התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - חברה ופוליטיקה

"יום העצמאות בשבילי מהול בעצב, צביטה בלב. קשה לי שאני לא בארץ"
מאת: מאיר דורון | פורסם: 18.04.2013 19:34
אם מחפשים דוגמא מוצלחת ל"דור השני" של הישראלים בארה"ב, היא מגולמת בדמותה של עדי דרורי (42), מנהלת ומפיקת פסטיבל יום העצמאות הישראלי בלוס אנג'לס

המפיקה עדי דרורי (במרכז) וצוות הבנות שלה: מימינה, אלינור נחמני ועדי נהורי; משמאלה: סיירה אנטיקנף וסיון גלבועהמפיקה עדי דרורי (במרכז) וצוות הבנות שלה: מימינה, אלינור נחמני ועדי נהורי; משמאלה: סיירה אנטיקנף וסיון גלבוע (חסרה בתמונה: בת אל בוזגלו)

אם צריך דוגמא מובהקת לגירסה מוצלחת של "הדור השני" של הישראלים בארה"ב - איזו זהות תהיה לילדים הנולדים או גדלים במשפחות ישראליות ב'גוֹלה', מגלמת אותה בדמותה עדי דרורי.

עכשיו מתקרבת לשיא הקריירה שלה עד כה כמנהלת והמפיקה (עבור 'מועצת הישראלים האמריקניים' - ארגון IAC) את פסטיבל יום העצמאות הישראלי הגדול ביותר שהתקיים מחוץ למדינה אי פעם, שיפתח את שעריו ביום ראשון ה-21 באפריל בראנצ'ו פארק שבלב לוס אנג'לס - מעבר לכביש מול אולפני הוליווד הגדולים, בלב הקהילה הישראלית הגדולה ביותר בארה"ב.

עדי זוכרת היטב, ילדה בכיתה ג' במושב גנות שליד לוד, את הרגע שבו הודיעו לה הוריה שעוברים לאמריקה.

אביה, איציק גלזר, מלח הארץ. אמה, מיקי, הגיעה לישראל מארה"ב - ילידת סי-פורט, לואיזיאנה - כילדה, ומאז חלמה לחזור. המהפך השלטוני בישראל, שהעלה את הליכוד, ערער את הביטחון - וההחלטה התקבלה. לנסות לעשות את זה בארצות הברית.

"היו לי חיים נפלאים במושב", אומרת עדי, "ולא רציתי לעזוב. היו לי חלומות חרדה לפני העזיבה. הייתי עצובה, בכיתי".

בלוס אנג'לס היא חיה כילדה ישראלית בפרבר של עיר גדולה. בבית דיברו עברית. אביה התחבר מיד לפעילויות קהילתיות והיה אחד מיוזמי פסטיבל יום העצמאות הראשון שהתקיים בלוס אנג'לס. כילדה ונערה, דרורי התלוותה אליו ולמדה שנתינה צריכה להיות חלק מהחיים. בין היתר, אביה פעל להקמת סניף של תנועת הנוער הישראלית "הצופים" בלוס אנג'לס. עדי היתה אחת החניכות הראשונות, ובהמשך מדריכה.

בתיכון Taft בוודלנד הילס היא היתה ב'חבורה של ישראלים'. היא דיברה עברית, חבריה היו בני ישראלים-אמריקנים כמוה, היא אהבה מוסיקה ישראלית ורוב התרבות שספגה היתה ישראלית ויהודית.

מה הפלא, שאחרי סמסטר אחד בקולג' היא נסעה לטיול בישראל - ו... נשארה שם כמעט 8 שנים.

דרורי: "כל השנים רציתי לחזור לארץ. ואחרי שלא התחברתי ללימודים בקולג' נסעתי כביכול לטיול ובעצם התכוונתי להשאר להרבה יותר. לא סיפרתי להוריי על כוונותיי, אבל אבא שלי הרגיש, וערב לפני הטיסה הוא נכנס לחדרי, הסתכל על המזוודות הרבות שתיכננתי לקחת איתי, ומלמל, יודע: 'את לא מתכוונת לחזור'. לא עניתי לו ולאמי לא סיפרתי".

עדי שקלה להתגייס, אבל ויתרה בסוף והחלה לעבוד ב-IBM בישראל, עבדה שם 6 שנים והגיעה לתפקיד בכיר במחלקת השיווק.

עשור בישראל זה מספיק זמן כדי להבין שחלומות ילדות אוטופיים ממושב גנות הפסטורלי, אינם בדיוק המציאוּת בישראל. "היה קשה לי", היא מודה. "עבדתי קשה. השכר הספיק בדיוק למה שהייתי צריכה, אבל לא ליותר מזה. בעבודה הרגשתי שהגעתי לאיזשהו גג, שאין לי לאן להתרוֹמם ממנו".

המפיקה עדי דרורי

בגיל שלושים היא מצאה את עצמה

וכמו שבאה - ככה חזרה, לחיק המשפחה באל.איי. חשבה שעם הנסיון שלה בשיווק מערכות מחשוב, אחרי שעבדה מול צה"ל וחברות בינלאומיות, תוכל להשתלב צ'יק-צ'ק בתעשיית ההיי-טק... רק כדי לגלות שבשנותיה בארץ היא נעשתה כל כך ישראלית, שאין לה מושג אפילו איך לתקשר בארה"ב בתחום שהתמחתה בו בארץ.

"הייתי כבר בסוף שנות ה-20 כשחזרתי לקולג'. לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות, וככל שניסיתי למצוא קורסים שאתחבר אליהם, לא מצאתי", היא מספרת. "עד שבסמסטר האחרון גיליתי מרצה מעולה, שעד היום היא המנטורית שלי, שהעבירה קורס אחד ששינה את חיי".

הקורס היה ביחסי ציבור. ושם עדי מצאה את עצמה.

מעסיקיה הראשונים של דרורי גילו במהרה את חביוֹת האנרגיה הבלתי נגמרות שלה והרחיבו את תחומי אחריותה להפקות אירועים. ולאחר שהרגישה שלמדה די, פתחה (תחילה עם שותפה, ובהמשך לבדה) חברה שהתמחתה בהפקות אירועי "שטיח אדום", פרמיירות של סרטים, גאלות לארגונים ולסלבס, טקסי חלוקות פרסים וכיוצא בזה אירועים שלוס אנג'לס משופעת בהם מדי ערב.

היא אירגנה אירועים בהשתתפות סטינג, אלטון ג'ון, 'רד הוט פפרס', עשתה יח"צ לכוכב הראפ סנופ דוג, והפיקה אירועי ענק כמו "בלבואה מיוזיק פסטיבל", לקהל של 30,000 צופים.

את הידע והנסיון שצברה העניקה תמיד - חינם, כמובן - לארגונים ופעילויות ישראליות ויהודיות בלוס אנג'לס, ובראשם פסטיבל יום העצמאות שהתקיים בלוס אנג'לס כמעט מדי שנה מאז שנות ה-80, במתכונת כזו או אחרת, במקום כזה או אחר, ולרוב בהשתתפותו הפעילה של אביה. באירועים רבים יכלו לראות אותה חולפת כרוח סערה - מארגנת, מזיזה דברים, מעניינת עיתונאים.

וכשלוקחים את כל זה בחשבון, הכל ברור איך היום, בגיל 42, היא מפיקת האירועים של ארגון הישראלים האמריקניים IAC. ואין שום דבר בעיני דרורי שמשתווה לזה.

"זה סיפוק ענק", היא אומרת. "גם עשייה בסקאלה גדולה, גם נתינה לקהילה הישראלית ולקהילה היהודית ולעיר לוס אנג'לס ולכל דרום קליפורניה. מצד אחד אני צריכה להפיק גאלה הוליוודית קלאסית ונוצצת בהשתתפות מיליארדרים, ומצד שני להפיק את אחד הפסטיבלים הגדולים בלוס אנג'לס - עם להקת 'משינה' כמופע המרכזי, עם החללית הישראלית הראשונה שנציב בפארק, וכל עשרות הפעילויות והאטרקציות שיוצעו למשתתפים. לא יכול להיות כיף גדול מזה"... חוץ מזה שאין לעדי רגע לנשום חודשים ארוכים בשנה, ורגשות אשמה מלווים אותה כל יום שאינה צמודה מספיק ומלווה את גידול ילדיה.
עדי דרורי (במרכז) זוכה להכרה מארגון הישראלים האמריקניים IAC, על פועלה למען פסטיבל יום העצמאות הישראלי בלוס אנג'לסעדי דרורי (במרכז) זוכה להכרה מארגון הישראלים האמריקניים IAC, על פועלה למען פסטיבל יום העצמאות הישראלי בלוס אנג'לס, שהפך לאירוע הדגל של הישראלים בארה"ב, מוקפת בראשי הארגון (משמאלה: שון אבן חיים, יו"ר IAC)

 

פיגוע רצחני בבוסטון, מעטפות רעל בוושינגטון - איך מטופל נושא הביטחון בפסטיבל שישתתפו בו עשרות אלפי ישראלים, במרכז לוס אנג'לס, לאור הזרקורים?

דרורי: "נושא הביטחון הוא ממילא אחד הנושאים החשובים ביותר בארגון פסטיבל עם 20,000 ויותר משתתפים. מבלי לפרט יותר מדי, מלבד נוכחות משטרתית מכסימלית סביב הפארק, חברת אבטחה ישראלית תפעיל אנשי ביטחון סמויים, שיימצאו בכל רחבי הפארק כל הזמן. בבוקר הפסטיבל ייסקר כל סקוור-פיט ע"י יחידת ה-Swaft של משטרת לוס אנג'לס. בכניסות יוצבו אנשי יחידת הכלבנים, עם הכלבים מריחי חומר הנפץ שלהם. הביטחון הוא הדבר החשוב והמושקע ביותר בפסטיבל, ולאור האירועים האחרונים הוא יוגבר עוד יותר".

היום את כבר רעיה לאייל (ישראלי-אמריקני, אלא מה?), ואם לשתיים, עדן (7) ומיקה (6). איך את מגדלת את הילדות שלך?

דרורי: "כפי שאני גדלתי. הן הולכות לבית ספר יהודי, הן לומדות עברית, יהדות, החברה שלנו ושלהן ישראלית-אמריקנית. הן מתלוות לבעלי ואליי לפעילויות... אבל אני לא מרגישה שאני נותנת לילדות באותו היקף שאני קיבלתי מסורת, שבתות, חגים. יום אחד גם הן יברחו לי לישראל, כמו שאני ברחתי להוריי".

המשפחה: עומדים מימין לשמאל, אייל ועדי דרורי, אביה איציק, אחיה ירון ואמה; מלפנים מיקה (משמאל) ועדןהמשפחה: עומדים מימין לשמאל, אייל ועדי דרורי, אביה איציק, אחיה ירון ואמה; מלפנים מיקה (משמאל) ועדן

אטרקציות לכל שכבות הגיל בקהילה

לא רק בזכות להקת "משינה", הדובדבן שבקצפת, דרורי מעלה השנה את רף הפסטיבל בהפקתה. וכמובן שהיא לא עושה הכל לבדה. אי אפשר. עשרות פעילים בהתנדבות, ארגונים ישראלים, ועובדים בתשלום מסייעים להרמת האירוע הענק הזה; יחד עם אביה וחבריו הוותיקים (ובראשם חיים לינדר).

כך, למשל, מוקם השנה בפסטיבל מיני-רחוב נחלת בנימין, שלצורך הקמתו הוזמנו מישראל 21 אמנים ובעלי חנויות מנחלת בנימין בתל אביב. הפרויקט היה מיזם של מת"י (מרכז תרבות ישראלי), שהורם בעזרת חברת הפקות ישראלית-אמריקנית "שאנטי".

וכך, למשל, כדי למנוע תורים לביתני האוכל הרבים של טובי המסעדות הישראליות בלוס אנג'לס, נשכר מומחה מיוחד הבקיא בחישובי כמויות, שינתב את התנועה בין 21 דוכני המסעדות ו-32 הקופות -  איך אפשר פסטיבל ישראלי בלי 'על האש'. "כל תפקידו הוא לוודא, בתכנון מראש, שלא יהיו תורים", מסבירה דרורי.

"הדור השני" - ילדיה וכל הילדים - הוא כמובן בראש מעייניה, כשאחד האתגרים הוא ליצור להם יום של כיף בלתי נשכח, בעזרת צ'יקולולו שהובא מהארץ, עם הופעות ושעשועים נון-סטופ בעברית, לצד פעילויות שיציע מוזיאון Kids Space מפסאדינה, פעילויות מושקעות שהילדים ייצאו מהם עם דברים יפים ושווים - "ובדרך לחלחל לתוכם ידע מוסף וגאווה במדינת ישראל ובמה שהם", אומרת עדי. 

דרורי: "המטרה האולטימטיבית היא ליצור המון אטרקציות לכל שכבות הגיל בקהילה, אקשן כל הזמן... לצעירים - ריקודים עם די-ג'יי שי סילבר ואביאל עם המוסיקה הכי עדכנית, פאב עם בר אלכוהול מלא שמוקם במרכז הפארק, ליד חומוס בר... למשפחות... לגברים... לנשים... ולכולם ביחד. לכן יש כמה במות בידור וכמה איזורים. כאן להקת רגאיי (ספאזמטיקס), ושם יעל דקלבאום, אמנים מקומיים ואמנים אורחים... טורניר שש-בש וקפה תל אביב. כל אחד יוכל למצוא את עצמו ואת הנאותיו".

ולא רק זה - גם בישראל יוכלו להינות משידור ישיר של הופעתה של להקת "משינה", באמצעות תחנת הרדיו הישראלית-אנג'לוסית FMiL, שתשדר ישירות ל'מאקו'.
IMG_6053.JPGאז השלמת, עדי, עם היותך ישראלית-אמריקנית?

"לא, בכלל לא. זו דילמה שקיימת כל הזמן - לחזור, לא לחזור. כך היה תמיד בבית הוריי, וכך בביתנו. לכן יום הפסטיבל בשבילי מהול בעצב, צביטה בלב. קשה לי שאני לא בארץ, כואב לי שאני פה. הים של תל אביב, הסביח, החברוֹת, השוקו, הצבע, האנשים, ההרגשה - זה עושה לי את זה. בכל ביקור שלי בארץ אני רוצה להשאר. הפנטזיה שלי היא לחזור לארץ. אבל המציאות היא בינתיים כאן".

 

עוד על פסטיבל יום העצמאות הישראלי בלוס אנג'לס והמשוגעים-לדבר שמפיקים מגה-אירוע מסוג כזה + כל מה שיהיה שם

משינה, הלהקה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי תככב בפסטיבל יום העצמאות ה-65 לישראל, שיתקיים בלוס אנג'לס בהפקת IAC. כניסה - רק 16 $ במכירה מוקדמת!

 

לרכישת כרטיסים במחירים מוזלים

לעמוד הראשי

 

הוסף תגובה חדשה