התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

לא רק לנשים

ריאלטי ILUSA (פרק ראשון): עם ירדן בדרך למעלה
טור אישי מאת: ירדן שובל; איור: גבי קזן | פורסם: 10.03.2013 09:00
יום האישה הבינלאומי הוא סיבה טובה לפתוח טור חדש על שחקנית ישראלית צעירה המפלסת את דרכה בג'ונגל השאו-ביז בניו יורק. כל שבוע היא תכתוב על דרכה לכוכבוּת

Daylightsaving.jpgגבי קזן ואחד משלושת ילדיה, אריאיור השבוע של גבי קזן:
תזכורת להזיז את השעונים בלילה שבין שבת לראשון. הגיבו.

 

 

 

 

_______________________________________________________________

ירדן שובל בדרך למעלההטור האישי של ירדן שובל:

 

למי שלא קרא עלי עדיין בשבוע שעבר, אני ירדן, ירדן שובל, ג'ורדן כמו שהאמריקנים קוראים לי.

אני שחקנית ישראלית-אמריקנית בניו יורק. אני פה כבר 5 שנים, מלהטטת במרץ חיים, עבודה, לימודים, אודישנים, ורודפת אחרי הדבר הגדול. (אישה בעקבות גורלה).

רבים מכם יאמרו לעצמם שכמוני יש פה מיליון.

וזה כנראה נכון.

אבל אחת המטרות של הטור הזה היא להכיר לכם היכרות אינטימית איתי, ועם האופי הזה שלי, שלא מרפה, ולא אוהב לשמוע לא, ומאמין באמת ובתמים שיש בי משהו מיוחד להציע לעולם שם בחוץ.

היום יום האישה הבינלאומי, וזו סיבה טובה אפילו יותר לפתוח טור חדש על שאפתנות והישגיות - שלי, ושל עוד הרבה נשים (וגברים!) בעולם.

מה גורם לנו לדחוף קדימה? למה למרות כל הקשיים, הספקות והאנשים שמנסים לרפות את ידינו, אנחנו עדיין מחזיקים באמונה חיובית שבשבילנו הכל יסתדר?

בפסיכולוגיה אומרים שאנחנו מונעים על ידי צרכים וסיפוקם. הצורך בהגשמה עצמית מיתרגם למטרה, ואדם שיש לו מטרה, נוטה לרדוף אחריה.

יש אומרים שלוותר זה לחדול. שכמו מטרות קיומיות - הצורך לנשום אוויר, לאכול, לישון -  גם המטרות שמביאות אותנו להגשמה עצמית מניעות אותנו בחוזקה, ללא ברירה כמעט.

האם המשחק שווה ערך לחיים? האם כמו הצורך לנשום, מניע אותי הצורך לשחק? כן ולא.

כמובן שאני מבינה שלבחור במשלח יד שאינו זה שרציתי כל חיי זה לא סוף העולם; אפשר לחיות חיים מאושרים גם עם "אופציה B".

עדיין, כשמשהו מניע אותך כמעט כל חייך, המחשבה על ויתור נראית כמעט בלתי אפשרית, ואף יותר מכך - נתפסת ככישלון.

האמונה שנועדתי לעמוד על במה (או מול מצלמה), והתחושה שיש לי מה להגיד ולשנות בתחום הזה, בעולם הזה, עולה על כל "היגיון ישר" של "יש אלף כמוך, תראי כמה קשה זה".

והנה, בסוף אמרתי את המילה האחת שכולכם יכולים להזדהות איתה, איש איש בדרכו שלו: אמונה.

הקול הפנימי הזה בתוך תוכנו גורם לנו לעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי. אנשים קמים ונופלים על חרבה של אמונה, טסים לירח בכוחה של אמונה, מנצחים במירוצים בלי רגליים, משנים מדיניות (מישהו הזכיר את העבדות באמריקה? מאבק השחורים באפרטהייד? מאבק הנשים באמריקה לזכות להצביע?) - והכי הכי חשוב: מוכיחים לעצמם פעם אחר פעם שהבלתי אפשרי שוכן אך ורק אצלנו בראש.

וכאן גם אני נופלת למשוואה. אז אני קמה בכל בוקר, ומגישה קורות חיים לכל האודישנים שהצטברו ביום האתמול. מעדכנת את אתר האינטרנט שלי ומגיבה על פוסטים בקבוצות השחקנים בפייסבוק. רצה לעבודה (מרחק שעתיים נסיעה בסאבווי מהבית), או הולכת לחזרות ומשם לשיעור משחק.

משחקת עם הלו"ז כדי להספיק לכמה שיותר אודישנים, ובאמצע קופצת הביתה לבשל, כי למי יש כסף לאכול בחוץ כל הזמן?

מנסה לראות חברים פה ושם, לדחוס איזה שיעור יוגה לנשמה ועוד איזה אירוע נטוורקינג, כדי לחלק לאנשים עוד כמה כרטיסי ביקור.

ואז על הבמה. מול המצלמה. בכיתה, עם המונולוג הכי טוב שלי והסחרחורת המתוקה הזו שמשתלטת לפעמים כשאתה יותר לא אתה - כשהדמות מקבלת חיים' וכל העבודה משתלמת בסוף'... ובבטן עמוק משהו ממשיך להלום בקצב ולומר: אין אפשרות אחרת!!! אין חיים אחרים שיגרמו לי להרגיש יותר חיה, יותר שלמה!

למה אנחנו רודפים אחרי המטרות שלנו?

כי אהבה היא הכוח שמניע את העולם. אנחנו אוהבים משהו כל כך ומפתחים אמונה בכוחנו להגשים אותו. ניסיון העבר שלנו ושל אחרים בסביבתנו מוכיח לנו שאפשר - שהנה, אחרים הצליחו גם/ והדחף ללכת בעקבותיהם ולא לוותר גורם לנו להזיז הרים.

אני ירדן.

כל חיי רציתי להיות שחקנית באמריקה. רבים חשבו שזה רק מס שפתיים, שאין לי סיכוי.

רבים שבעתיים עדיין חושבים כך.

אני כאן, אני משחקת, ואני מבטיחה לכם שחור על גבי מסך: אני עוד אכבוש את העולם. זה לא חלום רומנטי להתעורר ממנו. זו מטרה.

בשבוע הבא אני אספר לכם איך היה בהצגה החדשה שבה אני משתתפת, ובסרט הקצר שאליו אני מצטלמת, וכרגיל אני כנראה אמצא גם משהו גדול יותר לדבר עליו בהקשר של החיים בכלל, ובניו יורק בפרט... אנא הרגישו חופשי לקחת חלק פעיל בחיים שלי, לכתוב לי ולהעיר על מה שכבר כתבתי.

 

הלוח הפתוח נפתח לשירותכם - שימו מודעתכם חינם! דרושים-דירות-הזדמנויות עסקיות-ועוד

לעמוד הראשי

 

ראיון מיוחד ל-ILUSA: עם יוסי רבינוביץ, אחד ההיי-טקסטים הישראלים הראשונים בארה"ב, בנו הצעיר של ראש עיריית תל אביב המיתולוגי יהושע רבינוביץ

 

ראיון מיוחד ל-ILUSA: עם תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, אבי מערכת ההגנה מפני טילים "כיפת ברזל", המבקר בארה"ב

הוסף תגובה חדשה