיל בארה"ב עונש של עד 20 שנה, בלי קשר לעבירות הנילוות.

במקרה הזה, יוחסו לנאשמים בנוסף עבירות כלכליות בתחום של העלמת הכנסות והלבנת הון מכספי חומרים אסורים; יבוא, יצוא, סחר והפצה של חומרים אסורים – קוקאין, וסחיטה בכוח.  גזר הדין נדחה לחודש אפריל 2015, עד אז מקווים האמריקאים להשלים את משפטו של ירון כהן.

***

הפרק הכללי בכתב האישום נפתח אמנם בתיאור הקונקשן שיצר "החיידק" מאמסטרדם, אבל הנאשם מספר 1 הוא משה מצרי מלוס אנג'לס, שלפי התביעה עמד בראש הקשר.

מצרי, 47, גדל בשכונת יפו ד' על גבול בת ים וניהל מכולת משפחתית לפני שעזב את ישראל בסוף שנות ה-90 עם אשתו ובנם הראשון. בלוס אנג'לס הם התגוררו בוואלי.

כמי שגדל בשכונה מוכת פשע וסמים קשים מצרי התערבב מלכתחילה בחבורה של עבריינים ישראלים בוואלי, והיה מקורב לעסקי הסחר בסמים, בעיקר אקסטזי.

ב-3 ליולי 2002 הוא נעצר בוואלי יחד עם עוד 15 אנשים בחשד לסחר והפצה של אקסטזי, והחזקת כלי נשק. המעצרים התבצעו על ידי המשטרה המקומית עקב אירוע שוד מזוין במסגרת מלחמת כנופיות על השליטה בשוק הקמעונאי של הפצת אקסטזי, אז להיט המסיבות בחוף המערבי.

סם המסיבות הוזרם אז לישראלים בארצות הברית מהמעבדות של ארגוני הפשע הישראלים באירופה, החל ברשת של עודד טוויטו המנוח וג'ודי בן עטר ועד ליצחק אברג'ל, זאב רוזנשטיין ואחרים.

מצרי נעצר אז עם חבריו טל בריסמן, קובי אמסלם, נרי אטיאס וסמי אטיאס, שלימים נרצח על רקע גניבה של כ-300 אלף כדורי אקסטזי שנשלחו מאנשי אברג'ל באירופה לקבוצה של האחים מלול, עבריינים חיפאים שניהלו בלוס אנג'לס קו מתחרה.

חקירת מלחמת כנופיות האקסטזי הישראליות, שנאבקו ביניהן בגיבוי עבריינים מקסיקנים וארמנים מקומיים, הכניסה לוואלי המנומנם גם חוקרים פדרלים מהדסק הישראלי של ה-DEA. החקירות הניבו עשרות מעצרים נוספים של ישראלים בפרשות שונות ומגוונות, עד שבסופו של דבר פוענח רצח אטיאס, אשר הוביל להסגרה של אברג'ל לארה"ב כנאשם במעורבות ברצח וסחר בסמים.

מצרי שרד את התקופה הזו ללא מאסר, והמשיך להתנהל מתחת לרדאר.

חלק מחבריו הקרובים היו מ"החבורה הנתניתית", בעלי עסקים שונים בתחום המזון והמסעדנות בעיקר, שעסקו גם בהונאות כרטיסי אשראי, גניבת זהויות ושאר עוקצים, כל זאת במקביל לחזרתם בתשובה...

אחד הבולטים בקהילת החוזרים בתשובה היה העבריין הירושלמי גבי בן הרוש, שבמהלך ההמתנה למשפטו בתיק הלבנת הון וסחיטה הפך לעד מדינה, חזר בתשובה והפך 'בעל בית' בבית כנסת שהפך פופולרי בין הישראלים מהז'אנר המסוים הזה. שם הפך גם משה מצרי ל"משה הדתי": מכנסיים שחורות, חולצה לבנה, זקן, כובע, תהליך חיצוני ופנימי שעבר גם על אשתו וחמשת ילדיו אשר חיים כחרדים אדוקים עד היום הזה.

כל זה לא מנע ממנו להמשיך ולהתפרנס בתחום האפור. לכאורה היו לו עסקים נורמטיבים וחברה רשומה ליבוא ומסחר בבגדים, Tree Way Clothing מבוורלי הילס, אבל בפועל, כפי שהוכיחו חוקרי ה-DEA, הוא עסק בהלבנת כספים, סחר בסמים וגביית חובות.

 

מלון באמסטרדם

הפרק "המבצעי" בכתב האישום חושף עשרות פגישות של הסוכנים הסמויים עם ירון כהן בהולנד ועם שותפיו בלוס אנג'לס וניו יורק - מצרי וגרינגר. מסעיף לסעיף בכתב האישום הולך וגדל מספר הסוכנים הסמויים שבאים במגע עם שלושת הקודקודים של הרשת.

במשך חודשים ארוכים מפקדי המבצע מה-DEA הקפידו לא להכניס סמים להפקה אלא להסתפק בהעברות כספים בלבד, מאירופה לארצות הברית, ובתוכה ממזרח למערב, בואך מקסיקו ודרום אמריקה.

עשרות העברות של סכומים לא גדולים במיוחד, בין 100 ל-200 אלף דולר במזומן כל אחת, מתוארות ברשימה ארוכה של סעיפים החוזרים על עצמם שוב ושוב בכתב האישום, כאשר רק מקומות המפגש, הסכומים, אמצעי התשלום וחשבונות הבנקים בכל רחבי העולם משתנים. אפילו הריבית נותרת קבועה, יחסית – בין חמישה לשבעה אחוזים על כל עסקה, בכפוף ליעד ואינטסיביות העסקאות.

"ב-13 לנובמבר 2012", נטען בכתב האישום, "בשיחת טלפון בה השתמשו בקודים, כהן הציג את עצמו כ'מייק' והציע להיפגש למחרת באמסטרדם עם מי שהוא האמין כי הוא מבריח סמים בינלאומי, אבל למעשה היה סוכן DEA - להלן סוכן סמוי מספר 1. הם קבעו לדון בהלבנה של מה שהנאשם כהן האמין כי הם כספי פידיון מסחר בסמים אותם נושא הסוכן.

"ב-14 בנובמבר במלון באמסטרדם הנאשם כהן נפגש עם סוכן מספר 1 ואדם נוסף שהוא סוכן סמוי של משטרת הולנד. כהן קיבל מהם 70 אלף אירו במזומן לצורך הלבנה... באותה פגישה כהן הציע לסוכן מספר 1 אפשרות לעזור לו בהברחת מטענים גדולים של סמים דרך אנשים שלו בנמלים של רוטרדם ואנטוורפן...

"ב-15 לנובמבר כהן ביצע העברה בנקאית של 78,416 דולר, פדיון סחר בחומרים אסורים, לחשבון בנק בלוס אנג'לס מחשבון בנק רשום בדנמרק".
ב-19 לנובמבר בוצעה במלון באמסטרדם פגישה רב תכליתית. בתחילתה כהן חזר והציע לרכוש מסוכן מספר 1 קוקאין, או להחליף איתו בהרואין, כי הוא יכול למכור באירופה קילוגרם קוקאין ב-42 אלף דולר, מחיר אסטרונומי במונחים דרום אמריקאים.

"בהמשך אותה פגישה הוא קיבל מהסוכנים, האמריקאי וההולנדי, 144,300 אירו במזומן לצורך הלבנה והעברה ליעדים בארצות הברית. אז הוא גם החל לספר איך הוא "השתמש באדם דתי שהוא כינה 'הרב' (הנאשם מצרי) כדי להלבין את כספי פידיון הסמים שהוא קיבל מהם... וכי הוא מתכוון להשתמש באיש עסקים פקיסטני בלוס אנג'לס (הנאשם איברהים אוטר) בעל גישה לחשבון בנק של מיליארדר מדובאי כדי להלבין את הכסף שהוא קיבל עכשיו...".

ואכן, ב-23 לנובמבר ביצע כהן העברות של 162,801 דולר לחשבון הבנק בלוס אנג'לס דרך חשבונות בנק בהונג קונג ודובאי.
מצרי היה להוט לפגוש את האיש שהחל להזרים דרכו מאות אלפי דולרים, הוא רצה להגביר את הקצב ולא פחות מכך התבטא כמי שמעוניין גם לרכוש קוקאין מ"נציג" הקרטל.

וכך, במקום שהסוכן הסמוי יחתור למגע עם עבריינים חמקמקים, במקרה הזה דווקא העבריינים הם אלה שחתרו למגע ושכנעו את הסוכן הסמוי לבוא ללוס אנג'לס כדי להכיר יותר ולעשות עסקים יחד.

 

מחול הסמויים

ב-5 לדצמבר 2012 מצרי נפגש סוף סוף במסעדה בדאון טאון לוס אנג'לס עם "נציג" הקרטל מהולנד, שהיה בעצם סוכן מספר 1, וזה הביא עימו אדם נוסף אשר הוצג כ"נציג הקרטל בלוס אנג'לס" - סוכן סמוי מספר 2.

במהלך הפגישה העסקית התעניין מצרי באיזה כמויות כסף להלבנה מדובר ובאיזה תדירות. למותר לציין שמקור הכסף היה ברור לכל המשתתפים. מצרי גם סיפר לשניים כי יש לו אפשרות לגייס שותפים מהקהילה החרדית בניו יורק המתמחים בהלבנת כסף ובהעברות לכל יעד בקנדה, ארה"ב, מקסיקו ודרום אמריקה, מה שיעלה לקרטל 6% בלבד. בהקשר זה הוא ציין את שמו של יובל גרינגר, האיש שלו בניו יורק, כמי שידאג היטב לכסף שלהם.

בפועל מדובר בישראלי בשם יובל גרינגר-גנור, תושב רעננה בעל רקורד עסקי מפוקפק, אשר בין היתר עזב את ישראל עם חובות של מאות אלפי שקלים לרשות המסים ולבנקים. בשנת 2011 בנק איגוד ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להכריז עליו פושט רגל, אבל הוא כבר נעלם מהארץ.


במשך שבועיים כהן ומצרי הציפו בשיחות טלפון את הסוכנים הסמויים באשר לקידום מיזם ההלבנה המדובר בניו יורק, עד שב-17 לדצמבר נפגש גרינגר במסעדה במנהטן עם הסוכן מספר 2, שהביא עימו לפגישה את "נציג הקרטל" בניו יורק – סוכן סמוי מספר 3.

גרינגר סיפר לשניים שהוא בדיוק סיים פרויקט גדול של הלבנת הון והוא מקפיד להחליף טלפונים כל יומיים, עקב פעילות מוגברת של רשויות החוק בתחום הזה בתקופה האחרונה.

בהמשך להתרברבות הזו הוא שיווק להם יעדי הלבנה בקנדה ואירופה, לחש להם על טייס מגרמניה שמעביר כספים למדינות דרום אמריקה, והבטיח כי ברגע שהוא מקבל את הכסף מהם בניו יורק, תוך שעה הכסף יושב בחשבון לגיטימי בלוס אנג'לס – פחות העמלה כמובן.

ב-19 לדצמבר נפגש גרינגר במסעדה בניו יורק עם סוכן סמוי מספר 3 שמסר לו תיק עם 75 אלף דולר במזומן. מטעמי זהירות, גרינגר נכנס לשירותים, העביר את הכסף לתיקו האישי ויצא מהמסעדה.

כעבור מספר שעות הודיע מצרי לסוכן מספר 1 בטלפון כי הכסף מניו יורק בהפחתה של 5,000 דולר עמלה הגיע ונמצא אצל אחד מעובדיו בדאון טאון, הנאשם שי פנירי, שימסור אותו לנהג השליח – להלן סוכן סמוי מספר 4.

עד שהנהג הגיע, מצרי סיפר לסוכן על חיבור חדש למשרד העוסק בנדל"ן, שדרכו הוא יכול להלבין סכומי כסף גדולים.

 

תיק המכונית

ככל ש"נציגי" הקרטל בהפקת ה-DEA התעלמו מבקשות החבורה לרכישת קוקאין, הישראלים המטירו עליהם סיפורי גבורה כדי לשנות את דעתם.

כך למשל, בחודש ינואר 2013 מצרי סיפר לסוכן מספר 1 על כך שמגיל 17 הוא עוסק במכירה של קוקאין ואקסטזי; בשנת 2009 - הוסיף וסח באוזני הסוכן הסמוי -הוא היה מעורב עם מקסיקנים בהברחה של 300 קילוגרם מאקוודור להולנד, אבל החומר נגנב.

באחד הימים הוא גם שאל את הסוכן, שנחזה להיות עבריין מקסיקני מקושר, אם הוא יכול לפגוע או אפילו לרצוח איש עסקים מגוואדלאחרה מקסיקו שעקץ אותו ב-70 אלף דולר, "כדי שאנשים יבינו שמצרי לא מוותר למי שחייבים לו כסף".

אפילו כהן הנחשב למנוסה ופיקח חש כל כך בטוח עם ה"מקסיקני" בהולנד, שהוא השאיר לו הודעה בלתי אחראית בעליל במשיבון: הזמנה לפגישה עם אנשיו בהולנד ובלגיה אשר עובדים על תוכנית לרכישת 100 קילוגרם קוקאין בדרום אמריקה לצורך הברחה לאירופה.

ב-25 בפברואר, במלון באמסטרדם, כהן ושותפים שלו אשר משלמים לעובדי נמל עבור הברחת משלוחי סמים, נפגשו עם הסוכן מספר 1 והציעו לו מספר דרכים להברחת משלוח של 100 קילוגרם קוקאין דרך ברזיל, קולומביה ופנמה, אל נמלי רוטרדם או אנטוורפן, תמורת 30 אחוז מהכמות הנכנסת.

בחודש מרס, גרינגר מניו יורק הגיע לבלגיה ונפגש עם הסוכן מספר 1 לצורך קידום ההתקשרות עם הטייס הגרמני שיבריח קוקאין מדרום אמריקה לאירופה (הטייס נעצר בהמשך והפך לנאשם ועד תביעה נגד חברי הרשת).

באותה הזדמנות שוחחו גרינגר והסוכן על הקמת חברת יהלומים בבלגיה לצורך הלבנת כסף ישירות באירופה.

ב-21 למרס במלון בבריסל, גרינגר קיבל להלבנה בארצות הברית 144 אלף דולר במזומן מהסוכן מספר 1 ובן לוויתו - סוכן סמוי בלגי.

העובדה ש"המקסיקנים" המשיכו והתעקשו לעשות רק עסקאות הלבנת הון בכסף מזומן (שבסופו של תהליך הוחזר למשטרה הפדרלית בניכוי העמלה...), והמשיכו להתחמק ממכירת קוקאין לחבורת בלדרי הכסף, לא הדליקה נורת אזהרה אצל הישראלים.

הם המשיכו לבצע עשרות עסקאות פיננסיות תמורת עמלות נאות אמנם, אבל הכל כדי להאדיר את יכולותיהם בעיני ה"מקסיקנים" ולטפח את הקשר במטרה להגיע למטרה הנכספת - קוקאין משובח במחיר אטרקטיבי מיד ראשונה.

מעבר ל-100 הקילוגרם שכהן תיכנן להבריח דרך הנמלים באירופה, מצרי וגרינגר נדנדו ל"מקסיקנים" להביא 100 קילוגרם גם לניו יורק, כאשר גרינגר חוזר ומתקשר ומבקש דוגמה לאיכות החומר. למרבה האירוניה, הוא ושאר חברי הרשת מעולם לא זכו לקבל לידיהם ולו גם גרם אחד לרפואה.

בחודש מאי נעתרו "נציגי" הקרטל המקסיקני למכור לישראלים קוקאין בכמות מסחרית, אבל היתנו זאת בכך שהם יהיו אחראים להעברת החומר ליעדים שנקבעו. היעד הראשון היה כמובן ישראל - 10 קילוגרם קוקאין טהור ב-80 אלף דולר בלבד, מחיר מצחיק בהתחשב בעובדה שהחומר יימסר לאח של מצרי בתל אביב. הישראלים, כמו ישראלים, שילמו את הסכום ב-4 תשלומים עד 31 למאי, ורק באמצע חודש יוני נמסר להם כאמור שהבחורות (החומר...) על הספינה בפלורידה אשר עומדת לצאת מיד אחרי הסופה לנמל חיפה בישראל.

מצרי וגרינגר הציעו ל"מקסיקנים" שירותים נוספים בתחום הסמים.למשל, בלדרות ליעדים בתוך ארצות הברית באמצעות מכוניות עם דפנות כפולות תמורת אלף דולר לקילוגרם.

מפקדי המבצע במפקדה של ה-DEA גיחכו לעצמם והיתנו את המשימה בכך שהישראלים יביאו את המכונית עם הדפנות הכפולות, אבל רק הם ("המקסיקנים") יצפינו את הקוקאין במכונית.

ב-8 ליולי מצרי שלח את הנהג אפריים אספרו להסיע את המכונית עם הדפנות הכפולות ליעד של "המקסיקנים", סנט ג'ורג' שבמדינת יוטה, שם הוא מסר אותה לאיש הקשר – סוכן סמוי מספר חמש.

בזמן שהמכונית היתה בהכנה ל"עבודה", מצרי וגרינגר הציעו למקסיקנים שירות הזוי נוסף - גביית חובות מלקוחות סמים סרבני תשלום, כאילו יכול להיות דבר כזה כאשר מדובר בכספים של קרטל סמים מקסיקני בקליפורניה.

בלשי ה-DEA, שהתקרבו כבר לסוף הפרויקט הישראלי, והיעד של אישום בסחיטה ותקיפה לא היה כתוב בכלל בספר המטרות שלהם, הרימו מיד את הכפפה והמציאו "חייב" משלהם: תושב צפון לוס אנג'לס, שמתגורר בבית קטן באזור אגם טולוסה. יש לו רכב פשוט החונה ליד הבית, והוא לכאורה חייב 40 אלף דולר לקרטל.

מצרי אישית תצפת על הבית ופיקד על המבצע הנועז: הקטור המקסיקני השחית את חלונות המכונית, המראות והפנסים, ואילו פנירי הישראלי התקשר לבעל החוב ואמר לו: "רואה מה עשו למכונית שלך? זה מה שיעשו לפנים שלך אם לא תשלם את החוב". קאט.

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה