התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ישראלים באמריקה - חברה ופוליטיקה

סיפורי ניו יורק: למה אנחנו מצלמים אותה שוב ושוב?
הטור הניו יורקי של חיים גרינפלד | פורסם: 07.11.2013 19:04
"צילמתי את ניו יורק. בבוקר ובדימדומים ובלילה, בקיץ ובשלג, ברחוב, בפארק. צילמתי את תחנות הסאבוויי ואת פסיפס הנוסעים שאף פעם לא נגמר"

ניו יורקצילומים: חיים גרינפלד

בניו יורק מסתובבים עם מצלמה.

לא רק בגלל אלפי הלוקיישנים הראויים לקליק.

תמיד יכול לקרות משהו ברחוב, ותמיד קורה, אז כדאי שתהיה גם מצלמה.

מעולם לא הסתובבתי בניו יורק ללא מצלמה. לא משוכללת, לא מתכווננת, ללא ציוד נוסף. יד לכיס, שליפה, לחיצה.

ניו יורק

ניו יורק

בשנות התשעים צילמתי בלי סוף. השחלתי ושלפתי במהירות של מקצוען את הפילם, וכל כמה ימים פקדתי את החנות לפיתוח תמונות ברחוב 31. הם פיתחו כל תמונה פעמיים (אין לי מושג למה), ושלחתי, כולי התפעלות מהעם האמריקאי, את החצי המיותר לארץ.

האלבומים התמלאו והתמלאו, ונרכשו רבים חדשים.

במקביל, כמעט מבלי שנרגיש, התפתחה לה מהפכת הטכנולוגיה המפלצתית שבאיטיות אך בביטחה דחקה את סרטי הצילום, ייתרה את פיתוחי התמונות והביאה לעולם את המצלמות הדיגיטליות. איתם הגיעו כבלי היו.אס.בי הכל יכולים, הדיסקים הקשיחים שמכילים את חיינו, וכמובן הטלפונים הניידים שלפעמים, כשלא שומעים בהם מוסיקה, צופים בהם בסרטים, מתכתבים ובעיקר מצלמים בהם, ניתן גם לשוחח באמצעותם.

המהפכה הטוטאלית שחווה כל אדם בעולם המערבי לא תידון בטור זה. היום אנחנו בעניין של נוסטלגיה רומנטית ועצב מתוק, געגוע לנאיביות, לצניעות, ובעיקר לשחור-לבן. כשאהוד כתב בגעגועים את "ימי בנימינה" הוא עצמו לא האמין עד כמה היה טוב ולא ידענו.

"מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים 
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים 
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם - 
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?" 

מה קרה לילד?

ובכן, אימו הסריטה אותו כשדיבר אל כוכבים
אחותו הקליטה אותו כשהמתיק סודות עם סביונים שחפים
אביו צילם אותו כשספר כל נמש חרש ובחול נרדם
אבל אין תמונות ואלבומים – הכל בסמרטפון, ונעלם.

ניו יורק

בשנות התשעים צילמתי את מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי. צילמתי את הדרומי, ואת הצפוני, ואת האנטנה. עליתי למצפה הנפלא וצילמתי את הנוף שאין שני לו. את הנהרות והגשרים, את גורדי השחקים והכבישים והמוניות והפארק. את התמונות פיתחו לי לאחר שעה של המתנה. הן תוייקו עוד באותו היום באלבומים ואני המשכתי לצלם, לפתח ולסדר באלבומים.

צילמתי את ניו יורק. בבוקר ובדימדומים ובלילה, בקיץ ובשלג, ברחוב, בפארק. צילמתי את תחנות הסאבוויי מבחוץ ומבפנים, את הרכבת המגיחה לתחנה.  צילמתי את הקרון, את הכרזות התלויות בו, ואת פסיפס הנוסעים העשיר והמגוון שאף פעם לא נגמר. את קשי היום ואת עטויי האזניות, את הקבצנים לרגע ואת הזמרים מטעם עצמם. לא ניתן היה לתפוס אותי בניו יורק ללא מצלמה.

למנהטן היסטוריה עשירה, נפלאה, מרתקת ומתועדת, למרות שהיא נראית חדישה, חדשנית וזוהרת למבקר שזה מקרוב בא.

ניו יורק

אם המאה ה-17 (בה נוסדה כניו אמסטרדם ואחר כך רק הפכה לניו יורק) והמאה ה-18 (בה נוסדה ארה"ב) הם שחר ההיסטוריה ותיעוד משמעותי מתקופות אלה קיים במשורה בלבד, ניתן בהחלט לומר שהעיר ניו יורק היא העיר המצולמת ביותר בעולם.

אם נחזור לרגע למגדלי התאומים, הרי שה-11 בספטמבר היה הפיגוע המתועד והמצולם ביותר בהיסטוריה.

שנת 2001, היא לטעמי שנת התפר שבין תמונות אמיתיות לתמונות דיגיטליות, ובגדול היא זו שסיפקה את אחרונות תמונות הפילם הסטנדרטיות, מהאסון ובכלל.

גם היום אני מצלם. כמו כולם, בטלפון. התמונות יפות והרזולוציה מצויינת. אם המצלמה פוצחת ברגע של תיעוד בצלצול חד או בשיר של ריהאנה אין צורך להיבהל, בדיוק כשם שאין זו בעיה אם באמצע שיחת טלפון נלחצה המצלמה בטעות ואור עז של פלש מאיר את כל הסביבה.

ניו יורק

היה פעם מקצוע כזה, צלם. צלם עיתונות, צלם אופנה, צלם חתונות, צלם משפחתי. היו לימודי צילום בשילוב תואר בצילום או לימודי תעודה. למדו צילום אישי, אמנותי, צילום סטודיו, צילומי שחור-לבן ותפעול מעבדת צילום, היתה תעשיית מצלמות עניפה, ובתי עסק לפיתוח תמונות, שכדי לא להפוך להיסטוריה ולהיכנס לסטטיסטיקת האבטלה נאלצו ליישר קו עם צלמות בנות  9 ולבצע הסבה חפוזה לעולם הדיגיטלי. לימודים? אפשר ללמוד פוטושופ, עיבוד והדפס דיגיטאלי, מייצב ווידאו ארט. הבנתם את כל המינוחים? וויקיפדיה וגוגל ישמחו לעזור.

חיים גרינפלד

חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול. בשנת 2011 פרסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית – חיים בכיוון אחד/‪Life On A One Way Lane‬.
צרו קשר עם חיים גרינפלד


 

טורים נוספים של חיים גרינפלד:


שופינג? בניו יורק זו מצווה
 

ביקור בספריית הספריות, הספרייה הציבורית המפורסמת של ניו יורק
 

מורשתו של רוקפלר: מה הופך את רוקפלר סנטר ליעד חובה ניו יורקי
 

ריצת המרתון האחרונה של ג'וי ג'ונסון: האצנית המבוגרת ביותר במרתון ניו יורק (מזה כמה שנים), קליפורנית בת 86, מעדה בקילומטר ה-32, אך התעקשה לסיים את המירוץ, ונפטרה כיממה לאחר מכן
 

כל הסיפורים החמים מאמריקה

 

לעמוד הראשי


עשו לנו like בעמוד הפייסבוק ותתעדכנו כל יום
 

הוסף תגובה חדשה