התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: Good Kill
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 11.09.2015 18:37
גיבורי הסרט יושבים רוב הזמן בבונקר ממוזג, צופים במסכים ומפעילים מזל"טים המפוצצים גברים, נשים וילדים בצידו השני של הגלובוס. מוסר ופוליטיקה עוכרי שלווה

Good Kill (חיסול ממוקד)

Good Kill (חיסול ממוקד)... ז'אנר: דרמה, מתח... במאי: אנדרו ניקול... שחקנים: אית'ן הוק, ג'נוארי ג'ונס, ברוס גרינווד, זואי קרביץ... זמן: 102 דקות

לאנדרו ניקול, הבמאי-תסריטאי יליד ניו זילנד, ייזכר לנצח בזכות שני סרטי המופת בהם היה מעורב בתחילת דרכו בהוליווד. לראשון, "המופע של טרומן", כתב את התסריט. את השני, "מה קרה בגטקה", גם ביים. הראשון, בכיכובו של ג'ים קארי, היה לא רק קלאסיקה מיידית אלא נבואה שהגשימה את עצמה ותיארה במדויק את עידן תוכניות הריאליטי. השני, בכיכובו של אית'ן הוק, היה סרט מדע בדיוני מושלם עם מסר אנושי מרגש על יכולותיו של אדם לפרוץ בכוח האמונה והרצון את גבולות הגנטיקה שלו.

ניקול מעולם לא התעלה לגבהים היצירתיים של שני הסרטים האלה, ומצד שני כמעט כל סרט שכתב ו/או ביים מאז הטריד, העלה שאלות נוקבות והכריח את הצופה לעשות מה שקולנוע מסחרי כבר לא מעז לדרוש ממנו כיום: לחשוב.

אחרי ניסיון כושל לביים סרט נעורים עתידני-רומנטי ("גוף מארח" על פי ספרה של סטפני מאייר, מחברת "דמדומים"), ניקול חוזר למחוזות המועדפים עליו.

"חיסול ממוקד" נוגע באחד הסודות הכי גלויים של חיל האוויר וסוכנויות הביון האמריקאיות: השימוש במזל"טים (Drones) לא רק למשימות איסוף מידע ומעקב, אלא לחיסול ממשי בלחיצת כפתור של אלו הנחשבים איום פוטנציאלי על שלום אזרחי ארצות הברית.

זוהי סוגיה המערבת מוסר ופוליטיקה, וניקול מסתער עליה בחדוות יצירה נלהבת. הרבה זמן לא ראינו כל כך הרבה אדרנלין חבוי ביצירה שרובה סטאטית ונטולת אקשן.

גיבורי הסרט יושבים רוב הזמן בבונקר ממוזג, צופים במסכי טלוויזיה, ומפעילים מזל"טים המפוצצים גברים, נשים וילדים בצידו השני של הגלובוס.

בסוף היום הם חוזרים הביתה ועושים ברביקיו עם האישה והילדים.

מלחמה סטרילית

זוהי בדיוק הדילמה המשסעת לגזרים את נפשו של גיבור הסרט, תום איגן (איתן הוק). טייס קרבי שהפך מפעיל מזל"טים, ונפשו מייחלת לאדרנלין האמיתי ולתחושת הסכנה הכרוכה בטיסה פיזית מעל אדמת אויב.

איגן אינו מוטרד, לפחות כלפי חוץ, מחיסולם של חפים מפשע. הוא מתייסר בגלל שלקחו לו את הכנפיים.

אשתו (ג'נוארי ג'ונס) צופה חסרת אונים בעוד הוא מסתגר בתוך עצמו, ובתוך עוד ועוד בקבוקי וודקה.

עזר כנגד איגן היא טייסת מזל"טים צעירה ואידיאליסטית בשם סוארז (זואי קרביץ בהופעתה הקולנועית המרשימה ביותר), המיישמת בפועל את הביטוי "יורים ובוכים". היא דווקא מוטרדת מאוד מנטילת חיי אדם בשלט רחוק, ומצד שני קוד המוסריות הנעלה שלה מתפוגג חיש קל כשהיא מנסה לפתות גבר נשוי.

ניקול מתאר שדה קרב עתידני - המבוסס, כפי שמציינת כתובית בתחילת הסרט, על סיטואציות אמיתיות המתרחשות כבר כמה שנים. זוהי מלחמה סטרילית, בה הדם וההרג הם רק תמונות על מסך ולכן אין סיבה ממשית להתייסר בגללן, וחמור מזה - להפסיק אותן.

שווה את המאמץ

אין פלא ש"חיסול ממוקד" התרסק בקופות בארצות הברית (הכנסות של פחות מחצי-מיליון דולר מהקרנות ב-5 אולמות במהלך סוף שבוע אחד בלבד), וחוסל באותה יעילות בה גיבורי הסרט משמידים חשודים בהשתייכות לארגון אל-קעידה. אין דבר השנוא יותר על הצופה האמריקאי מסרט שלא רק רומז, אלא מצהיר במפורש שהלחימה של ארצות הברית בטרור לא רק גובה חייהם של מאות ואלפים חפים מפשע, היא רק משמרת את שני הצדדים במעגל נצחי של שנאה ודם.

אז נכון, יש לא מעט פגמים בעיצוב הדמויות ובתיאור המניעים שלהם. אבל עדיין, "חיסול ממוקד" עושה בדיוק מה שמצפים מסרט של אנדרו ניקול שיעשה: הוא עוכר שלווה, מאתגר וגורם לחשוב.

לסיכום: לא תמיד קל לצפייה, אבל שווה את המאמץ.

לעוד כתבות בנושאי קולנוע, מוסיקה ותרבות מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה