התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

סגנון חיים - רוחניות

מעץ הלימון ועד הרקטות בדרום
מאת: יהודית חזות | פורסם: 19.11.2012 22:55
דווקא שיגור הטילים לעבר תל אביב חידד את סבלם של תושבי הדרום. אפשר להרגיש שיש היום יותר מתמיד מודעות ואמפטיה אליהם. וההתגייסות נרחבת ועם כל הלב

עץ לימון

חודש נובמבר, האויר בחוץ צונן, הוא מרגיש נקי ורענן. השמש מגיחה מבעד לעננים, מאירה את הבוקר בעמימות מה, היא לא מראה עדיין את כל כוחה.

לימוניםבעונה זו של השנה זה הזמן של עצי פרי ההדר לצאת במלוא הדרם.
עץ הלימון נושא על ענפיו שפע של לימונים גדולים, צהובים, יפהפיים. על עץ האשכולית מתנוססת כמשקולת אשכולית ענקית, צהובה כמו הצבע של השמש בקיץ, וכאשר בוצעים אותה היא מפתיעה במתיקותה. גם הקלמנטינות שחודשים היו קטנטנות וירוקות בצבע ירוק עד, לפתע מתגלות ככתומות ובשלות. מרנין לראות את הטבע מציג בטבעיות את התגלמות היופי.

למעלה בשמים אוירון מסמן פס לבן, משאיר אחריו שובל דק מאוד, ורק בהתרחקו הפס מתפשט ומתרחב באויר. והנה עוד אווירון חוצה את השמים ומשאיר אחריו פס לבן בקו אלכסוני עם הראשון, זה נראה כמו משחק בשמים.

כאשר מביטים בארץ בימים אלו לעבר השמים, אפשר לראות גם כן שובל לבן, אך הוא יוצא מרקטה שיורטה מתוך סוללת "כיפת הברזל" כדי ללכוד באוויר עוד טיל ששוגר על ידי החמאס או הג'יהאד לעבר האוכלוסייה האזרחית. זה אינו מראה פסטורלי כלל וכלל ואין בו מן השלווה.

אחרי התרעה של אזעקה על רקטה או טיל שכבר עושה את דרכו כדי לפגוע, מתחילה ריצה בהולה אל עבר ממ"ד, או כל אזור מוגן אחר הנמצא בסמוך, תוך דפיקות לב מואצות שגם התקפה זו תעבור בשלום.

בדרום הארץ התושבים חיים כך כבר 12 שנה. תושבי באר שבע, שדרות, גם אשקלון, אשדוד, קרית מלאכי,  ועוד, עתה הצטרפה גם תל אביב למאזן ההישגים של החמאס. עוד פלח ענק של אוכלוסיה נכנס למעגל הסכנה והחרדה. זה לא שהתל אביבים לא סבלו מסקאדים בשנות ה-90, ולא שלא סבלו מפיגועי התאבדות חוזרים ונשנים לפני כמה שנים, אך עתה הם חשופים גם לטילים.

האמת היא שעד שהטילים לא הגיעו לתל אביב, לא חילחל עד כדי כך לתודעה סבלם של תושבי הדרום.

לחשוב, שאנשים חיים שם כך שנים רבות, בלי יכולת לישון בלילה במנוחה, צריכים לישון בדריכות עם בגדים מתאימים כדי שיוכלו לקפוץ מהמיטה תוך דקות במקרה של אזעקה, ואולי גם לאסוף מהמיטות ילדים קטנים.

הם לא יכולים להתקלח בראש שקט בלי להיות עם אוזן אחת כרויה החוצה, שמא בדיוק תהיה אזעקה.

אפילו להתנתק עם מוסיקה אינם יכולים שמא יפספסו חלילה אזעקה אם תהיה. כך הם חיים שנים רבות ובאמת בכל הזדמנות הם משמיעים את מצוקתם.

דווקא שיגור הטילים לעבר תל אביב חידדה את סבלם של תושבי הדרום. אפשר להרגיש שיש היום יותר מתמיד מודעות ואמפטיה אליהם.

ואכן מוצעות הרבה יוזמות לסיוע.

למשל, יש הצעות לאירוח של תושבים מהדרום מערים שונות כמו רחובות, קרית ים, כפר סבא, חיפה ועוד; ומתפרסמים מספרי הטלפון של המרכזים הללו כדי לאפשר ליצור קשר ולתת מעט הקלה.

נפתחו קוטים ישירים הנותנים מענה למצוקות נפשיות; למשל ער"ן נותנת עזרה ראשונה נפשית, נט"ל נותן קו סיוע לנפגעי חרדה.

מוצעת עזרה לבני נוער על על ידי עמותת על"ם.

פיקוד העורף מציע עזרה בחלוקת ביפרים לכבדי שמיעה.

קופת חולים "מכבי" פתחה קו פתוח לטיפול בחרדות, ו"מאוחדת" מציעה ייעוץ ותמיכה נפשית, "כללית" מציעה  ייעוץ עם רופאי ילדים.

יש מוקד תמיכה למשפחות שכולות בדרום, קו חם של "בית לוינשטיין" לנכים ואנשים עם מוגבלויות ועוד.

אכן התגייסות נרחבת עם כל הלב.

אפשר כמובן גם לציין לשבח את חיילי צה"ל והמילואים, להעריך את מקבלי ההחלטות המדיניות העושים כנראה עבודה טובה עד עתה, לשבח את "כיפת ברזל" ומפעיליה, איזה מזל.

וגם טוב שיש אינטרנט וטלוויזיה המספקים אינפורמציה עדכנית, אולי לפעמים מלחיצה, אך הקשר הרצוף הזה גם מרגיע.

וכל הכבוד לאזרחים המתמודדים עם מצב לא פשוט.

זהו, עבר עוד יום, והנה שוב השמש זורחת והיא יוצאת מתוך השמים הכחולים. היוםם היא מאירה במלוא עוזה, היא מסמנת שיום טוב עומד בפתח. עובדה: פרפר צהבהב חולף ביעף, ציפור מצייצת ללא חשש, יום חדש עומד בפתח, כל יום הוא יום חדש.

צילום: freedigitalphotos.net

הוסף תגובה חדשה