התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - חברה ופוליטיקה

קניות בסטייל וקצת תרבות באפר איסט סייד
הטור הניו יורקי של חיים גרינפלד | פורסם: 28.06.2013 16:36
"סיבוב מוזיאונים? מושג לא רלוונטי בניו יורק", מגלה חיים גרינפלד, שנכנס למטרופוליטן והתקשה לצאת. וגם: איך זה מרגיש לגור בשכונה הכי יוקרתית בעיר?

MOMA"שלמו כפי שתרצו". המטרופוליטן

הייתה לי דירה ברחוב 77 מזרח, בין השנייה לשלישית. הדירה הייתה "שלי" במשך שלושה שבועות רצופים, במהלכם רכשתי הישג כבד משקל: הפכתי לתושב. לא עוד תייר בניו יורק. בכל בוקר קניתי "ידיעות" במכולת של שרה, כיבסתי את בגדיי במכבסה ציבורית בשדרה השנייה, אכלתי ארוחת צהריים ב'פיתה אקספרס' והתקשרתי לארץ מטלפון ציבורי קבוע בשנייה פינת 76.

הייתי בקשר עם ה"סופר" של הבניין, קניתי בסופרמרקט, נסעתי בתחתית ובאוטובוס והשחרור מכבלי התייר-מלון-מזוודות-ודחילו-ורחימו הרגיש ממש נפלא. האפר איסט סייד (Upper East Side) הוא אזור המגורים האהוב עלי. הוא משתרע מזרחית לסנטרל פארק, בין רחוב 59 לרחוב 96, מהאיסט ריבר ועד השדרה החמישית, כאשר צפונית לו נמצאת הארלם.

מדיסון אבניו (מרחוב 60 עד רחוב 80) מהווה את רצועת הקניות הכי אלגנטית בעיר. רצועה מפורסמת ונחשקת אחרת היא מייל המוזיאונים, קטע הנמשך לאורך הפארק ונקרא כך בגלל המוזיאונים הנמצאים בסמיכות זה לזה: "הפריק", המטרופוליטן העצום לאמנות, גוגנהיים, המוזיאון היהודי ומוזיאונים חשובים אחרים.

באפר איסט גרים יהודים רבים, בעיקר יוצאי גרמניה ומעמדם הסוציו-אקונומי גבוה. באזור בתי כנסת ובתי ספר יהודיים לא מעטים, חנויות יוקרה ומרכזי תרבות. בכלל, תרבות הוא שמו האמצעי של אפר איסט סייד. סדרות טלוויזיה ובעיקר סרטי קולנוע הופקו בהשראת האזור והמשפחות העשירות המתגוררות בו. "ארוחת בוקר בטיפאני" (1961), "קרמר נגד קרמר" (1979), "גברים בשחור", "סקס והעיר הגדולה" המיתולוגית, "השטן לובשת פראדה" ורבים אחרים.

קו שדרת לקסינגטון הוא קו הרכבת התחתית היחיד (בעל ארבע מסילות) העובר מתחת לאפר איסט סייד, לצד מספר קווי אוטובוסים. השכונה רחבת הידיים נחשבת למקום שקט וסולידי לעומת שאון מרכז העיר המרוחק כדי דקות נסיעה בודדות.

MOMAגם יום שלם לא יספיק. ה"מט"

החלטתי לעשות סיבוב מוזיאונים. החלטה נאיבית במיוחד כשמחליטים לפתוח את הסיור במוזיאון מטרופוליטן לאמנות, הממוקם בבנין מס' 1000 בשדרה החמישית, בצידו המזרחי של הפארק. סיבוב מוזיאונים? מושג לא רלוונטי בניו יורק. מעטים המוזיאונים בעיר שניתן לערוך בהם סיור מקיף ביום אחד. לעיתים נזקקים גם לימים רבים על מנת למצות, דוגמת המטרופוליטן הענק - מיד בהיכנסי הבנתי שלא אספיק לצפות אפילו ברבע ממוצגיו בזמן שנותר עד לשעת הסגירה.

במוזיאון מוצגים מרוב מדינות העולם ומכל התקופות והוא נחלק לאזורים: יוון העתיקה, מצרים העתיקה, רומא, אמנות קלאסית, מודרנית ומה לא. קיבלתי את סמלו של ה"מט", סיכת פח קטנטנה, אותה ענדתי בגאווה על דש חולצתי בדרכי לקופה לרכוש כרטיס. כאן נתקלתי במושג "מחיר מומלץ" (5$ למקרה שתהיתם) וכשביררתי למה כוונתם ועל איזו המלצה מדובר, נפרשה בפני פילוסופיה חדשה עבורי ומרתקת מאין כמותה, שעיקרה "שלם (או לא) כמה שאתה רוצה - התשלום הוא תרומה לאמנות".

המוזיאון מרשים, מעניין ומומלץ, גם למי שאיננו חובב מושבע של אמנות. תערוכה אחת, זמנית, צדה את עיניי. בגדיה של הגברת הראשונה, ז'קלין קנדי, כולל חליפתה הורודה עם הכובע הורוד והתואם, שלבשה ביום הרצח של בעלה, הנשיא ג'ון קנדי, ב-22  בנובמבר 1963. מחלצותיה המרהיבות של אשת הנשיא, הנראות מן הסתם מיושנות במיוחד בימים אלה, הוצגו לראווה במקביל לתמונותיה בהן היא נראית לבושה באותם הבגדים.

ז'קלין בובייה קנדי אונסיס בשמה המלא, מסקרנת מאד בחייה ומתברר שלא פחות גם אחרי מותה, הייתה הסיבה הבלעדית לתור הארוך והמתפתל שהשתרך מלובי המוזיאון ועד לאולם התערוכה. תור זה כלל כמה מחברותיה לגיל שהתנהלו לאיטן, נעזרות במקלות הליכה, תוך שהן מנהלות ביניהן שיחה ערה.

אני כבר מזמן רציתי לשבת.  

חיים גרינפלד

חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול.

בשנת 2011 פרסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית – חיים בכיוון אחד/Life On A One Way Lane.

צרו קשר עם חיים גרינפלד

טורו הקודם של חיים גרינפלד: מרילין מונרו, אברכים ונערות ליווי

- חזרה לעמוד ניו יורק/ניו ג'רזי

צילומי מסך: יוטיוב/newyorkreel

הוסף תגובה חדשה