התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ניו יורק / ניו ג'רזי - קהילה

אמפייר סטייט (בילדינג) אוף מיינד
מאת: חיים גרינפלד, מיוחד ל-ILUSA | פורסם: 01.03.2013 17:49
"האמפייר הזדקר לרקיע במלוא הדרו... לא מסוגל שלא לשלוף את המצלמה כשאני בסביבה. יש לי בבית כבר עשרות תמונות של היצירה". חיים גרינפלד על אהבת אמת - לבניין

אמפייר סטייט בילדינגסואן כמו שרק ניו יורק יודעת. רחוב 34 וברקע, בניין האמפייר סטייט

שעות הצהריים הן הסואנות ביותר ברחוב 34. בעיקר באזור שבעטיו יצא שמו של הרחוב הזה למרחוק, בין פארק אבניו לשדרה השביעית. אלפים רבים של אנשים, רובם אמריקאים שהשתחלו מהמגדלים כדי לדפוק לאנץ', בתוספת המוני תיירים כמובן, עם או בלי מצלמות, שבאו לחסות (תרתי משמע) בצלו של האמפייר סטייט בילדינג.

העפתי מבט אל הרחוב. נהר בלתי נגמר של מוניות צהובות. קצת פחות מכוניות בצבע אחר. שתי לימוזינות מדהימות עם נהגים בבגדי שרד חנו עם מנוע פועל בשני צדי הרחוב. עשרות מסעדות ובתי עסק אחרים מכל סוג אפשרי, כולם מלאים באנשים. איזון מדהים בין היצע וביקוש. עסק כושל לא ישרוד דקה בעיר הזאת. שאלתי את עצמי אם יכול להיות בכלל משהו כושל בניו יורק. הרי לכל גחמה ולכל המצאה מטורפת, אידיוטית או מופרכת תמיד יימצאו כאן אלפי מטורפים, אידיוטים או מופרכים שיקפצו על הרעיון ויהפכו את בעלי המוחות הקודחים למיליונרים.

השמיים היו בהירים. היה חם מאד. ציפור, בולבול רגילה, חצתה בטיסה את הרחוב ורשמתי לפניי שזו הפעם הראשונה בחיי שאני רואה בעל כנף כלשהו ברחובות ניו יורק. האמפייר הזדקר לרקיע במלוא הדרו. חלונותיו נצצו מהשתקפות השמש ומסגרותיהם האדומות הדגישו את הארכיטקטורה הייחודית והנדירה של המבנה שאין שני לו. אם יש שבעת פלאי תבל אין ספק שזהו השמיני. לא הצלחתי להתרגל לבניין המרהיב הזה.

לא מסוגל שלא לשלוף את המצלמה כשאני בסביבה. יש לי בבית כבר עשרות תמונות של היצירה. עכשיו לא הצלחתי לצלם כי עמדתי ממש מתחתיו. נשארו לי כמה דקות עד תום הפסקת הצהריים. נכנסתי ל'V.I.M', החנות לנעלי ספורט, לטרנינגים ולליוויי'סים שכל כך חביבה על כמויות הישראלים הבלתי נסבלות שמציפות את ניו יורק.

אמפייר סטייט בילדינג"אם יש שבעת פלאי תבל אין ספק שזהו השמיני"

הילדים הכינו לי מקרטון את תעתיקי כפות רגליהם. הם רוצים נעלי ספורט ו'טימברלנד'. לא היה לי זמן להתעסק עם הטימברלנד. כפות הרגליים שלהם נראו לי פתאום גדולות מדי, כמעט כמו שלי. ויתרתי והסתפקתי בנעלי ספורט מקסימות. התלבטתי אם ללכת לפתח את סרט הצילום ששני שלישים ממנו צולם עוד בארץ.

נזכרתי בסטודיו התמונות ברחוב 33 שמפתח פעמיים כל תמונה, אבל דחיתי למחר את הביקור אצלו. באותו ביקור נסעתי לראות את מרכז הסחר העולמי במגדלי התאומים. התביישתי כשעקפתי, בישראליות בוטה, את כל התור הארוך והמפותל והגעתי למעלית המזנקת למעלה המגדל. עליתי למצפה המפואר בקומה ה-107. המראה היה מדהים. ניו יורק סיטי הייתה פרושה מתחתיי. כל המונומנטים, כל הגשרים, פסל החירות.

שרפרפים קטנים היו יצוקים ליד קירות הזכוכית הענקיים בכל פינות המצפה. יכולתי לשבת שם יומיים רצופים, להשקיף מטה ולא לשבוע מן המראות. בהתרגשות מסוימת ניגשתי לקפיטריה היפה, הזמנתי דונאטס וקפה והתקשיתי להיפרד מן המקום. משם הלכתי ברגל לוול-סטריט. אולם הבורסה הסואן והתזזיתי היה מוכר לי מן הטלוויזיה. כמעט התפתיתי לשלוף את המצלמה למרות האיסור המפורש בכתב ובעל-פה.

כשיצאתי מן המקום, מברך בכל לבי על יוזמתי ועל המקומות שבחרתי לבקר בהם, החלטתי לטייל קצת ברגל וחרשתי את כל האזור, אפוף במחשבות נוסטלגיות. נזכרתי בימים הראשונים בניו יורק כפי שנגלתה לעיניי אז, בימים ההם. מחשבותיי הפליגו לאחד הערבים בהם נסעתי עם יגאל ורקל, המלצרית שלו,  לבלות בגריניץ' וילג'. יגאל הרשה לי, להפתעתי, לנהוג במכוניתו, מבלי שהתעניין יותר מדי אם יש לי רישיון נהיגה בינלאומי. אני קפצתי על המציאה ונהניתי מכל שנייה של נהיגה בשדרות הסואנות.

"לא! אל תעז להחנות ליד ברז הכיבוי!" - צעק יגאל, ששמר כמו כל נהגי ניו יורק על חוקי התעבורה הנוקשים. נכנסנו לשתות קפוצ'ינו בקונדיטוריה שרקל בחרה בקפידה והתוודעתי לראשונה לעוגה בשם 'טירמיסו'. "ראינו כאן פעם את אל פאצ'ינו שותה קפה" - סיפרה רקל ולכסנה אליי מבט רב משמעות.

"בכבודו ובעצמו?"
"בגודל טבעי" – אמרה.

 

 

חיים גרינפלד גדל על ברכי החינוך הדתי-לאומי. בוגר ישיבה תיכונית ושירות צבאי בנח"ל המוצנח, תקופות שהטביעו בו חותם הניתן לזיהוי ברור בכתיבתו. לצד עיסוקו בעבר כעיתונאי בעיתון יומי, הוא עובד ב-30 השנים האחרונות במוסד בנקאי גדול.

בשנת 2011 פרסם את ספרו הראשון בעברית ובאנגלית – חיים בכיוון אחד/Life On A One Way Lane.

צרו קשר עם חיים גרינפלד

הלוח הפתוח נפתח לשירותכם: פרסמו מודעה בחינם!

מטוריו הקודמים של חיים גרינפלד:

המסעדה החדשה וההתרגשות הישנה

הסיפור על לייזר, הקלטת והעבר שלא מרפה

דע מאין באת ולאן אתה הולך. גם בניו יורק

- חזרה לעמוד ניו יורק/ניו ג'רזי

צילומים: חיים גרינפלד

וידאו: יוטיוב/AKeysAOLSessions

הוסף תגובה חדשה

Filtered HTML

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • תגיות HTML מותרות: <a> <em> <strong> <cite> <blockquote> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
יש להקליד את האותיות/מספרים שבתמונה.