התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Sicario
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 02.10.2015 19:04
אמילי בלאנט כסוכנת FBI קשוחה ביחידה ללוחמה בהברחות סמים ממכסיקו, בסרט ההולם בצופיו בשיטת הטיפול בהלם ומציג גיהינום אכזרי על סף דלתה של בירת הקפיטליזם

אמילי בלאנט ב-Sicario

Sicario (סיקאריו)... ז'אנר: דרמה, פשע, פעולה... במאי: דניס וילנב... שחקנים: אמילי בלאנט, בניסיו דל טורו, ג'וש ברולין, מקסימיליאנו הרננדז, ויקטור גרבר... זמן: 122 דקות

הבמאי הקנדי דניס וילנב עובד בימים אלה בקצב מטורף. במקביל לצאת סרטו החדש סיקאריו כבר הספיק להשלים את צילומי סרט המדע בדיוני "סיפור חייך" (בו מככבים איימי אדמס, ג'רמי רנר ופורסט וויטקר), ומתכונן להפקת סרט ההמשך לקלאסיקה "בלייד ראנר".

עומס יתר על במאי, מוכשר ככל שיהיה, הוא לרוב מתכון בטוח לתוצר סופי מרושל ומאכזב. מקרה דניס וילנב שונה. מאז פריצתו לתודעה בדרמה המעולה "האישה ששרה" (שהיה מועמד לאוסקר בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2010), הוא מבסס את מעמדו כיוצר קולנועי ששווה לעקוב אחרי כל מהלך שלו. "אסירים" מלפני שנתיים (עם יו ג'קמן וג'ייק ג'ילנהול) היה אחת מדרמות המתח המעולות של העשור ו"אויב" (שוב עם ג'ייק ג'ילנהול), היה מותחן פסיכולוגי אוונגרדי שגרם לסרטיו של דייויד קרוננברג (עוד במאי קנדי חובב שיטוט בשבילים האפלים של נפש האדם) להיראות כמו קומדיות לכל המשפחה.

מבחינה רעיונית, Sicario (ביטוי מקסיקני שפירושו "מתנקש") הוא המשך ישיר ל"האישה ששרה" ו"אסירים", וככזה מהווה כמעט סיכום טרילוגיה.

וילנב נמשך לדמויות המגדירות מחדש את הקוד המוסרי של עצמן בכורח נסיבות טרגיות, ומפגינות אכזריות איומה מתוך אמונה פנימית מוחלטת שהרוע הנקודתי משרת מטרה חיובית נעלה יותר. מנקודת מוצא זו, המרחק בין אדם לחיית אדם מצטמצם במהירות מסחררת, מה גם שוילנב הוא לא במאי עדין בלשון המעטה, ותמיד יציג את מעשי הזוועה של גיבוריו ללא כל ניסיון לעגל פינות.

אלמנט נוסף המאפיין את עבודותיו, כולל "סיקאריו", הוא הסיפור המתעתע: הצופה חושב שהוא מבין מה קורה, מסמן לעצמו את דמות הגיבור, מגדיר את הנבל - ואז העלילה מתהפכת על פיה ובסרט הנוכחי אפילו דמות הגיבור מתחלפת במערכה השלישית.

בניסיו דל טורו ב-סיסקריובניסיו דל טורו: מכונת קטל

מציאות הזויה ומסויטת

קייט מייסר (אמילי בלאנט) היא סוכנת FBI קשוחה ביחידה ללוחמה בהברחות סמים ממכסיקו לארצות הברית. בסצנת הפתיחה של הסרט היא תיחשף למלוא אכזריותו של האויב מולו היא ניצבת במהלך פשיטה על בית בעיר צ'נדלר באריזונה (30 דקות נסיעה מפניקס, כלומר לב ליבה של ארצות הברית ולא עוד עיירת גבול נידחת), המתגלה כבית קברות המוני.

בעקבות האירוע קייט מתנדבת ליחידה מובחרת חשאית, שתפעל לביאור נגע הסמים משני צידי הגבול תוך התקפה אישית ישירה על הברונים שבראש הפירמידה, תוך התעלמות מהפרוטוקול הפוליטי המקובל; מהלך ההופך את התקריות האזוריות לאורך הגבול למלחמה עקובה מדם, בה ינצח לא זה שהצדק לצידו אלא זה שיפגין יותר אכזריות ונחישות לשרוד.

בלאנט, שחקנית מצויינת ורב-גונית, משכנעת להפליא כגיבורה חזקה אך גם שבירה, הנאלצת לכופף עוד ועוד את הקוד המוסרי בו היא מאמינה.

מרשים לא פחות הוא בניסיו דל טורו, כיועץ סתרים המסתיר טרגדיה אישית גדולה שהופכת אותו למכונת קטל המוכנה להשמיד כל מה שבדרכה.

Sicario הולם בצופיו בשיטת הטיפול בהלם. לא מעט בזכות עבודתו המדהימה של הצלם רוג'ר דיקנס (ממראות מהאוויר של המדבר העצום לאורך הגבול - ועד סצנה עוצרת נשימה של קרב יריות במנהרות תת קרקעיות המצולמת כולה דרך משקפות לראיית לילה). הוא מציג מציאות הזויה ומסויטת שהיא חיי היומיום במכסיקו.

בעוד מהדורות החדשות עוסקות בלחימה בעיראק ובאפגניסטן, וילנב מגלה גיהינום אכזרי בהרבה על סף דלתה של בירת הקפיטליזם, ואף לועג למאמינים שאפשר יהיה לטפל בבעיה זו בדרכים חוקיות ופוליטיות.

היחידה המובחרת החשאית לביאור נגע הסמים על גבול ארה"ב-מכסיקו

בין הפטיש לסדן

הסרט לא מחפש צדק ולא מנחם בהפי אנד. להיפך, "סיקאריו" מסתיים לא במארש ניצחון אלא ברקוויאם, במהלך קולנועי מבריק המתחבר לציר עלילה שלישי, קטן ומשני לכאורה: סיפורו של שוטר מקסיקני זוטר, המשלים את משכורתו העלובה (או נאלץ לעשות זאת) כמוביל סמים בתא המטען של הניידת שלו. הוא איש טוב בסך הכול, נאמן לאשתו ואב מסור לבנו, רק מנסה לשרוד מיום ליום בין הפטיש לסדן.

Sicario הוא לא סרט על ולמען אנשים טובים, ומי שנקלע במהלכו לקו האש יסיים עם כדור בראש. לא מעודן אבל החיים קשים, במיוחד על הגבול בין ארה"ב למכסיקו.

לסיכום: אינטנסיבי, קשה לצפייה, אבל חשוב ועשוי לעילא.


לעוד ביקורת סרטים חדשים, בקולנוע ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה