התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ניו יורק / ניו ג'רזי - קהילה

חפץ חשוד? תלוי את מי שואלים
מאת: ניב קייקוב | פורסם: 05.03.2013 04:32
עיר בתנועה: ניב קייקוב עלה על הרכבת לברוקלין, נשאר לבד בקרון ונתקל בתיק מעורר חשד. אלא שבאמריקה, שלא כמו בישראל, מתייחסים אחרת למקרים כאלה. אבל בעצם - למה?

קרון סאבוויי ריקאיפה הסצנה של ברוקלין? קרון ריק בסאבוויי

נסעתי בסאבוויי לכיוון ברוקלין. זה מצחיק כי כשאני חושב על זה, אני גר פה כבר 7 חודשים והייתי בברוקלין אולי שלוש פעמים. אף פעם לא ממש חקרתי אותה לעומק. זה נראה טבעי שאני כמוזיקאי אסתובב שם, ככלות הכל אין מוזיקאי שאני מדבר איתו שלא אומר לי שהסצנה האמיתית נמצאת שם. לא תכננתי לגור בצד הצפוני של מנהטן ואולי אין פה סצנה של מוזיקאים, אבל יש פה סצנה אחרת של אנשים שאני מאוד אוהב וזה לא פחות חשוב.

בכל מקרה אני נוסע ברכבת, נהנה מהדרך. בשלב מסוים עולים אל מעל לאדמה ואני נחשף לנוף האורבני היפה של העיר. ככל שמתקרבים לנהר, כמות האנשים בקרון הולכת ומתמעטת. ברגע שאנו חוצים את האיסט ריבר אני נשאר לבד בקרון. מעניין, חשבתי לעצמי - אם פה נמצאת הסצנה, למה אני לבד?

לא יודע מה גרם לי להסתכל לצד השני של הקרון, המרוחק ממני. בזווית העין אני קולט מתחת למושב תיק גב אדום ועליו צעיף צמר לבן. התיק נראה נפוח מאוד. אני מזנק ממקומי ומיד ניגש לאינטרקום החירום שיש בכל קרון. אני לוחץ על הכפתור ומחכה בערך 30 שניות, שמרגישות כנצח, עד שמישהו עונה לי מעברו של השני של האינטרקום.

"כן?" שואל הקול המנומנם. "יש פה חפץ חשוד, כדאי שתבואו לבדוק", אני אומר. "פתחת אותו? בדקת מה יש בפנים?", שואל אותי הישנוני. "לפתוח אותו? ממש לא! מה אם יש שם פצצה?". "פצצה??!!", נזעק הקול, "למה שתגיד דבר כזה??". הקול, שכבר ממש לא נשמע ישנוני, מנתק את השיחה. "העיקר שהוא בדרך", חשבתי לעצמי.

כישראלי, אני רגיל מן הסתם לתגובה שונה לחלוטין. במצב כזה בארץ היו עוצרים את הרכבת, מורידים את כל הנוסעים, מזמינים חבלן וסוגרים את כל האזור עם ניידות. אבל אני לא בארץ.

Intercom_1_475.jpg"הוא עוצר לרגע, פולט אנחה ונועץ בי מבט לא מרוצה"

שלוש תחנות (!) אחרי שאני מדווח נכנס לקרון בחור "חמוש" בכפפות לטקס חד פעמיות, ווסט צהוב כזה ששמים בכביש כשמחליפים גלגל וכמובן, משקפי מגן מפלסטיק כאילו הוא הולך להלחים משהו. "איפה ה-פצצה?", הוא שואל בציניות. אני מצביע. הוא ניגש לתיק ופותח אותו. אני מתקרב, כי ברור שזה הדבר הנכון לעשות, רגע אחרי שדיווחת על אפשרות של פצצה...

הוא משחרר אנחת רווחה, התיק מלא בבקבוקי פלסטיק ריקים. "זה בטח שייך להומלס", הוא אומר. הבחור מניח את התיק על הכסא ופונה לצאת מהקרון. "היי!", אני קורא לו - "אתה לא מפנה את זה מפה? אני די בטוח שמישהו ידווח לך על זה עוד מעט ותצטרך לחזור". הוא מסתכל עליי. "מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה?". אני עונה בציניות האופיינית לי: "אה, בוא נחשוב על זה רגע יחד... תזרוק את זה לפח אולי? איך זה נשמע לך?". הוא עוצר לרגע, פולט אנחה ונועץ בי מבט לא מרוצה. גם הערתי אותו מהשינה וגם אני מכריח אותו לפנות את הזבל? הוא לוקח את התיק ויורד מהקרון.

המשכנו בנסיעה. שתי תחנות לאחר מכן ירדתי מהרכבת. בעודי יוצא, לא יכולתי שלא לחשוב על המנטליות השונה. מה לא בסדר בתמונה הזאת? איך זה שהדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני רואה תיק הוא שאולי זו פצצה? פתאום הבנתי שאני לא יודע מה זה לא לחיות בפאניקה הזאת. ככה הרגילו אותי מגיל קטן, לחשוד בכל דבר כי מי יודע מה יכול להיות.

האמת, זה ממש ביאס אותי. חשבתי על אחיינים שלי בישראל: יש סיכוי שהם יגדלו למציאות אחרת? יש סיכוי ש"הפוליטיקה החדשה" שמבטיחים לנו מכל עבר אכן תשנה את המציאות? אני באמת מייחל בכל ליבי שהדברים ישתנו. לאף אחד לא מגיע לגדול באווירה שכזאת.

ישראל היא אחת מהמדינות היחידות בעולם שמשדרות חדשות מדי שעה. למה צריך את זה? ומתי בפעם אחרונה שידרו שם חדשות טובות? כל מהדורה מלחיצה יותר מקודמתה ועם מוזיקה מעוררת חרדות בפתיח, כאילו מלחינים פס קול של סרט מתח לחיים שלנו. כאחד שמתעניין מאוד במדעי הרוח, אני יכול לספר שכל המורים הרוחניים אומרים את אותו הדבר: "אתה יוצר את המציאות שלך". למרות הכל, אני עדיין מאמין בזה. מה איתכם?

הלוח הפתוח נפתח לשירותכם: פרסמו מודעה בחינם!

לאתר של ניב קייקוב

מדור עיר בתנועה, הטורים הקודמים:

החיבוק של ניו יורק

הנחות מוטעות

- חזרה לעמוד ניו יורק/ניו ג'רזי

צילום מסך: יוטיוב/CasimirN

צילום: ניב קייקוב

הוסף תגובה חדשה

Filtered HTML

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • תגיות HTML מותרות: <a> <em> <strong> <cite> <blockquote> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
CAPTCHA
This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.
Image CAPTCHA
יש להקליד את האותיות/מספרים שבתמונה.