התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

סגנון חיים - יחסים

"איזה אידיוט הייתי..."
מאת: רותי יודוביץ | פורסם: 23.09.2013 02:06
אם "ואהבת לרעך כמוך", אז למה אנחנו לא מפרגנים גם לעצמנו, מוחלים על טעויות ופספוסים, ואיך זה שאנחנו לא באמת חברים טובים של עצמנו. טיפת רוחניות

ואהבת לרעך כמוך... האם זה באמת עובד

 

אחת המצוות החשובות ביותר היא "ואהבת לרעך כמוך". משתמע מכך שאם אדם אוהב את הזולת כפי שהוא אוהב את עצמו, העולם יהיה מקום הרבה יותר יפה. אך נשאלת השאלה: האם אני באמת אוהב את עצמי כך שאוכל באותה מידה לאהוב את זולתי? ומה אם אני לא אוהב את עצמי כל כך, מה יהא על הזולת?

האם פעם עצרתם ושאלתם את עצמכם, "האם אני באמת חבר טוב של עצמי?"

למשל, האם הייתי מרשה לזולת לומר לי: "אתה אידיוט ומה שעשית היתה טעות נוראית, ואיך יכולת לעשות כזאת טעות מטופשת?!!! הכל באשמתי ואני צריך להתבייש בעצמי!"

כמובן שלא הייתי מרשה.

אז למה אני "מכה" את עצמך כשאני עושה טעות?

כמה פעמים אמרת לעצמך, "איזה אדיוט הייתי שלא עשיתי כך וכך" - או "איזו טפשה אני שלא הקשבתי לעצמי... איזו מטומטמת אני שהסכמתי לצאת עם הבחור הזה, כשכבר בהתחלה הרגשתי שמשהו לא בסדר איתו".

כמה פעמים אנחנו מאשימים את עצמנו, ובחוסר סובלנות שולחים לעברנו אצבע מאשימה... מתחרטים, כועסים על עצמנו ואפילו בוחלים מדברים שעוללנו.

כיצד אנחנו מרשים לעשות זאת לעצמנו, כשברוב המקרים לא נרשה לאחר לנהוג כך כלפיו?

 

על הטוב והרע שבו

כשנעיז להסתכל עמוק יותר נבחין שבעצם אנחנו החברים הגרועים ביותר של עצמנו. על פי רוב אנחנו יותר סובלנים עם אחרים מאשר עם עצמנו. אנחנו יותר ביקורתיים כלפי עצמנו, מאשימים, נוקשים ולא סלחניים. 

חבר טוב מקבל את חברו עם הטוב והרע שבו, סולח לו באהבה על טעויות ושגיאות שעשה, על חולשותיו, מעודד אותו ונותן לו חיזוקים על דברים טובים שהוא עשה, מנחם אותו ואומר לו שמחר יהיה יום טוב יותר ושיש דרך לשפר ולתקן; ושלהאשים הרי זה כמו לתקוע סכין בגופה מתה; בזבוז אנרגיה.

אם אינך חבר טוב של עצמך איך תוכל להיות חבר טוב לאחרים? אם אינך חבר טוב של עצמך, משמע שאינך אוהב את עצמך. ואם כך הדבר, כיצד תוכל ליישם את המצווה החשובה ביותר, "ואהבת לרעך כמוך"?

לכן המצווה שקודמת למצווה "ואהבת את רעך כמוך" אמורה להיות: "הייה חבר טוב של עצמך"; לאהוב את עצמנו קודם, על מנת שנוכל לאהוב את חברנו.

מה שאנו חושבים או מרגישים כלפי הזולת, היא השתקפות של מה אנו חושבים או מרגישים כלפי עצמנו. לכן אם אנחנו רוצים ליישם את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" - עלינו קודם כל לטפל בעצמנו, להתחיל מעצמנו ואז לצאת החוצה וליישם את המצווה.

הכניסו אור לביתכם; סובלנות, הבנה, צחוק, אהבה, חמלה, סלחנות.

פספסתם? פיקששתם? נכשלתם? קבלו זאת בסלחנות והמשיכו הלאה. אל תסתכלו לאחור בחרטה. אשת לוט לימדה אותנו זה מכבר שמי שמסתכל לאחור ייהפך לנציב מלח.

היו חברים של עצמכם!

 

רותי יודוביץ

רותי יודוביץ הוציאה לאור בימים אלה בעברית את ספרה "כואב לומר שלום", המבוסס על שנותיה הראשונות בישראל. למידע נוסף ולקריאת פרק מהספר הקליקו כאן
 

מאמרים נוספים של רותי יודוביץ שפורסמו באתר:


תרופות טבעיות נגד דיכאון (מאמר ראשון)
 

תרופות טבעיות נגד דיכאון (מאמר שני)
 

מלכודת הנקמה
 

למוסף סגנון חיים: בריאות, יחסים, הורות, רוחניות, צרכנות

 

לעמוד הראשי


צילום: freedigitalphotos.net

הוסף תגובה חדשה