התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - חברה ופוליטיקה

סיפורי ניו יורק: הרבה יותר מסתם פארק
מאת: חיים גרינפלד, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 16.03.2013 05:02
"טבלתי כעת בעולם ירוק ופורח ובים של קלישאות". חיים גרינפלד צעד בשביליו האינסופיים כמעט של הסנטרל פארק, נזכר בימים אחרים והרשה לעצמו לדמיין לנון סטייל

סנטרל פארקבאים לתפוס שיזוף גם ביום חול. משתרעים על המדשאות רחבות הידיים

צעדתי על שדרת סנטרל פארק ווסט בדרכי לבית הקפה הישראלי הסמוך ל"דקוטה". נכנסתי לפארק בכניסה אקראית ופסעתי פנימה. מצאתי את עצמי באחד הפארקים המפורסמים בעולם, במרחב הירוק והמופלא הנמצא ממש במרכז מנהטן, באתר המשמש כל העת כאתר צילום לסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה רבות ולעוד אינספור פעילויות מרוממות נפש וגוף.

הפארק מקסים ועצום במימדיו, 4 ק"מ אורכו ו -800 מטר רוחבו. גזרתו משתרעת על שטח ענקי - מהשדרה החמישית במזרח (מוזיאון המטרופוליטן ומוזיאונים רבים אחרים שוכנים בה על גדת הפארק) ועד לשדרה בה פסעתי עד לפני רגעים אחדים במערב, מרחוב 110 בצפון (הארלם) – כל הדרך הארוכה עד לרחוב 59 בדרום (מלון פלאזה וכיכר קולומבוס).

בית הקפה נשכח כלא היה. טבלתי כעת בעולם ירוק ופורח ובים של קלישאות. "שאון הכרך", שנעלם בשקט הנפלא ששרר בין שבילי הגן המופלא, היה אחת מהן.

דשאים עצומים השתרעו משני צידי השביל. עצים גבוהים ורעננים (יש שם 226,000 כאלה) הסתירו את חגורת גורדי השחקים ופיזרו צל לטובת נופשים מזדמנים שהשתרעו על הדשא וביקשו מחסה מקרני החמה. לעומתם היו פזורים עשרות תופסי שמש, שבאו לתפוס שיזוף בסתם יום של חול.

הלב התרחב. הכל כל כך יפה. רצי הג'וגינג התערבבו עם רוכבי האופניים חבושי הקסדות, זוגות ערכו פיקניקים קטנים בשניים, כלבים ביצעו ספרינטים לעיניהם הבוחנות של בעליהם – ואנוכי: מביט, מטייל, שואף אוויר מלוא ריאותיי, נהנה מכל שנייה.

חציתי את רחוב 63 המבתר את הפארק. השארתי את שובל המוניות הצהובות מאחוריי והמשכתי. סטיתי מהשביל והתקרבתי לבמה גדולה. מדי קיץ מוצגות בתיאטרון הציבורי הפתוח של הפארק מחזות ידועים, בעיקר של וויליאם שייקספיר וצר היה לי על העובדה שהקדמתי בחודש תמים את סיורי בפארק.

סנטרל פארקעולם ירוק ופורח. קשה שלא להנות מכל רגע בפארק

איזו הופעה בלתי נשכחת הייתה כאן ב-1981. סיימון וגרפונקל, בהופעת איחוד מרגשת, כינסו מאות אלפי צופים נלהבים. הם שרו ביחד עם הצמד המיתולוגי את כל להיטיהם וחוו שעות ארוכות של התעלות. מעמדת השמירה במוצב החרמון יכולתי רק לחלום להיות נוכח באירוע. זוג כהי עור מבוגרים באו לעומתי בעודי מפזם לעצמי את "גשר על מים סוערים". חייכה הגברת והם חלפו על פניי.."This is my favorite"

המשכתי הלאה. רגליי נשאו אותי מאליהן וכבר יכולתי לזהות מרחוק את פינת רחוב  72. התקרבתי והגעתי. סטרוברי פילד'ס.

כאן, מעבר לשדרה, התגורר ג'ון לנון בפרק חייו האחרון. כאן נחנכה האנדרטה לזכרו ב-9 באוקטובר 1985, היום בו אמור היה נביא השלום לחגוג את יום הולדתו ה -45. האנדרטה, עיגול פסיפס עם המילה אימג'ן ("דמיין") במרכזו, הייתה מכוסה בנרות ובפרחים שהשאירו מעריצים שלא ישכחו לעולם.

יוקו אונו, רעייתו של לנון, מתגוררת בבניין הדקוטה עד היום. היא זו שליוותה את הקמת ועיצוב הפרוייקט ותרמה לעיצובו ולאחזקתו למעלה ממליון דולר.

שקעתי במחשבות. על יופיו של העולם ועל הבנאליות של הרוע שבו. על יוצרים נפלאים חפצי דו קיום, רעות ואהבה בין בני האדם, על רוצחים נאלחים וגם על חולים ברוחם, ברואי האל אף הם. על לנון האלוהי ועל רעייתו היפנית השנוייה במחלוקת בה בחר. ואם בחר – ידע. על שלום בעולם ועל ליל ה-8 בדצמבר 1980.

התחיל להחשיך. היום המואר והיפה החל לגווע לאיטו. פסעתי החוצה, חציתי את השדרה ובדרכי לרכבת התחתית הצצתי פנימה, למסדרון הקצר המוביל לבית המגורים, ש-5 יריות אקדח שנורו בו זעזעו את העולם לפני 32 שנים.

 

חיים גרינפלד

חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול.
בשנת 2011 פרסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית – חיים בכיוון אחד/Life On A One Way Lane.

צרו קשר עם חיים גרינפלד

הלוח הפתוח נפתח לשירותכם: פרסמו מודעה בחינם! 

מטוריו הקודמים של חיים גרינפלד:

בסוף מתרגלים להכל

אמפייר סטייט אוף מיינד

- חזרה לעמוד ניו יורק/ניו ג'רזי

צילומים: חיים גרינפלד

הוסף תגובה חדשה